——–
צרוף יִהִוִהִ
(כ) וְאֶתְכֶם֙ לָקַ֣ח יְהֹוָ֔ה וַיּוֹצִ֥א אֶתְכֶ֛ם מִכּ֥וּר הַבַּרְזֶ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם לִהְי֥וֹת ל֛וֹ לְעַ֥ם נַֽחֲלָ֖ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה: וְיָתְכוֹן קָרִיב יְיָ לְדַחַלְתֵּהּ וְאַפֵּקיָתְכוֹן מִכּוּרָא דְפַרְזְלָא מִמִצְרָיִם לְמֶהֱוֵילֵהּ לְעַמָא אַחֲסָנָא כְּיוֹמָא הָדֵין:
מכור. הוא כלי שמזקקים בו את הזהב:
(כא) וַֽיהֹוָ֥ה הִתְאַנַּף-בִּ֖י עַל-דִּבְרֵיכֶ֑ם וַיִּשָּׁבַ֗ע לְבִלְתִּ֤י עָבְרִי֙ אֶת-הַיַּרְדֵּ֔ן וּֽלְבִלְתִּי-בֹא֙ אֶל-הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַֽחֲלָֽה: וּמִן קֳדָם יְיָ הֲוָה רְגַזעֲלַי עַל פִּתְגָמֵיכוֹן וְקַיִים בְּדִילדְלָא לְמֵעֲבַר יָת יַרְדְנָא וּבְדִילדְלָא לְמֵיעַל לְאַרְעָא טָבָא דִייְיָ אֱלָהָךְ יָהֵבּ לָךְ אַחֲסָנָא:
התאנף. נתמלא רוגז: על דבריכם. על אודותיכם על עסקיכם:
(כב) כִּ֣י אָֽנֹכִ֥י מֵת֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֵינֶ֥נִּי עֹבֵ֖ר אֶת-הַיַּרְדֵּ֑ן וְאַתֶּם֙ עֹֽבְרִ֔ים וִֽירִשְׁתֶּ֕ם אֶת-הָאָ֥רֶץ הַטּוֹבָ֖ה הַזֹּֽאת: אֲרֵי אֲנָא מָאִית בְּאַרְעָא הָדָאלֵית אֲנָא עָבֵר יָת יַרְדְנָאוְאַתּוּן עָבְרִין וְתֵירְתוּן יָת אַרְעָאטָבָא הָדָא:
כי אנכי מת וגו' אינני עבר. מאחר שמת מהיכן יעבר, אלא אף עצמותי אינם עוברין:
(כג) הִשָּֽׁמְר֣וּ לָכֶ֗ם פֶּֽן-תִּשְׁכְּחוּ֙ אֶת-בְּרִ֤ית יְהֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖ת עִמָּכֶ֑ם וַֽעֲשִׂיתֶ֨ם לָכֶ֥ם פֶּ֨סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל אֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ: אִסְתַּמָרוּ לְכוֹן דִילְמָא תִתְנְשׁוּן יָתקְיָמָא דַיְיָ אֱלָהֲכוֹן דִי גְזַרעִמְכוֹן וְתַעְבְּדוּן לְכוֹן צֶלֶם דְמוּתכֹּלָא דִי פַקְדָךְ יְיָ אֱלָהָךְ:
תמונת כל. תמונת כל דבר: אשר צוך ה'. אשר צוך עליו שלא לעשות:
(כד) כִּ֚י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֵ֥שׁ אֹֽכְלָ֖ה ה֑וּא אֵ֖ל קַנָּֽא: (פ) אֲרֵי יְיָ אֱלָהָךְ מֵימְרֵהּ אֶשָׁאאָכְלָא הוּא אֵל קַנָא:
אל קנא. מקנא לנקום אנפרנמנ"ט בלע"ז [חמה] מתחרה על רגזו להפרע מעובדי עבודה זרה:
(כה) כִּֽי-תוֹלִ֤יד בָּנִים֙ וּבְנֵ֣י בָנִ֔ים וְנֽוֹשַׁנְתֶּ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְהִשְׁחַתֶּ֗ם וַֽעֲשִׂ֤יתֶם פֶּ֨סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל וַֽעֲשִׂיתֶ֥ם הָרַ֛ע בְּעֵינֵֽי יְהֹוָ֥ה-אֱלֹהֶ֖יךָ לְהַכְעִיסֽוֹ: אֲרֵי תוֹלְדוּן בְּנִין וּבְנֵי בְנִיןוְתִתְעַתְּקוּן בְּאַרְעָא וּתְחַבְּלוּן וְתַעְבְּדוּן צֶלֶםדְמוּת כֹּלָא וְתַעְבְּדוּן דְבִישׁ קֳדָםיְיָ אֱלָהָךְ לְאַרְגָזָא קֳדָמוֹהִי:
ונושנתם. רמז להם שיגלו ממנה לסוף שמונה מאות וחמשים ושתים שנה, כמנין ונושנתם. והוא הקדים והגלם לסוף שמונה מאות וחמשים והקדים שתי שנים לונושנתם, כדי שלא יתקים בהם (פסוק כו) כי אבד תאבדון וזהו שנאמר (דניאל ט, יד) וישקד ה' על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק ה' אלהינו, צדקה עשה עמנו שמהר להביאה שתי שנים לפני זמנה:
(כו) הַֽעִידֹתִי֩ בָכֶ֨ם הַיּ֜וֹם אֶת-הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת-הָאָ֗רֶץ כִּֽי-אָבֹ֣ד תֹּֽאבֵדוּן֘ מַהֵר֒ מֵעַ֣ל הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹֽבְרִ֧ים אֶת-הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ לֹא-תַֽאֲרִיכֻ֤ן יָמִים֙ עָלֶ֔יהָ כִּ֥י הִשָּׁמֵ֖ד תִּשָּֽׁמֵדֽוּן: אַסְהֵדִית בְּכוֹן יוֹמָא דֵין יָתשְׁמַיָא וְיָת אַרְעָא אֲרֵי מֵיבַדתֵּיבְדוּן בִּפְרִיעַ מֵעַל אַרְעָא דִיאַתּוּן עָבְרִין יָת יַרְדְנָא לְתַמָןלְמֵירְתַהּ לָא תוֹרְכוּן יוֹמִין עֲלַהּאֲרֵי אִשְׁתְּצָאָה תִּשְׁתֵּצוּן:
העידתי בכם. הנני מזמינם להיות עדים שהתריתי בכם:
(כז) וְהֵפִ֧יץ יְהֹוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בָּֽעַמִּ֑ים וְנִשְׁאַרְתֶּם֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר בַּגּוֹיִ֕ם אֲשֶׁ֨ר יְנַהֵ֧ג יְהֹוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם שָֽׁמָּה: וִיבַדַר יְיָ יָתְכוֹן בְּעַמְמַיָא וְתִשְׁתָּאֲרוּןעַם דְמִנְיָן בְּעַמְמַיָא דִי יְדַבַּריְיָ יָתְכוֹן לְתַמָן:(כח) וַֽעֲבַדְתֶּם-שָׁ֣ם אֱלֹהִ֔ים מַֽעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֣י אָדָ֑ם עֵ֣ץ וָאֶ֔בֶן אֲשֶׁ֤ר לֹֽא-יִרְאוּן֙ וְלֹ֣א יִשְׁמְע֔וּן וְלֹ֥א יֹֽאכְל֖וּן וְלֹ֥א יְרִיחֻֽן: וְתִפְלְחוּן תַּמָן לְעַמְמַיָא פָלְּחֵי טַעֲוָתָאעֹבַד יְדֵי אֱנָשָׁא אָעָא וְאַבְנָאדִי לָא יֶחֱזוּן וְלָא שָׁמְעִיןוְלָא אָכְלִין וְלָא מְרִיחִין:
ועבדתם שם אלהים. כתרגומו. משאתם עובדים לעובדיהם כאלו אתם עובדים להם:
(כט) וּבִקַּשְׁתֶּ֥ם מִשָּׁ֛ם אֶת-יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּמָצָ֑אתָ כִּ֣י תִדְרְשֶׁ֔נּוּ בְּכָל-לְבָֽבְךָ֖ וּבְכָל-נַפְשֶֽׁךָ: וְתִתְבְּעוּן מִתַּמָן יָת דַחֲלְתָּא דַייָאֱלָהָךְ וְתִשְׁכָּח אֲרֵי תִבְעֵי מִןקֳדָמוֹהִי בְּכָל לִבָּךְ וּבְכָל נַפְשָׁךְ:(ל) בַּצַּ֣ר לְךָ֔ וּמְצָא֕וּךָ כֹּ֖ל הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה בְּאַֽחֲרִית֙ הַיָּמִ֔ים וְשַׁבְתָּ֙ עַד-יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְשָֽׁמַעְתָּ֖ בְּקֹלֽוֹ: כַּד יֵיעוֹק לָךְ וְיַשְׁכְּחֻנָךְ כֹּלפִּתְגָמַיָא הָאִלֵין בְּסוֹף יוֹמַיָא וּתְתוּבלְדַחַלְתָּא דַיְיָ אֱלָהָךְ וּתְקַבֵּל לְמֵימְרֵהּ:(לא) כִּ֣י אֵ֤ל רַחוּם֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֣א יַשְׁחִיתֶ֑ךָ וְלֹ֤א יִשְׁכַּח֙ אֶת-בְּרִ֣ית אֲבֹתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לָהֶֽם: אֲרֵי אֱלָהָא רַחֲמָנָא יְיָ אֱלָהָךְלָא יִשְׁבְּקִנָךְ וְלָא יְחַבְּלִנָךְ וְלָאיִתִּנְשֵׁי יָת קְיָמָא דַאֲבָהָתָךְ דִיקַיִים לְהוֹן:
לא ירפך. מלהחזיק בך בידיו. ולשון לא ירפך לשון לא יפעיל הוא, לא יתן לך רפיון, לא יפריש אותך מאצלו. וכן אחזתיו ולא ארפנו (שה"ש ג ד) , שלא ננקד ארפנו. כל לשון רפיון מוסב על לשון מפעיל ומתפעל, כמו (מלכים ב' ד, כז) הרפה לה, תן לה רפיון (דברים ט, יד) הרף ממני, התרפה ממני:
(לב) כִּ֣י שְׁאַל-נָא֩ לְיָמִ֨ים רִֽאשֹׁנִ֜ים אֲשֶׁר-הָי֣וּ לְפָנֶ֗יךָ לְמִן-הַיּוֹם֙ אֲשֶׁר֩ בָּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים | אָדָם֙ עַל-הָאָ֔רֶץ וּלְמִקְצֵ֥ה הַשָּׁמַ֖יִם וְעַד-קְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם הֲנִֽהְיָ֗ה כַּדָּבָ֤ר הַגָּדוֹל֙ הַזֶּ֔ה א֖וֹ הֲנִשְׁמַ֥ע כָּמֹֽהוּ: אֲרֵי שְׁאֵל כְּעַן לְיוֹמַיָא קַדְמָאֵידַהֲווֹ קֳדָמָךְ לְמִן יוֹמָא דִיבְרָא יְיָ אָדָם עַל אַרְעָאוּלְמִסְיָפֵי שְׁמַיָא וְעַד סְיָפֵי שְׁמַיָאהַהֲוָה כְּפִתְגָמָא רַבָּא הָדֵין אוֹהַאִשְׁתְּמַע כְּוָתֵהּ:
לימים ראשונים. על ימים ראשונים: ולמקצה השמים. וגם שאל לכל הברואים אשר מקצה אל קצה זהו פשוטו. ומדרשו, מלמד על קומתו של אדם שהיתה מן הארץ עד השמים והוא השעור עצמו אשר מקצה אל קצה: הנהיה כדבר הגדול הזה. ומהו הדבר הגדול, השמע עם וגו' :
(לג) הֲשָׁ֣מַ֥ע עָם֩ ק֨וֹל אֱלֹהִ֜ים מְדַבֵּ֧ר מִתּוֹךְ-הָאֵ֛שׁ כַּֽאֲשֶׁר-שָׁמַ֥עְתָּ אַתָּ֖ה וַיֶּֽחִי: הַשְׁמַע עַמָא קַל מֵימְרָא דַיְיָמְמַלֵל מִגוֹ אֶשָׁתָא כְּמָא דִישְׁמַעַתְּ אַתְּ וְיִתְקַיָם:(לד) א֣וֹ | הֲנִסָּ֣ה אֱלֹהִ֗ים לָ֠בוֹא לָקַ֨חַת ל֣וֹ גוֹי֘ מִקֶּ֣רֶב גּוֹי֒ בְּמַסֹּת֩ בְּאֹתֹ֨ת וּבְמֽוֹפְתִ֜ים וּבְמִלְחָמָ֗ה וּבְיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבְמֽוֹרָאִ֖ים גְּדֹלִ֑ים כְּ֠כֹל אֲשֶׁר-עָשָׂ֨ה לָכֶ֜ם יְהֹוָ֧ה אֱלֹֽהֵיכֶ֛ם בְּמִצְרַ֖יִם לְעֵינֶֽיךָ: אוֹ נִסִין דִי עֲבַד יְיָלְאִתְגַלָאָה לְמִפְרַק לֵהּ עַם מִגוֹעַם בְּנִסִין בְּאָתִין וּבְמוֹפְתִין וּבִקְרָבָאוּבִידָא תַקִיפָא וּבִדְרָעָא מְרָמָא וּבְחֶזְוָנִיןרַבְרְבִין כְּכֹל דִי עֲבַד לְכוֹןיְיָ אֱלָהֲכוֹן בְּמִצְרַיִם לְעֵינָיךְ:
הנסה אלהים. הכי עשה נסים שום אלוה, לבא לקחת לו גוי וגו' . כל ההי"ן הללו תמיהות הן, לכך נקודות הן בחט"ף פת"ח, הנהיה, הנשמע, הנסה, השמע: במסות. על ידי נסיונות הודיעם גבורותיו, כגון (שמות ח, ה) התפאר עלי, אם אוכל לעשות כן, הרי זה נסיון: באותות. בסימנין להאמין שהוא שלוחו של מקום, כגון (שמות ד, ב) מה זה בידך: ובמופתים. הם נפלאות שהביא עליהם מכות מפלאות: ובמלחמה. בים, שנאמר (שם יד, כה) כי ה' נלחם להם:
(לה) אַתָּה֙ הָרְאֵ֣תָ לָדַ֔עַת כִּ֥י יְהֹוָ֖ה הוּא הָֽאֱלֹהִ֑ים אֵ֥ין ע֖וֹד מִלְּבַדּֽוֹ: אַתְּ אִתְחֲזֵיתָא לְמִדַע אֲרֵי יְיָהוּא אֱלֹהִים לֵית עוֹד בַּרמִנֵהּ:
הראת. כתרגומו אתחזיתא. כשנתן הקדוש ברוך הוא את התורה פתח להם שבעה רקיעים. וכשם שקרע את העליונים כך קרע את התחתונים. וראו שהוא יחידי, לכך נאמר אתה הראת לדעת:
(לו) מִן-הַשָּׁמַ֛יִם הִשְׁמִֽיעֲךָ֥ אֶת-קֹל֖וֹ לְיַסְּרֶ֑ךָּ וְעַל-הָאָ֗רֶץ הֶרְאֲךָ֙ אֶת-אִשּׁ֣וֹ הַגְּדוֹלָ֔ה וּדְבָרָ֥יו שָׁמַ֖עְתָּ מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ: מִן שְׁמַיָא אַשְׁמְעָךְ יָת קָלמֵימְרֵהּ לְאַלָפוּתָךְ וְעַל אַרְעָא אַחְזְיָךְיָת אֶשָׁתֵהּ רַבְּתָא וּפִתְגָמוֹהִי שְׁמַעַתְּמִגוֹ אֶשָׁתָא:(לז) וְתַ֗חַת כִּ֤י אָהַב֙ אֶת-אֲבֹתֶ֔יךָ וַיִּבְחַ֥ר בְּזַרְע֖וֹ אַֽחֲרָ֑יו וַיּוֹצִֽאֲךָ֧ בְּפָנָ֛יו בְּכֹח֥וֹ הַגָּדֹ֖ל מִמִּצְרָֽיִם: וָחֳלַף אֲרֵי רְחִים יָת אֲבָהָתָךְוְאִתִּרְעֵי בִּבְנוֹהִי בַּתְרוֹהִי וְאַפְּקָךְ בְּמֵימְרֵהּבְּחֵילֵהּ רַבָּא מִמִצְרָיִם:
ותחת כי אהב. וכל זה תחת אשר אהב: ויוצאך בפניו. כאדם המנהיג בנו לפניו שנאמר (שמות יד, יט) ויסע מלאך האלהים ההולך וגו' וילך מאחריהם. דבר אחר ויוצאך בפניו בפני אבותיו, כמו שנאמר (תהלים עח, יב) נגד אבותם עשה פלא. ואל תתמה על שהזכירם בלשון יחיד, שהרי כתבם בלשון יחיד ויבחר בזרעו אחריו:
(לח) לְהוֹרִ֗ישׁ גּוֹיִ֛ם גְּדֹלִ֧ים וַֽעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ לַֽהֲבִֽיאֲךָ֗ לָֽתֶת-לְךָ֧ אֶת-אַרְצָ֛ם נַֽחֲלָ֖ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה: לְתָרָכָא עַמְמִין רַבְרְבִין וְתַקִיפִין מִנָךְמִן קֳדָמָךְ לְאָעָלוּתָךְ לְמִתַּן לָךְיָת אַרְעֲהוֹן אַחֲסָנָא כְּיוֹמָא הָדֵין:
ממך מפניך. סרסהו ודרשהו להוריש מפניך גוים גדולים ועצומים ממך: כיום הזה. כאשר אתה רואה היום:
(לט) וְיָֽדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַֽהֲשֵֽׁבֹתָ֘ אֶל-לְבָבֶךָ֒ כִּ֤י יְהֹוָה֙ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל-הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֽוֹד: וְתִדַע יוֹמָא דֵין וּתְתוּב לְלִבָּךְאֲרֵי יְיָ הוּא אֱלָהָא דִשְׁכִנְתֵּהּבִּשְׁמַיָא מִ לְעֵלָא וְשַׁלִיט עַלאַרְעָא מִלְרָע לֵית עוֹד:(מ) וְשָֽׁמַרְתָּ֞ אֶת-חֻקָּ֣יו וְאֶת-מִצְוֹתָ֗יו אֲשֶׁ֨ר אָֽנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ הַיּ֔וֹם אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וּלְבָנֶ֖יךָ אַֽחֲרֶ֑יךָ וּלְמַ֨עַן תַּֽאֲרִ֤יךְ יָמִים֙ עַל-הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ כָּל-הַיָּמִֽים: (פ) וְתִטַר יָת קְיָמוֹהִי וְיָת פִּקוּדוֹהִידִי אֲנָא מְפַקְדָךְ יוֹמָא דֵיןדִי יֵיטַב לָךְ וְלִבְנָיךְ בַּתְרָךְוּבְדִיל דְתוֹרִיךְ יוֹמִין עַל אַרְעָאדִי יְיָ אֱלָהָךְ יָהֵב לָךְכָּל יוֹמַיָא:(מא)  שלישי  אָ֣ז יַבְדִּ֤יל מֹשֶׁה֙ שָׁלֹ֣שׁ עָרִ֔ים בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִזְרְחָ֖ה שָֽׁמֶשׁ: בְּכֵן יַפְרֵשׁ מֹשֶׁה תְּלַת קִרְוִיןבְּעִבְרָא דְיַרְדְנָא מִדְנַח שִׁמְשָׁא:
אז יבדיל. נתן לב להיות חרד לדבר שיבדילם. ואף על פי שאינן קולטות עד שיבדלו אותן שבארץ כנען, אמר משה, מצוה שאפשר לקימה אקימנה: בעבר הירדן מזרחה שמש. באותו עבר שבמזרחו של ירדן: מזרחה שמש. לפי שהוא דבוק, נקודה רי"ש בחטף, מזרח של שמש, מקום זריחת השמש:
(מב) לָנֻ֨ס שָׁ֜מָּה רוֹצֵ֗חַ אֲשֶׁ֨ר יִרְצַ֤ח אֶת-רֵעֵ֨הוּ֙ בִּבְלִי-דַ֔עַת וְה֛וּא לֹֽא-שֹׂנֵ֥א ל֖וֹ מִתְּמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֑ם וְנָ֗ס אֶל-אַחַ֛ת מִן-הֶֽעָרִ֥ים הָאֵ֖ל וָחָֽי: לְמֵעִירוֹק תַּמָן קָטוֹלָא דִי יִקְטוֹליָת חַבְרֵהּ בְּלָא מַנְדְעֵי וְהוּאלָא סָנֵי לֵהּ מֵאִתְמַלֵי וּמִדְקַמוֹהִיוְיֵעִרוֹק לְחַד מִן קִרְוַיָא הָאִלֵיןוְיִתְקַיָם:(מג) אֶת-בֶּ֧צֶר בַּמִּדְבָּ֛ר בְּאֶ֥רֶץ הַמִּישֹׁ֖ר לָרֽאוּבֵנִ֑י וְאֶת-רָאמֹ֤ת בַּגִּלְעָד֙ לַגָּדִ֔י וְאֶת-גּוֹלָ֥ן בַּבָּשָׁ֖ן לַֽמְנַשִּֽׁי: יָת בֶּצֶר בְּמַדְבְּרָא בְּאַרְעָא מֵישְׁרָאלְשִׁבְטָּא דִרְאוּבֵן וְיָת רָאמוֹת בַּגִלְעָדלְשִׁבְטָא דְגָד וְיָת גוֹלָן בְּמַתְנָןלְשִׁבְטָא דִמְנַשֶׁה:(מד) וְזֹ֖את הַתּוֹרָ֑ה אֲשֶׁר-שָׂ֣ם מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וְדָא אוֹרַיְתָא דִי סַדַר מֹשֶׁהקֳדָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
וזאת התורה. זו שהוא עתיד לסדר אחר פרשה זו:
(מה) אֵ֚לֶּה הָֽעֵדֹ֔ת וְהַֽחֻקִּ֖ים וְהַמִּשְׁפָּטִ֑ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם: אִלֵין סָהֶדְוָתָא וּקְיָמַיָא וְדִינַיָא דִימַלִיל מֹשֶׁה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵלבְּמִפָּקְהוֹן מִמִצְרָיִם:
אלה העדת וגו' אשר דבר. הם הם אשר דבר בצאתם ממצרים חזר ושנאה להם בערבות מואב:
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ול ר' שגיב מחפוד שליט"א
ול- J. Alan Groves Center – תחת תנאי רשיון CC-2.5
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5