——–
הקשיא מפרסמת, מהו "כי אני הכבדתי את לבו", וכי מן הראוי להכביד לבו של אדם ולבסוף לתבעו ולפרע ממנו בפרעניות קשות? חדש לנו כאן הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין זכר צדיק וקדוש לברכה יסוד נפלא בעבודת ה', המתחיל מפרעה עד לכל יהודי ויהודי.
מתחלה אין מנסים לאדם אלא בנסיון קל שיכול הוא לעמד בו ללא מאמץ קשה כל כך, וכשמזלזל ונכשל – שזהו כמעט מזיד אצלו אחר שהנסיון היה קל, אזי מנסים אותו בנסיון קשה יותר. זה תכן דבריו. ונרחיב בעזרת ה' את יסודו הנפלא בדגמאות שונות.
רגיל הנך בקביעות למוד מסים בכל יום כגון דף היומי וכיוצא, קרה ויום אחד היית קצת עיף, והתחילו אצלך כחות לחימה לכאן ולכאן, או להתאמץ קצת ולגמר קביעותך או לדחות למוד זה למחר, לא היית כל כך עיף לא היה קשה לך לעמד בנסיון היום, אולם בכל זאת התפתית ליצרך ודחית את הלמוד למחר, תהא כמעט בטוח שלמחר כבר הנסיון יהא יותר קשה מהיום לך נדמה שכמו שהיום נסיוני לא היה תקיף כל כך ויכלתי לעמד בו עם קצת מאמץ, ולכן חשבת שאם לא עמדתי היום בנסיון זה אעמד בו למחר, אולם טעית – יצרת מחסום !
יצרת מחסום לעצמך – מחסום נוסף, והכפלת את נסיונך, בבחינת "אם תעזבני יום יומים אעזבך", ככל שאתה מתרחק מצד עצמך – הפער בינך לבין הבורא נכפל
דגמא נוספת.
נתעוררת בחשק והתלהבות למצות תפלין, והחלטת אני קונה תפלין מהדרות בסכום המבקש, היה לך את הסכום בכיסך, אולם כרגיל תכף מתחילה מלחמת היצרים, אולי נדחה את קנית התפלין יותר מאחר ! או אולי נשיג את אותן תפלין מהדרות בפחות מחיר ! וכך דחית את קנית התפלין. יש לך לדעת כשתתעורר שוב לקנית תפלין – אם בכלל תתעורר – בהחלט אל תהא בטוח שיזדמן לכך בכיסך הכסף כמו היום, והסבה, בתחלה היה נסיונך קל – הכסף היה בכיסך, נכשלת בנסיון יחסית קל, יצרת מחסום ! ומעתה יהא עליך לעמד בנסיון קשה יותר
עוד דגמא:
בקר אחד נדדה שנתך, או מתוך ששבעת שנה, ולבך אומר לך: קום עסק בתורה, קום לתפלה בנץ החמה או בזמנה, לא שמעת ולא האזנת י לקריאת הלב, התגלגלת במטתך לכאן ולכאן עד עבור זמן התפלה או זמן הלמוד, למחר הנך קם בחרי אף על עצמך, מה עשיתי היאך בנסיון קל כזה לא עמדתי, הרי לא הייתי באנס שנה ולמה אם כן נכשלתי, ובכן למחר בודאי – אם ירצה ה' – אקום ממטתי בזריזות. דע, כי יתכן בהחלט ולמחר תהא קשה לך הקימה, וגם אם תקום יהא נסיון כזה או אחר לבטל אותך מלמוד, והסבה כיון שאתמול היה נסיונך קל ונכשלת, יצרת מחסום לעצמך ועליך לעמד בנסיון קשה יותר
ולדגמא אחרונה זו, מצאתי לד רמז יפה בשיר השירים פרק ה' "אני ישנה ולבי ער", האדם ישן אבל – ולבי ער – כאלו ישן, הנו על גבי מטתו בתוך שמיכה חמה אבל לבו ער – שנתו נדדה ממנו, ומה הוא שומע? – "קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי", שומע קול קריאה של דודו – הקדוש ברוך הוא – לקום לפתח את הדלת ולכנס לבית המדרש, ומה הוא עונה? – "פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם", מתעצל על משכבו מלקום בטענות שוא, אזי למחרת – "דודי שלח ידו מן החור ומעי המו עליו", למחרת כבר ההתעוררות תהא דרך חור קטן ולא בתנאים נוחים כאתמול, ובכל זאת מעי המו עליו – התאמצתי וקמתי – "קמתי אני לפתח לדודי", והנה נסיון קשה וחדש נתחדש עלי – "ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני" נסיון מפה נסיון משם המפריעים לי להתקרב לדודי, ואדם שואל את עצמו. מדוע? הרי קמתי, ולמה אם כן נוצרו לי מחסומים חדשים? התשובה: אתמול היה לך נסיון קל ולא עמדת בו, נתרחקת ועזבת את דודך, יצרת מחסום נוסף לעצמך ועליך לעמד בקשי נוסף.
וכשם שהדברים אמורים ב"עשה טוב" כן הוא ב"סור מרע".
לדגמא, בתחלה נסיונך היה בשמירת העינים, להסתכל או לא, נכשלת, הסתכלת בעריות, אל תחשב שבזה סימת את נסיונותיך, תצטרך מעתה לעמד בנסיונות קשים יותר, "כל הצופה בנשים סופו בא לידי עברה", נסיונך יהא להבא בדברי עברה ממש, ומדוע, כי יצרת לעצמך מחסום נוסף ועליך מטל לפרצו, וכיצד תפרץ מחסום נוסף שיצרת? רק על ידי נסיון קשה יותר שיזדמן לך
פרעה, מתחלה היה נסיונו קל לשלח את ישראל והכביד הוא את לבו, וכמדיק בפסוקים, בחמש מכות ראשונות נזכר הכבדת לב פרעה מצדו, ורק לאחר מכן – שסרב בעקשנות – גרם לעצמו בעוונו שה' יכביד את לבו, אמנם היתה לו אפשרות תמיד לעשות תשובה, אלא שמטל עליו היה לעמד בנסיון קשה יותר של ענש הכבדת הלב
ולפי זה מישב, שאמנם הכביד ה' את לבו, אולם זה רק מחסום נוסף שנגרם בחטאו ורשעו של פרעה, אבל לא שנטלו ממנו זכות ואפשרות התשובה, ועדין היה ביכלתו להתגבר ולכן מגיע לו ענש על כך.
וכן מדיק בפרוש רש"י: בא אל פרעה – להתרות בו, לשם מה התראה אחר שה' הכביד את לבו, אלא כאמור, שאמנם הכביד ה' את לבו, אולם עדין יש מקום לבחירה, ולכן לך והתרה בו אולי ישמע.
וכן מבאר ב"נחל קדומים" להחיד"א, והוא שיטת עוד כמה ראשונים. [מלבד שיטת הרמב"ם שלגבי פרעה אכן נשללה ממנו זכות הבחירה כענש מחמת רשעו בחמש המכות הראשונות שאז עדין היתה הבחירה אצלו ונכשל].
וכמו כן מבאר באלישע בן אבויה, שיצא לתרבות רעה ושמע בת קול המכרזת ואומרת: "שובו בנים שובבים חוץ מאחר", (חגיגה טו ע"א). ומבאר השל"ה הקדוש, ומובא בעוד ספרים הקדושים, שלא הכונה שנשללה ממנו זכות התשובה, אלא מאחר ואלישע הלך מדחי אל דחי וכל כך הרשיע, עד שיצר לעצמו מחסום נורא ופתוי עצום כזה, עד שנגזר עליו שישמע בת קול המכרזת ואומרת: "שובו בנים שובבים חוץ מאחר", ויטעה לחשב שאין מועילה לו תשובה, ובזאת יבחן, ואם יתעקש לשוב ודאי שיקבלוהו בתשובה, אלא שחטאו גרם לו נסיון קשה כזה, שיצטרך מסירות נפש ומאמץ לשוב לאיתנו.
מסקנה חשובה עולה לנו מכל הנאמר למעלה:
לא לזלזל בנסיון קטן, לא לזלזל במכשול קטן, לא לחשב הפעם נכשלתי – בודאי עוד פעם לא אכשל הלא זהו נסיון זעיר עבורי, כי תדע שבכל מכשול קטן יצרת מחסום נוסף לעצמך, והגדלת את הפער בינך לבין קונך, וכחות הלחימה שהיו לך עד עתה לא יספיקו לך להבא ותדרש לכחות לחימה חזקים יותר, ומי יאמר שימצאו לך בשעת נסיון הבא שיבוא עליך? ויסוד חשוב זה מלמדנו להזהר מכל מעידה קלה, והוא ענין עברה גוררת עברה, ושכר עברה – עברה, "שכרה" הנורא והגרוע ביותר של העברה הוא חשש לעברה נוספת, בעבור קשי הנסיון מחר יותר משל היום.
וזאת יש לנו ללמד מגדולי ישראל, כיצד היו חרדים ונפחדים מלהכשל בחטא קל, ואלו אנחנו הפשוטים והבינוניים אמיצים ונכנסים כמעט לאש ולא פוחדים, זהו מחסר הבנתנו, גדולי ישראל הבינו היטב שכל מכשול קטן זהו סכנה ! כי אפשר ממנו לבוא למכשול גדול.
וכמו שמספר ששאלו את אחד מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט זכר צדיק וקדוש לברכה, כיצד מתאר הוא את רבו? ענה: רבי דומה לאדם הרוכב על הנמר שחיב הוא לא להסיח דעתו רגע ברכיבתו על הנמר, כי בכך תלויה השתלטותו עליו ובכך תלויים חייו, רגע אחד של הסח הדעת כבר יכול להביא לכך שהנמר יקום עליו ויטרפהו. כך מתאר רבי ישראל מסלנט בזהירותו מכל הסח הדעת פן יבוא לחטא קטן. .
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
תפארת ישראל
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5