——–
כדי להשלים כל הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום הצגנו תשלום כל הסדרה ותרגום והפטרה:
(מו) בְּעֵ֨בֶר הַיַּרְדֵּ֜ן בַּגַּ֗יְא מ֚וּל בֵּ֣ית פְּע֔וֹר בְּאֶ֗רֶץ סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּ֑וֹן אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֤ה מֹשֶׁה֙ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם: בְּעִבְרָא דְיַרְדְנָא בְּחֵילָתָא לָקֳבֵל בֵּיתפְּעוֹר בְּאַרְעָא דְסִיחֹן מַלְכָּא דֶאֱמֹרָאָהדִי יָתֵב בְּחֶשְׁבּוֹן דִי מְחָאמֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִפָּקְהוֹן מִמִצְרָיִם:(מז) וַיִּֽירְשׁ֨וּ אֶת-אַרְצ֜וֹ וְאֶת-אֶ֣רֶץ | ע֣וֹג מֶֽלֶךְ-הַבָּשָׁ֗ן שְׁנֵי֙ מַלְכֵ֣י הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִזְרַ֖ח שָֽׁמֶשׁ: וִירִיתוּ יָת אַרְעֵהּ וְיָת אַרְעָאדְעוֹג מַלְכָּא דְמַתְנָן תְּרֵין מַלְכֵיאֱמֹרָאָה דִי בְּעִבְרָא דְיַרְדְנָא מִדְנַחשִׁמְשָׁא:
אשר בעבר הירדן. שהוא במזרח, שהעבר השני היה במערב:
(מח) מֵֽעֲרֹעֵ֞ר אֲשֶׁ֨ר עַל-שְׂפַת-נַ֧חַל אַרְנֹ֛ן וְעַד-הַ֥ר שִׂיאֹ֖ן ה֥וּא חֶרְמֽוֹן: מֵעֲרֹעֵר דִי עַל כֵּיף נַחֲלָאדְאַרְנֹן וְעַד טוּרָא דְשִׂיאֹן הוּאחֶרְמוֹן:(מט) וְכָל-הָ֨עֲרָבָ֜ה עֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ מִזְרָ֔חָה וְעַ֖ד יָ֣ם הָֽעֲרָבָ֑ה תַּ֖חַת אַשְׁדֹּ֥ת הַפִּסְגָּֽה: וְכָל מֵישְׁרָא עִבְרָא דְיַרְדְנָא לְמָדִינְחָאוְעַד יַמָא דְמֵישְׁרָא תְּחוֹת מַשְׁפַּךְמְרָמָתָא:ה (א)  רביעי  וַיִּקְרָ֣א מֹשֶׁה֘ אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל֒ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם שְׁמַ֤ע יִשְׂרָאֵל֙ אֶת-הַֽחֻקִּ֣ים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י דֹּבֵ֥ר בְּאָזְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם וּלְמַדְתֶּ֣ם אֹתָ֔ם וּשְׁמַרְתֶּ֖ם לַֽעֲשֹׂתָֽם: וּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל יִשְׂרָאֵל וַאֲמַרלְהוֹן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יָת קְיָמַיָאוְיָת דִינַיָא דִי אֲנָא מְמַלֵלקֳדָמֵיכוֹן יוֹמָא דֵין וְתַלְפוּן יָתְהוֹןוְתִטְרוּן לְמֶעְבָּדְהוֹן:(ב) יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ כָּרַ֥ת עִמָּ֛נוּ בְּרִ֖ית בְּחֹרֵֽב: יְיָ אֱלָהָנָא גְזַר עִמָנָא קְיָםבְּחֹרֵב:(ג) לֹ֣א אֶת-אֲבֹתֵ֔ינוּ כָּרַ֥ת יְהֹוָ֖ה אֶת-הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֑את כִּ֣י אִתָּ֔נוּ אֲנַ֨חְנוּ אֵ֥לֶּה פֹ֛ה הַיּ֖וֹם כֻּלָּ֥נוּ חַיִּֽים: לָא עִם אֲבְהָתָנָא גְזַר יְיָיָת קְיָמָא הָדָא אֶלָהֵן עִמָנָאאֲנַחְנָא אִלֵין הָכָא יוֹמָא דֵיןכֻּלָנָא קַיָמִין:
לא את אבתינו. בלבד כרת ה' וגו' כי אתנו:
(ד) פָּנִ֣ים | בְּפָנִ֗ים דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֧ה עִמָּכֶ֛ם בָּהָ֖ר מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ: מַמְלָל עִם מַמְלָל מַלִיל יְיָעִמְכוֹן בְּטוּרָא מִגוֹ אֶשָׁתָא:
פנים בפנים. אמר ר' ברכיה, כך אמר משה אל תאמרו אני מטעה אתכם על לא דבר, כדרך שהסרסור עושה בין המוכר ללוקח, הרי המוכר עצמו מדבר עמכם:
(ה) אָֽ֠נֹכִי עֹמֵ֨ד בֵּין-יְהֹוָ֤ה וּבֵֽינֵיכֶם֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לְהַגִּ֥יד לָכֶ֖ם אֶת-דְּבַ֣ר יְהֹוָ֑ה כִּ֤י יְרֵאתֶם֙ מִפְּנֵ֣י הָאֵ֔שׁ וְלֹֽא-עֲלִיתֶ֥ם בָּהָ֖ר לֵאמֹ֑ר: (ס) אֲנָא הֲוֵיתִי קָאֵם בֵּין מֵימְרָאדַיְיָ וּבֵינֵיכוֹן בְּעִדָנָא הַהִיא לְחַוָאָהלְכוֹן יָת פִּתְגָמָא דַיְיָ אֲרֵידְחֶלְתּוּן מִקֳדָם אֵשָׁתָא וְלָא סְלֶקְתּוּןבְּטוּרָא לְמֵימָר:
לאמר. מוסב על (פסוק ד) דבר ה' עמכם בהר מתוך האש לאמר אנכי ה' וגו' ואנכי עומד בין ה' וביניכם:
(ו) אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הֽוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים: אֲנָא יְיָ אֱלָהָךְ דִי אַפֵּקְתָּךְמֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם מִבֵּית עֲבְדוּתָא:(ז) לֹא יִֽהְיֶ֥ה-לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל-פָּנָֽי: לָא יְהֵא לָךְ אֱלָהּ אָחָרָןבַּר מִנִי:
על פני. בכל מקום אשר אני שם וזהו כל העולם. דבר אחר כל זמן שאני קים. עשרת הדברות כבר פרשתים:
(ח) לֹא-תַֽעֲשֶׂ֨ה-לְךָ֥ פֶ֨סֶל֙ | כָּל-תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֨יִם֙ | מִמַּ֔עַל וַֽאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַֽאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם | מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ: לָא תַעְבֵּד לָךְ צֶלֶם כָּלדְמוּת דִי בִשְׁמַיָא מִלְעֵלָא וְדִיבְאַרְעָא מִלְרָע וְדִי בְמַיָא מִלְרַעלְאַרְעָא:(ט) לֹֽא-תִשְׁתַּֽחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א תָֽעָבְדֵ֑ם כִּ֣י אָֽנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵד עֲוֹ֨ן אָב֧וֹת עַל-בָּנִ֛ים וְעַל-שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל-רִבֵּעִ֖ים לְשֹֽׂנְאָֽי: לָא תִסְגוּד לְהוֹן וְלָא תִפְלְחִנוּןאֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהָךְ אֵלקַנָא מַסְעַר חוֹבֵי אֲבָהָן עַלבְּנִין מְרָדִין עַל דַר תְּלִיתַיוְעַל דַר רְבִיעַי לְשַׂנְאָי כַּדמְשַׁלְמִין בְּנַיָא לְמֶחֱטֵּי בָּתַר אֲבָהָתְהוֹן:(י) וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹֽהֲבַ֖י וּלְשֹֽׁמְרֵ֥י (מצותו) מִצְוֹתָֽי: (ס) וְעָבֵד טֵּיבוּ לְאַלְפֵי דָרִין לְרַחֲמַיוּלְנָטְּרֵי פִקוֹדָי:(יא) לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת-שֵׁם-יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר-יִשָּׂ֥א אֶת-שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא: (ס) לָא תֵימֵי בִּשְׁמָא דַיְיָ אֱלָהָךְלְמַגָנָא אֲרֵי לָא יְזַכֵּי יְיָיָת דִי יֵמֵי בִשְׁמֵהּ לְשִׁקְרָא:(יב) שָׁמ֛וֹר אֶת-י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּֽאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ | יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ: טַר יָת יוֹמָא דְשַׁבְּתָא לְקַדָשׁוּתֵהּכְּמָא דִי פַקְדָךְ יְיָ אֱלָהָךְ:(יג) שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כָּל-מְלַאכְתֶּֽךָ: שִׁתָּא יוֹמִין תִּפְלָח וְתַעְבֵּד כָּלעִבִדְתָּךְ:(יד) וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת | לַֽיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹא תַֽעֲשֶׂ֨ה כָל-מְלָאכָ֜ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ-וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ-וַֽאֲמָתֶ֗ךָ וְשֽׁוֹרְךָ֤ וַֽחֲמֹֽרְךָ֙ וְכָל-בְּהֶמְתֶּ֔ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַֽאֲמָֽתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ: וְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה שַׁבְּתָא קֳדָם יְיָאֱלָהָךְ לָא תַעְבֵּד כָּל עֲבִידָאאַתְּ וּבְרָךְ וּבְרַתָּךְ וְעַבְדָךְ וְאַמְתָךְוְתוֹרָךְ וַחֲמָרָךְ וְכָל בְּעִירָךְ וְגִיוֹרָךְדִי בְקִרְוָךְ בְּדִיל דִי יְנוּחַעַבְדָךְ וְאַמְתָךְ כְּוָתָךְ:(טו) וְזָֽכַרְתָּ֗ כִּ֣י-עֶ֤בֶד הָיִ֨יתָ֙ | בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל-כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַֽעֲשׂ֖וֹת אֶת-י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת: (ס) וְתִדְכַּר אֲרֵי עַבְדָא הֲוֵיתָא בְּאַרְעָאדְמִצְרַיִם וְאַפְּקָךְ יְיָ אֱלָהָךְ מִתַּמָןבִּידָא תַקִיפָא וּבִדְרָעָא מְרָמְמָא עַלכֵּן פַּקְדָךְ יְיָ אֱלָהָךְ לְמֶעְבַּדיָת יוֹמָא דְשַׁבְּתָא:
שמור. ובראשונות הוא אומר (שמות כ) זכור. שניהם בדבור אחד ובתיבה אחת נאמרו ובשמיעה אחת נשמעו: כאשר צוך. קודם מתן תורה במרה: וזכרת כי עבד היית וגו' . על מנת כן פדאך שתהיה לו עבד ותשמר מצותיו:
(טז) כַּבֵּ֤ד אֶת אָבִ֨יךָ֙ וְאֶת אִמֶּ֔ךָ כַּֽאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן | יַֽאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֨עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ: (ס) יַקַר יָת אֲבוּךְ וְיָת אִמָךְכְּמָא דִי פַקְדָךְ יְיָ אֱלָהָךְבְּדִיל דְיוֹרְכוּן יוֹמָיךְ וּבְדִיל דְיֵיטַבלָךְ עַל אַרְעָא דַיְיָ אֱלָהָךְיָהֵב לָךְ:
כאשר צוך. אף על כבוד אב ואם נצטוו במרה שנאמר (שמות טו, כה) שם שם לו חק ומשפט:
(יז) לֹ֥א תִרְצַ֖ח: (ס) וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף: (ס) וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב: (ס) וְלֹא תַֽעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא: (ס) לָא תִקְטוֹל נְפָשׁ וְלָא תְגוּףוְלָא תִגְנוֹב (נַפְשָׁא) וְלָא תַסְהֵדבְּחַבְרָךְ סַהֲדוּתָא דְשִׁקְרָא:
ולא תנאף. אין לשון נאוף אלא באשת איש:
(יח) וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ (ס) וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַֽאֲמָתוֹ֙ שׁוֹרוֹ וַֽחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ: (ס) וְלָא תַחְמֵד אִתַּת חַבְרָךְ וְלָאתֵרוֹג בֵּית חַבְרָךְ חַקְלֵהּ וְעַבְדֵהּוְאַמְתֵהּ תּוֹרֵה וַחֲמָרֵהּ וְכֹל דִילְחַבְרָךְ:
ולא תתאוה. לא תרוג אף הוא לשון חמדה, כמו (בראשית ב, ט) נחמד למראה, דמתרגמנן דמרגג למחזי:
(יט)  חמישי  אֶת-הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֡לֶּה דִּבֶּר֩ יְהֹוָ֨ה אֶל-כָּל-קְהַלְכֶ֜ם בָּהָ֗ר מִתּ֤וֹךְ הָאֵשׁ֙ הֶֽעָנָ֣ן וְהָֽעֲרָפֶ֔ל ק֥וֹל גָּד֖וֹל וְלֹ֣א יָסָ֑ף וַֽיִּכְתְּבֵ֗ם עַל-שְׁנֵי֙ לֻחֹ֣ת אֲבָנִ֔ים וַֽיִּתְּנֵ֖ם אֵלָֽי: יָת פִּתְגָמַיָא הָאִלֵין מַלִיל יְיָעִם כָּל קְהָלְכוֹן בְּטוּרָא מִגוֹאֶשָׁתָא עֲנָנָא וַאֲמִיטְתָא קָל רַבוְלָא פְסַק וּכְתָבִנוּן עַל תְּרֵיןלוּחֵי אַבְנַיָא וִיהָבִנָן לִי:
ולא יסף. מתרגמנן ולא פסק. כי קולו חזק וקים לעולם. דבר אחר, ולא יסף, לא הוסיף להראות באותו פומבי:
(כ) וַיְהִ֗י כְּשָׁמְעֲכֶ֤ם אֶת-הַקּוֹל֙ מִתּ֣וֹךְ הַח֔שֶׁךְ וְהָהָ֖ר בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֑שׁ וַתִּקְרְב֣וּן אֵלַ֔י כָּל-רָאשֵׁ֥י שִׁבְטֵיכֶ֖ם וְזִקְנֵיכֶֽם: וַהֲוָה כַּד שְׁמַעֲכוֹן יָת קָלָאמִגוֹ חֲשׁוֹכָא וְטוּרָא בָּעֵר בְּאֶשָׁתָאוְקָרֶבְתּוּן לְוָתִי כָּל רֵישֵׁי שִׁבְטֵיכוֹןוְסָבֵיכוֹן:(כא) וַתֹּֽאמְר֗וּ הֵ֣ן הֶרְאָ֜נוּ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֵ֨ינוּ֙ אֶת-כְּבֹד֣וֹ וְאֶת-גָּדְל֔וֹ וְאֶת-קֹל֥וֹ שָׁמַ֖עְנוּ מִתּ֣וֹךְ הָאֵ֑שׁ הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ רָאִ֔ינוּ כִּֽי-יְדַבֵּ֧ר אֱלֹהִ֛ים אֶת-הָֽאָדָ֖ם וָחָֽי: וַאֲמַרְתּוּן הָא אַחְזְיָנָא יְיָ אֱלָהָנָאיָת יְקָרֵהּ וְיָת רְבוּתֵהּ וְיָתקָל מֵימְרֵהּ שְׁמַעְנָא מִגוֹ אֶשָׁתָאיוֹמָא הָדֵין חֲזֵינָא אֲרֵי יְמַלֵליְיָ עִם אֲנָשָׁא וְיִתְקַיָם:(כב) וְעַתָּה֙ לָ֣מָּה נָמ֔וּת כִּ֣י תֹֽאכְלֵ֔נוּ הָאֵ֥שׁ הַגְּדֹלָ֖ה הַזֹּ֑את אִם-יֹֽסְפִ֣ים | אֲנַ֗חְנוּ לִ֠שְׁמֹעַ אֶת-ק֨וֹל יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ ע֖וֹד וָמָֽתְנוּ: וּכְעַן לְמָא נְמוּת אֲרֵי תֵיכְלִנָנָאאֶשָׁתָא רַבְּתָא הָדָא אִם מוֹסְפִיןאֲנַחְנָא לְמִשְׁמַע יָת קָל מֵימְרָאדַייָ אֱלָהָנָא עוֹד וּמָיְתִין אֲנַחְנָא:(כג) כִּ֣י מִ֣י כָל-בָּשָׂ֡ר אֲשֶׁ֣ר שָׁ֥מַ֣ע קוֹל֩ אֱלֹהִ֨ים חַיִּ֜ים מְדַבֵּ֧ר מִתּוֹךְ-הָאֵ֛שׁ כָּמֹ֖נוּ וַיֶּֽחִי: אֲרֵי מָן כָּל בִּשְׂרָא דִישְׁמַע קָל מֵימְרָא דַיְיָ קַיָמָאמְמַלֵל מִגוֹ אֶשָׁתָא כְּוָתָנָא וְאִתְקַיָם:(כד) קְרַ֤ב אַתָּה֙ וּֽשֲׁמָ֔ע אֵ֛ת כָּל-אֲשֶׁ֥ר יֹאמַ֖ר יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאַ֣תְּ | תְּדַבֵּ֣ר אֵלֵ֗ינוּ אֵת֩ כָּל-אֲשֶׁ֨ר יְדַבֵּ֜ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ אֵלֶ֖יךָ וְשָׁמַ֥עְנוּ וְעָשִֽׂינוּ: קְרַב אַתְּ וּשְׁמַע יָת כָּלדִי יֵימַר יְיָ אֱלָהָנָא וְאַתְּתְּמַלֵל עִמָנָא יָת כָּל דִימַלֵל יְיָ אֱלָהָנָא עִמָךְ וּנְקַבֵּלוְנַעְבֵּד:
ואת תדבר אלינו. התשתם את כחי כנקבה שנצטערתי עליכם ורפיתם את ידי כי ראיתי שאינכם חרדים להתקרב אליו מאהבה. וכי לא היה יפה לכם ללמוד מפי הגבורה ולא ללמוד ממני:
(כה) וַיִּשְׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ אֶת-ק֣וֹל דִּבְרֵיכֶ֔ם בְּדַבֶּרְכֶ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י שָׁ֠מַ֠עְתִּי אֶת-ק֨וֹל דִּבְרֵ֜י הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבְּר֣וּ אֵלֶ֔יךָ הֵיטִ֖יבוּ כָּל-אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ: וּשְׁמִיעַ קֳדָם יְיָ יָת קָלפִּתְגָמֵיכוֹן בְּמַלָלוּתְכוֹן עִמִי וַאֲמַר יְיָלִי שְׁמִיעַ קֳדָמַי יָת קָלפִּתְגָמֵי עַמָא הָדֵין דִי מַלִילוּעִמָךְ אַתְקִינוּ כָּל דִי מַלִילוּ:(כו) מִֽי-יִתֵּ֡ן וְהָיָה֩ לְבָבָ֨ם זֶ֜ה לָהֶ֗ם לְיִרְאָ֥ה אֹתִ֛י וְלִשְׁמֹ֥ר אֶת-כָּל-מִצְוֹתַ֖י כָּל-הַיָּמִ֑ים לְמַ֨עַן יִיטַ֥ב לָהֶ֛ם וְלִבְנֵיהֶ֖ם לְעֹלָֽם: לְוַי דִי יְהֵי לִבָּא הָדֵיןלְהוֹן לְמִדְחַל קֳדָמַי וּלְמִטַר יָתכָּל פִּקוּדַי כָּל יוֹמַיָא בְּדִילדִיֵיטַב לְהוֹן וְלִבְנֵיהוֹן לְעָלָם:(כז) לֵ֖ךְ אֱמֹ֣ר לָהֶ֑ם שׁ֥וּבוּ לָכֶ֖ם לְאָֽהֳלֵיכֶֽם: אִזֵל אֱמַר לְהוֹן תּוּבוּ לְכוֹןלְמַשְׁכְּנֵיכוֹן:(כח) וְאַתָּ֗ה פֹּה֘ עֲמֹ֣ד עִמָּדִי֒ וַֽאֲדַבְּרָ֣ה אֵלֶ֗יךָ אֵ֧ת כָּל-הַמִּצְוָ֛ה וְהַֽחֻקִּ֥ים וְהַמִּשְׁפָּטִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תְּלַמְּדֵ֑ם וְעָשׂ֣וּ בָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם לְרִשְׁתָּֽהּ: וְאַתְּ הָכָא קִים קֳדָמַי וֶאֱמַלֵלעִמָךְ יָת כָּלּ תַּפְקֶדְתָּא וּקְיָמַיָאוְדִינַיָא דִי תַלְפִנוּן וְיַעְבְּדוּן בְּאַרְעָאדִי אֲנָא יָהֵב לְהוֹן לְמֵירְתַהּ:(כט) וּשְׁמַרְתֶּ֣ם לַֽעֲשׂ֔וֹת כַּֽאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם אֶתְכֶ֑ם לֹ֥א תָסֻ֖רוּ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל: וְתִטְרוּן לְמֶעְבַּד כְּמָא דִי פַקִידיְיָ אֱלָהֲכוֹן יָתְכוֹן לָא תִסְטוּןיַמִינָא וּשְׂמָאלָא:(ל) בְּכָל-הַדֶּ֗רֶךְ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה יְהֹוָ֧ה אֱלֹֽהֵיכֶ֛ם אֶתְכֶ֖ם תֵּלֵ֑כוּ לְמַ֤עַן תִּֽחְיוּן֙ וְט֣וֹב לָכֶ֔ם וְהַֽאֲרַכְתֶּ֣ם יָמִ֔ים בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר תִּֽירָשֽׁוּן: בְּכָל אָרְחָא דִי פַקִיד יְיָאֱלָהֲכוֹן יָתְכוֹן תְּהָכוּן בְּדִיל דְתֵיחוּןוְיֵיטַב לְכוֹן וְתוֹרְכוּן יוֹמִין בְּאַרְעָאדִי תֵירְתוּן:ו (א) וְזֹ֣את הַמִּצְוָ֗ה הַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם לְלַמֵּ֣ד אֶתְכֶ֑ם לַֽעֲשׂ֣וֹת בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹֽבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ: וְדָא תַפְקֶדְתָּא קְיָמַיָא וְדִינַיָא דִיפַקִיד יְיָ אֱלָהֲכוֹן לְאַלָפָא יָתְכוֹןלְמֶעְבַּד בְּאַרְעָא דִי אַתּוּן עָבְרִיןתַּמָן לְמֵירְתַהּ:(ב) לְמַ֨עַן תִּירָ֜א אֶת-יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לִ֠שְׁמֹר אֶת-כָּל-חֻקֹּתָ֣יו וּמִצְוֹתָיו֘ אֲשֶׁ֣ר אָֽנֹכִ֣י מְצַוֶּ֒ךָ֒ אַתָּה֙ וּבִנְךָ֣ וּבֶן-בִּנְךָ֔ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ וּלְמַ֖עַן יַֽאֲרִכֻ֥ן יָמֶֽיךָ: בְּדִיל דְתִדְחַל קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְלְמִטַר יָת כָּל קְיָמוֹהִי וּפִקוּדוֹהִידִי אֲנָא מְפַקְדָךְ אַתְּ וּבְרָךְוּבַר בְּרָךְ כָּל יוֹמֵי חַיָיךְוּבְדִיל דְיוֹרְכוּן יוֹמָיךְ:(ג) וְשָֽׁמַעְתָּ֤ יִשְׂרָאֵל֙ וְשָֽׁמַרְתָּ֣ לַֽעֲשׂ֔וֹת אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַֽאֲשֶׁ֥ר תִּרְבּ֖וּן מְאֹ֑ד כַּֽאֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י אֲבֹתֶ֨יךָ֙ לָ֔ךְ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ: (פ) וּתְקַבֵּל יִשְׂרָאֵל וְתִטַר לְמֶעְבַּד דִייֵיטַב לָךְ וְדִי תִסְגוּן לַחֲדָאכְּמָא דִי מַלִיל יְיָ אֱלָהָאדַאֲבָהָתָךְ לָךְ אַרְעָא עָבְדָא חֲלַבוּדְבָשׁ:(ד)  שישי  שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהֹוָ֥ה | אֶחָֽד: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלָהָנָא יְיָחָד:
ה' אלהינו ה' אחד. ה' שהוא אלהינו עתה ולא אלהי האמות, הוא עתיד להיות ה' אחד, שנאמר (צפניה ג, ט) כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה' ונאמר (זכריה יד, ט) ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד:
(ה) וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכָל-לְבָֽבְךָ֥ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ֖ וּבְכָל-מְאֹדֶֽךָ: וְתִרְחַם יָת יְיָ אֱלָהָךְ בְּכָללִבָּךְ וּבְכָל נַפְשָׁךְ וּבְכָל נִכְסָךְ:
ואהבת. עשה דבריו מאהבה. אינו דומה עושה מאהבה לעושה מיראה. העושה אצל רבו מיראה כשהוא מטריח עליו מניחו והולך לו: בכל לבבך. בשני יצריך. דבר אחר בכל לבבך, שלא יהיה לבך חלוק על המקום: ובכל נפשך. אפלו הוא נוטל את נפשך: ובכל מאדך. בכל ממונך יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר ובכל מאדך. דבר אחר ובכל מאדך בכל מדה ומדה שמודד לך בין במדה טובה בין במדת פרענות וכן דוד הוא אומר (תהלים קטז, יג) כוס ישועות אשא וגו' (שם קטז, יג) צרה ויגון אמצא וגו' :
(ו) וְהָי֞וּ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָֽנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם עַל-לְבָבֶֽךָ: וִיהוֹן פִּתְגָמַיָא הָאִלֵין דִי אֲנָאמְפַקְדָךְ יוֹמָא דֵין עַל לִבָּךְ:
והיו הדברים האלה. ומהו האהבה והיו הדברים האלה, שמתוך כך אתה מכיר בהקדוש ברוך הוא ומדבק בדרכיו: אשר אנכי מצוך היום. לא יהיו בעיניך כדיוטגמא ישנה שאין אדם סופנה, אלא כחדשה שהכל רצין לקראתה. דיוטגמא, מצות המלך הבאה במכתב:
(ז) וְשִׁנַּנְתָּ֣ם לְבָנֶ֔יךָ וְדִבַּרְתָּ֖ בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֨ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ: וּתְתָנִנוּן לִבְנָיךְ וּתְמַלֵל בְּהוֹן בְּמִתְּבָךְבְּבֵיתָךְ וּבִמְהָכָךְ בְּאָרְחָא וּבְמִשְׁכְּבָךְ וּבִמְקִימָךְ:
ושננתם. לשון חדוד הוא, שיהיו מחדדים בפיך, שאם ישאלך אדם דבר לא תהא צריך לגמגם בו, אלא אמור לו מיד: לבניך. אלו התלמידים. מצינו בכל מקום שהתלמידים קרויים בנים, שנאמר (דברים יד, א) בנים אתם לה' אלהיכם, ואומר (מלכים ב' ב, ג) בני הנביאים אשר בבית אל, וכן בחזקיהו שלמד תורה לכל ישראל וקראם בנים שנאמר (ד"ה ב' כט, יא) בני עתה אל תשלו. וכשם שהתלמידים קרויים בנים, שנאמר בנים אתם לה' אלהיכם, כך הרב קרוי אב, שנאמר (מלכים ב' ב) אבי אבי רכב ישראל וגו' : ודברת בם. שלא יהא עיקר דבורך אלא בם. עשם עיקר ואל תעשם טפל: ובשכבך. יכול אפלו שכב בחצי היום, תלמוד לומר ובקומך. יכול אפלו עמד בחצי הלילה, תלמוד לומר בשבתך בביתך ובלכתך בדרך. דרך ארץ דברה תורה, זמן שכיבה וזמן קימה:
(ח) וּקְשַׁרְתָּ֥ם לְא֖וֹת עַל-יָדֶ֑ךָ וְהָי֥וּ לְטֹֽטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֶֽיךָ: וְתִקְטְרִנוּן לְאָת עַל יְדָךְ וִיהוֹןלִתְפִלִין בֵּין עֵינָיךְ:
וקשרתם לאות על ידך. אלו תפלין שבזרוע: והיו לטטפת בין עיניך. אלו תפלין שבראש ועל שם מנין פרשיותיהם נקראו טטפת. טט בכתפי שתים, פת באפריקי שתים:
(ט) וּכְתַבְתָּ֛ם עַל-מְזֻז֥וֹת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ: (ס) וְתִכְתְּבִנוּן עַל מְזוּזְיָן וְתִקְבְּעִנוּן בְּסִפֵּיבֵיתָךְ וּבְתַרְעָיךְ:
מזזות ביתך. מזוזת כתיב, שאין צריך אלא אחת: ובשעריך. לרבות שערי חצרות ושערי מדינות ושערי עירות:
(י) וְהָיָ֞ה כִּֽי יְבִֽיאֲךָ֣ | יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֶל-הָאָ֜רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע לַֽאֲבֹתֶ֛יךָ לְאַבְרָהָ֛ם לְיִצְחָ֥ק וּֽלְיַֽעֲקֹ֖ב לָ֣תֶת לָ֑ךְ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וְטֹבֹ֖ת אֲשֶׁ֥ר לֹֽא-בָנִֽיתָ: וִיהֵי אֲרֵי יָעֵלִנָךְ יְיָ אֱלָהָךְלְאַרְעָא דִי קַיִים לַאֲבָהָתָךְ לְאַבְרָהָםלְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לְמִתַּן לָךְ קִרְוִיןרַבְרְבָן וְטָבָן דִי לָא בְנֵיתָא:(יא) וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִ֣ים כָּל-טוּב֘ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא-מִלֵּאתָ֒ וּבֹרֹ֤ת חֲצוּבִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא-חָצַ֔בְתָּ כְּרָמִ֥ים וְזֵיתִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לֹֽא-נָטָ֑עְתָּ וְאָֽכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ: וּבָתִּין מְלָן כָּל טוּב דִילָא מְלֵיתָא וְגֻבִּין פְּסִילָן דִילָא פְּסַלְתָּא כַּרְמִין וְזֵיתִין דִילָא נְצֶבְתָּא וְתֵיכוּל וְתִשְׂבָּע:
חצובים. לפי שהיו מקום טרשין וסלעים נופל בו לשון חציבה:
(יב) הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן-תִּשְׁכַּ֖ח אֶת-יְהֹוָ֑ה אֲשֶׁ֧ר הוֹצִֽיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים: אִסְתַּמַר לָךְ דִילְמָא תִנְשֵׁי יָת(דַחַלְתָּא דַ) יְיָ דִי אַפְּקָךְמֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם מִבֵּית עַבְדוּתָא:
מבית עבדים. כתרגומו מבית עבדותא, ממקום שהייתם שם עבדים:
(יג) אֶת-יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ תִּירָ֖א וְאֹת֣וֹ תַֽעֲבֹ֑ד וּבִשְׁמ֖וֹ תִּשָּׁבֵֽעַ: יָת יְיָ אֱלָהָךְ תִּדְחַל וְקָדָמוֹהִיתִּפְלָח וּבִשְׁמֵהּ תְּקַיַם:
ובשמו תשבע. אם יש בך כל המדות הללו, שאתה ירא את שמו ועובד אותו, אז בשמו תשבע, שמתוך שאתה ירא את שמו תהא זהיר בשבועתך, ואם לאו לא תשבע:
(יד) לֹ֣א תֵֽלְכ֔וּן אַֽחֲרֵ֖י אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים מֵֽאֱלֹהֵי֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר סְבִיבֽוֹתֵיכֶֽם: לָא תְהָכוּן בָּתַר טַעֲוַת עַמְמַיָאמִטַעֲוַת עַמְמַיָא דִי בְסַחֲרָנֵיכוֹן:
מאלהי העמים אשר סביבותיכם. הוא הדין לרחוקים, אלא לפי שאתה רואה את סביבותיך תועים אחריהם הצרך להזהיר עליהם ביותר:
(טו) כִּ֣י אֵ֥ל קַנָּ֛א יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בְּקִרְבֶּ֑ךָ פֶּֽן-יֶֽ֠חֱרֶה אַף-יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ בָּ֔ךְ וְהִשְׁמִ֣ידְךָ֔ מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה: (ס) אֲרֵי אֵל קַנָא יְיָ אֱלָהָךְשְׁכִנְתֵּהּ בֵּינָךְ דִילְמָא יִתְקֵף רָגְזָאדַיְיָ אֱלָהָךְ בָּךְ וִישֵׁצָךְ מֵעַלאַפֵּי אַרְעָא:(טז) לֹ֣א תְנַסּ֔וּ אֶת-יְהֹוָ֖ה אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם כַּֽאֲשֶׁ֥ר נִסִּיתֶ֖ם בַּמַּסָּֽה: לָא תְנַסוּן קֳדָם יְיָ אֱלָהֲכוֹןכְּמָא דִי נַסֵתוּן בְנִסֵיתָא:
במסה. כשיצאו ממצרים שנסוהו במים, שנאמר (שמות יז, ז) היש ה' בקרבנו:
(יז) שָׁמ֣וֹר תִּשְׁמְר֔וּן אֶת-מִצְוֹ֖ת יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם וְעֵֽדֹתָ֥יו וְחֻקָּ֖יו אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽךְ: מִטַּר תִּטְרוּן יָת פִּקוּדַיָא דַיְיָאֱלָהֲכוֹן וּסְהֶדְוָתֵהּ וּקְיָמוֹהִי דִי פַקְדָךְ:(יח) וְעָשִׂ֛יתָ הַיָּשָׁ֥ר וְהַטּ֖וֹב בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה לְמַ֨עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וּבָ֗אתָ וְיָֽרַשְׁתָּ֙ אֶת-הָאָ֣רֶץ הַטֹּבָ֔ה אֲשֶׁר-נִשְׁבַּ֥ע יְהֹוָ֖ה לַֽאֲבֹתֶֽיךָ: וְתַעְבֵּד דְכָשַׁר וּדְתַקֵן קֳדָם יְיָבְּדִיל דְיֵיטַב לָךְ וְתֵעוּל וְתֵירַתיָת אַרְעָא טַבְתָא דִי קַיִיםיְיָ לַאֲבָהָתָךְ:
הישר והטוב. זו פשרה, לפנים משורת הדין:
(יט) לַֽהֲדֹ֥ף אֶת-כָּל-אֹֽיְבֶ֖יךָ מִפָּנֶ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽה: (ס) לְמִתְּבַר יָת כָּל בַּעֲלֵי דְבָבָךְמֵקָדָמָךְ כְּמָא דִי מַלִיל יְיָ:
כאשר דבר. והיכן דבר (שמות כג, כז) והמתי את כל העם וגו' :
(כ) כִּֽי-יִשְׁאָֽלְךָ֥ בִנְךָ֛ מָחָ֖ר לֵאמֹ֑ר מָ֣ה הָֽעֵדֹ֗ת וְהַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ אֶתְכֶֽם: אֲרֵי יִשְׁאֲלִנָךְ בְּרָךְ מְחָר לְמֵימָרמָא סָהֶדְוָתָא וּקְיָמַיָא וְדִינַיָא דִיפַקִיד יְיָ אֱלָהָנָא יָתְכוֹן:
כי ישאלך בנך מחר. יש מחר שהוא אחר זמן:
(כא) וְאָֽמַרְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ עֲבָדִ֛ים הָיִ֥ינוּ לְפַרְעֹ֖ה בְּמִצְרָ֑יִם וַיֹּֽצִיאֵ֧נוּ יְהֹוָ֛ה מִמִּצְרַ֖יִם בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה: וְתֵימַר לִבְרָךְ עַבְדִין הֲוֵינָא לְפַרְעֹהבְּמִצְרָיִם וְאַפְּקָנָא יְיָ מִמִצְרַיִם בִּידָאתַקִיפָא:(כב) וַיִּתֵּ֣ן יְהֹוָ֡ה אוֹתֹ֣ת וּ֠מֹֽפְתִים גְּדֹלִ֨ים וְרָעִ֧ים | בְּמִצְרַ֛יִם בְּפַרְעֹ֥ה וּבְכָל-בֵּית֖וֹ לְעֵינֵֽינוּ: וִיהַב יְיָ אָתִין וּמוֹפְתִין רַבְרְבִיןוּבִישִׁין בְּמִצְרַיִם בְּפַרְעֹה וּבְכָל אֱנַשׁבֵּיתֵהּ לְעֵינָנָא:(כג) וְאוֹתָ֖נוּ הוֹצִ֣יא מִשָּׁ֑ם לְמַ֨עַן֙ הָבִ֣יא אֹתָ֔נוּ לָ֤תֶת לָ֨נוּ֙ אֶת-הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַֽאֲבֹתֵֽינוּ: וְיָתָנָא אַפֵּק מִתַּמָן בְּדִיל לְאַעֲלָאיָתָנָא לְמִתַּן לָנָא יָת אַרְעָאדִי קַיִים לַאֲבָהָתָנָא:(כד) וַיְצַוֵּ֣נוּ יְהֹוָ֗ה לַֽעֲשׂוֹת֙ אֶת-כָּל-הַֽחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה לְיִרְאָ֖ה אֶת-יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ לְט֥וֹב לָ֨נוּ֙ כָּל-הַיָּמִ֔ים לְחַיֹּתֵ֖נוּ כְּהַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: וּפַּקְדָנָא יְיָ לְמֶעְבַּד יָת כָּלקְיָמַיָא הָאִלֵין לְמִדְחַל יָת יְיָאֱלָהָנָא לְטַב לָנָא כָּל יוֹמַיָאלְקַיָמוּתָנָא כְּיוֹמָא הָדֵין:(כה) וּצְדָקָ֖ה תִּֽהְיֶה-לָּ֑נוּ כִּֽי-נִשְׁמֹ֨ר לַֽעֲשׂ֜וֹת אֶת-כָּל-הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את לִפְנֵ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ כַּֽאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽנוּ: (ס) וְזָכוּתָא תְּהֵא לָנָא אֲרֵי נִטַרלְמֶעְבַּד יָת כָּל תַּפְקֶדְתָּא הָדָאקֳדָם יְיָ אֱלָהָנָא כְּמָא דִיפַקְדָנָא:ז (א)  שביעי  כִּ֤י יְבִֽיאֲךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶל-הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר-אַתָּ֥ה בָא-שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ וְנָשַׁ֣ל גּֽוֹיִם-רַבִּ֣ים | מִפָּנֶ֡יךָ הַֽחִתִּי֩ וְהַגִּרְגָּשִׁ֨י וְהָֽאֱמֹרִ֜י וְהַכְּנַֽעֲנִ֣י וְהַפְּרִזִּ֗י וְהַֽחִוִּי֙ וְהַיְבוּסִ֔י שִׁבְעָ֣ה גוֹיִ֔ם רַבִּ֥ים וַֽעֲצוּמִ֖ים מִמֶּֽךָּ: אֲרֵי יְעֵלִנָךְ יְיָ אֱלָהָךְ לְאַרְעָאדִי אַתְּ עָלֵל לְתַמָן לְמֵירְתַהּוִיתָרֵךְ עַמְמִין סַגִיאִין מִן קֳדָמָךְחִתָּאֵי וְגִרְגָשָׁאֵי וֶאֱמֹרָאֵי וּכְנַעֲנָאֵי וּפְרִזָאֵיוְחִוָאֵי וִיבוּסָאֵי שִׁבְעָא עַמְמִין סַגִיאִיןוְתַקִיפִין מִנָךְ:
ונשל. לשון השלכה והתזה, וכן (דברים יט, ה) ונשל הברזל:
(ב) וּנְתָנָ֞ם יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ לְפָנֶ֖יךָ וְהִכִּיתָ֑ם הַֽחֲרֵ֤ם תַּֽחֲרִים֙ אֹתָ֔ם לֹֽא-תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם בְּרִ֖ית וְלֹ֥א תְחָנֵּֽם: וְיִמְסְרִנוּן יְיָ אֱלָהָךְ קֳדָמָךְ וְתִמְחִנוּןגַמָרָא תְגַמַר יָתְהוֹן לָא תִגְזַרלְהוֹן קְיָם וְלָא תְרַחַם עֲלֵיהוֹן:
לא תחנם. לא תתן להם חן. אסור לו לאדם לומר כמה נאה גוי זה. דבר אחר אל תתן להם חניה בארץ:
(ג) וְלֹ֥א תִתְחַתֵּ֖ן בָּ֑ם בִּתְּךָ֙ לֹֽא-תִתֵּ֣ן לִבְנ֔וֹ וּבִתּ֖וֹ לֹֽא-תִקַּ֥ח לִבְנֶֽךָ: וְלָא תִתְחַתַּן בְּהוֹן בְּרַתָּךְ לָאתִתֵּן לִבְרֵהּ וּבְרַתֵּהּ לָא תִסַבלִבְרָךְ:(ד) כִּֽי-יָסִ֤יר אֶת-בִּנְךָ֙ מֵֽאַֽחֲרַ֔י וְעָֽבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְחָרָ֤ה אַף-יְהֹוָה֙ בָּכֶ֔ם וְהִשְׁמִֽידְךָ֖ מַהֵֽר: אֲרֵי יַטְעֲיַן יָת בְּרָךְ מִבָּתַרפָּלְחָנִי וְיִפְלְחוּן לְטַעֲוַת עַמְמַיָא וְיִתְקֵףרָגְזָא דַיְיָ בְּכוֹן וִישֵׁצָךְ בִּפְרִיעַ:
כי יסיר את בנך מאחרי. בנו של גוי כשישא את בתך, יסיר את בנך אשר תלד לו בתך מאחרי. למדנו שבן בתך הבא מן הגוי קרוי בנך, אבל בן בנך הבא מן הגויה אינו קרוי בנך אלא בנה, שהרי לא נאמר על בתו לא תקח כי תסיר את בנך מאחרי:
(ה) כִּ֣י-אִם-כֹּ֤ה תַֽעֲשׂוּ֙ לָהֶ֔ם מִזְבְּחֹֽתֵיהֶ֣ם תִּתֹּ֔צוּ וּמַצֵּֽבֹתָ֖ם תְּשַׁבֵּ֑רוּ וַֽאֲשֵֽׁירֵהֶם֙ תְּגַדֵּע֔וּן וּפְסִֽילֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֥וּן בָּאֵֽשׁ: אֲרֵי אִם כְּדֵין תַּעַבְּדוּן לְהוֹןאֱגוֹרֵיהוֹן תְּתָרְעוּן וְקָמָתְהוֹן תְּתַבְּרוּן וַאֲשֵׁרֵיהוֹןתְּקוֹצְצוּן וְצַלְמֵי טַּעֲוָתְהוֹן תּוֹקְדוּן בְּנוּרָא:
מזבחתיהם. של בנין: מצבותם. אבן אחת: ואשירהם. אילנות שעובדין אותן: ופסיליהם. צלמים:
(ו) כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּךָ֞ בָּחַ֣ר | יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל-פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה: אֲרֵי עַם קַדִישׁ אַתְּ קֳדָםיְיָ אֱלָהָךְ בָּךְ אִתִּרְעֵי יְיָאֱלָהָךְ לְמֶהֱוֵי לֵהּ לְעַם חַבִּיבמִכֹּל עַמְמַיָא דִי עַל אַפֵּיאַרְעָא:(ז) לֹ֣א מֵֽרֻבְּכֶ֞ם מִכָּל-הָֽעַמִּ֗ים חָשַׁ֧ק יְהֹוָ֛ה בָּכֶ֖ם וַיִּבְחַ֣ר בָּכֶ֑ם כִּֽי-אַתֶּ֥ם הַמְעַ֖ט מִכָּל-הָֽעַמִּֽים: לָא מִדְסַגִיאִין אַתּוּן מִכָּל עַמְמַיָאצָבֵי יְיָ בְּכוֹן וְאִתִּרְעֵי בְכוֹןאֲרֵי אַתּוּן זְעֵרִין מִכָּל עַמְמַיָא:
לא מרבכם. כפשוטו. ומדרשו לפי שאין אתם מגדילים עצמכם כשאני משפיע לכם טובה לפיכך חשקתי בכם: כי אתם המעט. הממעטין עצמכם, כגון אברהם, שאמר (בראשית יח, כז) ואנכי עפר ואפר, וכגון משה ואהרן שאמרו (שמות טז, ח) ונחנו מה, לא כנבוכדנצר שאמר (ישעיה יד, יד) אדמה לעליון, וסנחריב שאמר (שם לו, כ) מי בכל אלהי הארצות, וחירם שאמר (יחזקאל כח, ב) אל אני מושב אלהים ישבתי: כי אתם המעט. הרי כי משמש בלשון דהא:
(ח) כִּי֩ מֵאַֽהֲבַ֨ת יְהֹוָ֜ה אֶתְכֶ֗ם וּמִשָּׁמְר֤וֹ אֶת-הַשְּׁבֻעָה֙ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע֙ לַֽאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם הוֹצִ֧יא יְהֹוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בְּיָ֣ד חֲזָקָ֑ה וַֽיִּפְדְּךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים מִיַּ֖ד פַּרְעֹ֥ה מֶֽלֶךְ-מִצְרָֽיִם: אֲרֵי מִדְרַחַם יְיָ יָתְכוֹן וּמִדִנְטַריָת קְיָמָא דִי קַיִים לַאֲבָהָתְכוֹןאַפֵּיק יְיָ יָתְכוֹן בִּידָא תַקִיפָאוּפָרְקָךְ מִבֵּית עַבְדוּתָא מִידָא דְפַרְעֹהמַלְכָּא דְמִצְרָיִם:
כי מאהבת ה'. הרי כי משמש בלשון אלא. לא מרבכם חשק ה' בכם, אלא מאהבת ה' אתכם: ומשמרו את השבועה. מחמת שמרו את השבועה:
(ט)  מפטיר  וְיָ֣דַעְתָּ֔ כִּֽי-יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ הוּא הָֽאֱלֹהִ֑ים הָאֵל֙ הַֽנֶּֽאֱמָ֔ן שֹׁמֵ֧ר הַבְּרִ֣ית וְהַחֶ֗סֶד לְאֹֽהֲבָ֛יו וּלְשֹֽׁמְרֵ֥י (מצותו) מִצְוֹתָ֖יו לְאֶ֥לֶף דּֽוֹר: וְתִדַע אֲרֵי יְיָ אֱלָהָךְ הוּאאֱלֹהִים אֱלָהָא מְהֵימְנָא נָטֵר קְיָמָאוְחִסְדָא לְרַחֲמוֹהִי וּלְנָטְרֵי פִקוֹדוֹהִי לְאַלְפֵידָרִין:
לאלף דור. ולהלן הוא אומר (דברים ה, ט) לאלפים, כאן שהוא סמוך אצל לשומרי מצותיו, העושין מיראה, הוא אומר לאלף, ולהלן שהוא סמוך אצל לאוהביו, העושין מאהבה, ששכרם יותר גדול, הוא אומר לאלפים: לאוהביו. אלו העושין מאהבה: ולשומרי מצותיו. אלו העושין מיראה:
(י) וּמְשַׁלֵּ֧ם לְשֹֽׂנְאָ֛יו אֶל-פָּנָ֖יו לְהַֽאֲבִיד֑וֹ לֹ֤א יְאַחֵר֙ לְשֹׂ֣נְא֔וֹ אֶל-פָּנָ֖יו יְשַׁלֶּם-לֽוֹ: וּמְשַׁלֵם לְסָנְאוֹהִי טָבָן דִי אִנוּןעָבְדִין קֳדָמוֹהִי בְּחַיֵיהוֹן לְאוֹבָדֵיהוֹן לָאמְאַחַר עֹבַד טָב לְסָנְאוֹהִי טַבְוָןדִי אִנוּן עָבְדִין קָדָמוֹהִי בְּחַיֵיהוֹןמְשַׁלֵם לְהוֹן:
ומשלם לשנאיו אל פניו. בחייו משלם לו גמולו הטוב כדי להאבידו מן העולם הבא:
(יא) וְשָֽׁמַרְתָּ֙ אֶת-הַמִּצְוָ֜ה וְאֶת-הַֽחֻקִּ֣ים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אָֽנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם לַֽעֲשׂוֹתָֽם: (פפפ) וְתִטַר יָת תַּפְקֶדְתָּא וְיָת קְיָמַיָאוְיָת דִינַיָא דִי אֲנָא מְפַקְדָךְיוֹמָא דֵין לְמֶעְבָּדְהוֹן: פפפ:
היום לעשותם. ולמחר לעולם הבא לטול שכרם:
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ול ר' שגיב מחפוד שליט"א
ול- J. Alan Groves Center – תחת תנאי רשיון CC-2.5
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5