ואתחנן יום ראשון תורה – חק לישראל

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר חק לישראל דברים ואתחנן יום ראשון תורה – חק לישראל
תוכן עניינים הצג

——–

יכוין בקריאת ששה פסוקים אלו שהם כנגד וֵ דמילוי יו"ד דשם ב"ן להשאיר בו הארה מתוספת נשמה משבת שעברה:

(כג) וָֽאֶתְחַנַּ&#1430ן אֶל-יְהֹוָ&#1425ה בָּעֵ&#1445ת הַהִ&#1430וא לֵאמֹֽר: וְצַלֵיתִי קֳדָם יְיָ בְּעִדָנָא הַהִיאלְמֵימָר:

ואתחנן. אין חנון בכל מקום אלא לשון מתנת חנם. אף על פי שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים, אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חנם. לפי שאמר לו (שמות לג, יט) וחנתי את אשר אחן, אמר לו בלשון ואתחנן. דבר אחר זה אחד מעשרה לשונות שנקראת תפלה, כדאיתא בספרי: בעת ההיא. לאחר שכבשתי ארץ סיחון ועוג דמיתי שמא התר הנדר: לאמר. זה אחד משלשה מקומות שאמר משה לפני המקום איני מניחך עד שתודיעני אם תעשה שאלתי אם לאו:

(כד) אֲדֹנָ&#1443י יֱהֹוִ&#1431ה אַתָּ&#1444ה הַֽחִלּ&#1448וֹתָ&#1433 לְהַרְא&#1443וֹת אֶֽת-עַבְדְּךָ&#1428 אֶ&#1448ת-גָּדְלְךָ&#1428 וְאֶת-יָֽדְךָ&#1430 הַֽחֲזָקָ&#1425ה אֲשֶׁ&#1444ר מִי-אֵל&#1433 בַּשָּׁמַ&#1443יִם וּבָאָ&#1428רֶץ אֲשֶׁר-יַֽעֲשֶׂ&#1445ה כְמַֽעֲשֶׂ&#1430יךָ וְכִגְבֽוּרֹתֶֽךָ: יְיָ אֱלֹהִים אַתְּ שָׁרֵיתָא לְאַחֲזָאָהיָת עַבְדָךְ יָת רְבוּתָךְ וְיָתיְדָךְ תַּקֶפְתָּא דִי אַתְּ הוּאאֱלָהָא דִשְׁכִנְתָּךְ בִּשְׁמַיָא מִלְעֵלָא וְשַׁלִיטבְּאַרְעָא וְלֵית דְיַעְבֵּד כְּעוֹבְדָיךְ וּכְגִבָּרְתָּךְ:

ה' אלהים. רחום בדין: אתה החלות להראות את עבדך. פתח להיות עומד ומתפלל, אף על פי שנגזרה גזרה. אמר לו ממך למדתי, שאמרת לי (שמות לב, י) ועתה הניחה לי, וכי תופס הייתי בך, אלא לפתוח פתח, שבי תלוי להתפלל עליהם, כמו כן הייתי סבור לעשות עכשיו: את גדלך. זו מדת טובך וכן הוא אומר (במדבר יד, יז) ועתה יגדל נא כח ה': ואת ידך. זו ימינך, שהיא פשוטה לכל באי עולם: החזקה. שאתה כובש ברחמים את מדת הדין החזקה: אשר מי אל וגו' . אינך דומה למלך בשר ודם, שיש לו יועצין וסנקתדרין הממחין בידו כשרוצה לעשות חסד ולעבור על מדותיו, אתה אין מי ימחה בידך אם תמחול לי ותבטל גזרתך. ולפי פשוטו אתה החלות להראות את עבדך מלחמת סיחון ועוג, כדכתיב (דברים ב, לא) ראה החלתי תת לפניך, הראני מלחמת שלשים ואחד מלכים:

(כה) אֶעְבְּרָה-נָּ&#1431א וְאֶרְאֶה&#1433 אֶת-הָאָ&#1443רֶץ הַטּוֹבָ&#1428ה אֲשֶׁ&#1430ר בְּעֵ&#1443בֶר הַיַּרְדֵּ&#1425ן הָהָ&#1445ר הַטּ&#1435וֹב הַזֶּ&#1430ה וְהַלְּבָנֹֽן: אֵעִבַר כְּעַן וְאֶחֱזֵי יָת אַרְעָאטַבְתָא דִּי בְּעִבְרָא דְיַרְדְנָא טוּרָאטָּבָא הָדֵין וּבֵית מַקְדָשָׁא:

אעברה נא. אין נא אלא לשון בקשה: ההר הטוב הזה. זו ירושלים: והלבנון. זה בית המקדש:

(כו) וַיִּתְעַבֵּ&#1448ר יְהֹוָ&#1445ה בִּי&#1433 לְמַ&#1443עַנְכֶ&#1428ם וְלֹ&#1445א שָׁמַ&#1430ע אֵלָ&#1425י וַיּ&#1448ֹאמֶר יְהֹוָ&#1444ה אֵלַי&#1433 רַב-לָ&#1428ךְ אַל-תּ&#1431וֹסֶף דַּבֵּ&#1445ר אֵלַ&#1435י ע&#1430וֹד בַּדָּבָ&#1445ר הַזֶּֽה: וַהֲוָה רְגַז מִן קֳדָם יְיָעֲלַי בְּדִילְכוֹן וְלָא קַבִּיל מִנִיוַאֲמַר יְיָ לִי סַגִי לָךְלָא תוֹסֵף לְמַלָלָא קֳדָמַי עוֹדבְּפִתְגָמָא הָדֵין:

ויתעבר ה'. נתמלא חמה: למענכם. בשבילכם, אתם גרמתם לי. וכן הוא אומר (תהלים קו, לב) ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם: רב לך. שלא יאמרו הרב כמה קשה והתלמיד כמה סרבן ומפציר. דבר אחר רב לך הרבה מזה שמור לך, רב טוב הצפון לך:

(כז) עֲלֵ&#1443ה | ר&#1443ֹאשׁ הַפִּסְגָּ&#1431ה וְשָׂ&#1445א עֵינֶ&#1435יךָ יָ&#1447מָּה וְצָפ&#1435ֹנָה וְתֵימָ&#1445נָה וּמִזְרָ&#1430חָה וּרְאֵ&#1443ה בְעֵינֶ&#1425יךָ כִּי-לֹ&#1445א תַֽעֲב&#1430ֹר אֶת-הַיַּרְדֵּ&#1445ן הַזֶּֽה: סַק לְרֵישׁ רָמָתָא וּזְקוֹף עֵינָיךְלְמַעֲרָבָא וּלְצִפּוּנָא וְלִדְרוֹמָא וּלְמָדִינְחָא וַחֲזֵיבְעֵינָיךְ אֲרֵי לָא תְעִבַר יָתיַרְדְנָא הָדֵין:

וראה בעיניך. בקשת ממני (פסוק כה) ואראה את הארץ הטובה, אני מראה לך את כלה שנאמר (דברים לד, א) ויראהו ה' את כל הארץ:

(כח) וְצַ&#1445ו אֶת-יְהוֹשֻׁ&#1430עַ וְחַזְּקֵ&#1443הוּ וְאַמְּצֵ&#1425הוּ כִּי-ה&#1443וּא יַֽעֲב&#1431ֹר לִפְנֵי&#1433 הָעָ&#1443ם הַזֶּ&#1428ה וְהוּא&#1433 יַנְחִ&#1443יל אוֹתָ&#1428ם אֶת-הָאָ&#1430רֶץ אֲשֶׁ&#1445ר תִּרְאֶֽה: וּפַקֵד יָת יְהוֹשֻׁעַ וְתַקֶפְהִי וְאַלֶמְהִיאֲרֵי הוּא יֵעִבַר קֳדָם עַמָאהָדֵין וְהוּא יַחְסֵן יָתְהוֹן יָתאַרְעָא דִי תֶחֱזֵי:

וצו את יהושע. על הטרחות ועל המשאות ועל הריבות: וחזקהו ואמצהו. בדבריך, שלא ירך לבו לומר כשם שנענש רבי עליהם כך סופי לענש עליהם, מבטיחו אני כי הוא יעבור והוא ינחיל: כי הוא יעבר. אם יעבור לפניהם ינחלו, ואם לאו לא ינחלו. וכן אתה מוצא כששלח מן העם אל העי והוא ישב (יהושע ז, ה) ויכו מהם אנשי העי וגו' (שם ז, י) , וכיון שנפל על פניו אמר לו קום לך. קם לך כתיב, אתה הוא העומד במקומך ומשלח את בני למלחמה, למה זה אתה נפל על פניך, לא כך אמרתי למשה רבך אם הוא עובר, עוברין, ואם לאו, אין עוברין:

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א ול ר' שגיב מחפוד שליט"א
ול- J. Alan Groves Center – תחת תנאי רשיון CC-2.5
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן