——–
א. וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום (לב.ד)
פירש רש"י – מלאכים ממש.
וצ"ע, מה טעם היה צריך יעקב לשלוח מלאכים דווקא, ולא בני אדם?
ב. ארצה שעיר שדה אדום (לב.ד)
יש לדקדק – מדוע ייתר קרא לומר כי שלח יעקב את המלאכים ל"שעיר שדה אדום"?
ג. כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה (לב.ה)
פירש רש"י – "גרתי" בגמטריא תרי"ג. כלומר עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים.
ותמוה – מדוע הודיע יעקב אבינו לעשו כי שמר תרי"ג מצוות ולא למד ממעשיו הרעים של לבן, וכי ישישו בני מעיו של עשו בעקבות בשורה זו?
ד. וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו. וירא יעקב מאוד ויצר לו וכו' (לב.ז-ח)
איתא ברשב"ם – באנו אל אחיך אל עשו ומצאת חן בעיניו כאשר אמרת, וגם הנה הוא מתוך ששמח בביאתך, ומאהבתו אותך הולך לקראתך וד' מאות איש עימו לכבודך. עיי"ש.
והנה לפ' הרשב"ם יל"ע, מהו שנאמר "וירא יעקב מאוד ויצר לו", אדרבה היה לו לשמוח שהרי כנראה סלח לו ורוצה להשלים עימו, וע' ברשב"ם שפירש "וירא יעקב"- בליבו אע"פ שהראה לשלוחים כי לכבודו מתכוון הוא לא האמין שמחשבת עשו לטובה אלא לרעה.
אמנם עדיין צ"ע, דמלשון הפסוק "וירא יעקב מאוד ויצר לו" משמע, דלאחר שחזרו המלאכים, פחד יותר ממקודם [ואפ' אם בליבו היה לו פחד, מ"מ לא היתה סיבה מיוחדת לפחד עתה יותר ממקודם]?
ה. וירא יעקב מאוד ויצר לו (לב.ח)
יל"ע, מדוע כפל לומר: "וירא יעקב ויצר לו", הרי אם "וירא" ג"כ "ויצר", ומדוע כפל קרא לשונות אלו?
ו. ועוד יל"ע – אמאי לא נקט תיבת "מאוד" אף ב"ויצר לו"?
ז. הצילני נא מיד אחי מיד עשו (לב.יב)
יש להבין, מדוע אמר יעקב "הצילני נא מיד אחי מיד עשו", הרי היה לו רק אח אחד, וממילא לאחר שאמר "מיד אחי" שוב לא היה צריך להוסיף "מיד עשו"?
ח. עוד יש לדקדק – מדוע הקדים לומר דווקא "אחי" ורק אחר כך "עשו", מדוע לא היפך ואמר "הצילני מיד עשו מיד אחי"?
ט. ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחותיו ואת אחד עשר ילדיו (לב.כג)
פירש רש"י – ודינה היכן היתה? נתנה יעקב בתיבה ונעל בפניה שלא יתן בה עשו עיניו, ולכן נענש יעקב שמנעה מאחיו שמא תחזירנו למוטב, ונפלה ביד שכם.
וצ"ע, מדוע החביא יעקב את דינה, הרי יכול להיות שהיתה גורמת שעשו ירצה לשאת אותה, ובכך לא ילחם ביעקב ובניו, ובית יעקב ינצלו ממוות. ומדוע החביאה בכל זאת [ולא עוד אלא שגם אם לא ינצלו לפחות שדינה תנצל, שהיה נושאה עשו והיתה נשארת פליטה לבית יעקב]?
י. ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עימו עד עלות השחר (לב.כה)
יש להבין, מדוע מיד נלחם יעקב עם שרו של עשו, ולא ניסה לעשות עימו שלום?
יא. וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש וכו'. וירץ לקראתו ויחבקהו ויפול על צוארו וישקהו ויבכו (לג.א-ד)
יש לידע, דלכאורה מזה שעשו בא עם ארבע מאות איש משמע שרצה להילחם עם יעקב, ואילו לבסוף מצינו כי בא אליו לשלום. ויש להבין, מדוע חזר בו עשו, מה קרה ששינה דעתו?
יב. ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ וירא אותה שכם בן חמור וכו'. ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבואו על העיר בטח ויהרגו כל זכר. ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב וכו' (לד.א-כו)
יש להבין – מדוע הסתכנו שמעון ולוי במלחמה בכדי להציל את דינה, ובלבד שלא תתחבר עם אנשי שכם?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של הבית הלוי [על הפרשה] בביאורו את יסוד פחדו של יעקב – שכאשר שמע יעקב, שעשו בא לקראתו, הבין שעשו יתנהג עמו באחד משני האופנים: או שילחם עימו במטרה להורגו, או שיתפייס עימו ויבקש שישבו יחדיו בשלוה.
יעקב פחד משתי אפשרויות אלה גם יחד. ליהרג בודאי שלא רצה, אך גם טובתו ואהבתו של עשו לא היו רצויות לו. ולכן נאמר: "וירא יעקב מאוד ויצר לו". "וירא" על הספק שמא יהרגנו עשו, "ויצר לו" שמא מתקרב אליו כאח.
מעתה מובנת הכפילות שבתפילתו. יעקב מבקש מהקב"ה, שיצילנו משתי ידים אלו יד האח האוהבת, ויד עשו הרשע. עכ"ד.
יעקב מלמדנו בהקדימו בתפילתו את "הצילני נא מיד אחי" לפני בקשת "מיד עשו". כי סכנת ההתקרבות של האח הרשע גדולה יותר מהסכנה של ההריגה. שהרי בעוד עשו הרשע מהווה סכנה לגוף מחמת החשש שמא יהרגנו, מהווה עשו האוהב סכנה לנפש מהחשש שהתקרבות הרשע אל הצדיק עלולה להשפיע על הצדיק ומעשיו.
גברה הדאגה הראשונה על פני הדאגה השנייה, כך גם הורונו חז"ל באמרם: "גדול המחטיא את חברו יותר מההורגו".
א"כ מבואר – כי חובה להיזהר מהתחברות לרשע כל כך, כיעקב אבינו אשר העדיף להינצל מן המוות הרוחני אף יותר מהצלת חייו, והעדיף שליחת מלאכים בדרך נס, ובלבד שלא להתחבר לרשע וליפול ברוחניות.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיות א' וב' מתורצות – שלח יעקב מלאכים ולא בני אדם, ובחר לעשות מעשי ניסים ומופתים בשליחת מלאכים. היות ופחד כל כך שמא אם ישלח בני אדם ילמדו ממעשיו הרעים של עשו, בהתחברותם עם אותו רשע. לכן שלח יעקב מלאכים דווקא – בדרך ניסית, למען לא יוכלו להיות מושפעים ממעשיו ומדרכיו הרעים של עשו הרשע.
לזה דקדק הכתוב: "וישלח יעקב מלאכים" ולא בני אדם, מפני ש"אל עשו אחיו"- אשר הינו אדם רשע, ופחד שמא יהיו שם בבחינת "אחיו"- שמא יתחברו אליו, וח"ו יושפעו ממעשיו.
כ"כ, "ארצה שעיר שדה אדום"- אף בהיות השליחים נשלחים אל מקום מושחת, אין לסמוך אלא על מלאכים בלבד, אשר לא יתחברו לרשע. ואין לסכן בעבור זה בני אדם בהכניסם לסכנה יותר חמורה – סכנה רוחנית.
לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – התכוון יעקב בדבריו, לרמז לעשו כי על אף ששהייה עם רשע משפיעה לבסוף על הצדיק לרעה, בכל זאת -"עם לבן גרתי" וה' עזר לי, ובכל זאת תרי"ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים.
ובודאי לא רצה יעקב להתגאות כלל וכלל, אלא רצה לרמז לו, כי לא בטוח ששוב ירצה לשהות עם רשע, שמא ילמד ממעשיו (ואגב רואים שרק יעקב בדרגתו יכל שלא ללמוד ממעשי לבן, אך אחרים ודאי יפלו).
לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – לשיטת הרשב"ם, פחד יעקב כל כך בשומעו כי מתנהג עשו אל המלאכים בסבר פנים יפות, וחשש אז עוד יותר, כי חשש שמא עשו בא להתחבר עימו ולהיות לו כחבר, וזהו פחד יותר גדול, שמא ילמד ממעשיו בשהייתו במחיצת עשו, שכן ההתחברות עימו תפגום בנפשו הרוחנית – הרס גדול עוד יותר מהרג גופני.
לפ"ז גם הקושיות ה' וו' מתורצות – נקטה התורה גם "וירא" וגם "ויצר", לרמז על שתי החששות אשר היה ליעקב – הפחד הגשמי שיהרוג עשו את גופו, ופחד נוסף אשר חשש ממנו עוד יותר – מפני עשו "אחיו"- אשר יבוא להתחבר איתו ולגור עימו, כי זהו חשש כבר על הנפש הרוחנית, שמא ילמד ממעשיו, ממנו חשש עוד יותר.
וזהו מה שאמר "וירא יעקב מאוד" החשש הרוחני שמא יתחבר עימו, הינו יותר חמור מאשר שרק "ויצר לו"- יהרגהו, כי ההתחברות עם הרשע הינה סכנה רוחנית, המסוכנת הרבה יותר מן הסכנה הגופנית.
לכן לא נקט יעקב "מאוד" ב"ויצר", כי ה"וירא"- הרוחני, חשוב עוד יותר -"מאוד", מה"ויצר"- הגשמי.
לפ"ז גם הקושיות ז' וח' מתורצות – התפלל יעקב "הצילני נא מיד אחי מיד עשו", והתכוון להתפלל על שתי החששות, לא רק "מיד עשו" הרשע הרוצה להורגו גשמית, אלא הצילני קודם כל "מיד אחי", שמא ירצה להתחבר עימי, ויש חשש שאלמד ח"ו ממעשיו, וזהו החשש העיקרי. לכן הקדים קודם "אחי"- פגם ברוחניות שמא יתחבר לרשע, ואף אחר כך הוסיף הפחד להרג גופו -"מיד עשו".
לפ"ז גם הקושיא התשיעית מתורצת – העדיף יעקב שכל זרעו יהרג, ואף שדינה תיהרג, גם אם תהיה שארית הפליטה היחידה, ובלבד שאף אחד מבית יעקב לא יתחבר עם עשו הרשע, שמא ילמדו ממעשיו. וזהו חשש יותר גדול מהרג גשמי, כי עדיף למות גשמית ובלבד שלא למות רוחנית – שלא ילמד ממעשיו.
לפ"ז גם הקושיא העשירית מתורצת – מעשה אבות סימן לבנים, ובא הדבר ללמדנו, ש"ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עימו עד עלות השחר"- כי אסור לעשות שלום עם הרשע, וכבר מההתחלה מחויב להיאבק עימו, ולא להיות חבר לרשע, שמא ילמד ממעשיו הרעים אשר זוהי סכנה גדולה אף יותר ממיתה.
לפ"ז גם הקושיא הי"א מתורצת – הבין עשו וידע כי יעקב פוחד ויצטער יותר מכך שיהיה לו כחבר וישהה במחיצתו, הבין עשו כי יעקב פוחד יותר על רוחניותו לשהות עם רשע מאשר על גופו – שיהרוג אותו.
לכן אף אם בתחילה רצה להורגו גשמית, הגיע עשו למסקנה כי הצער הכי גדול ליעקב הינו להורגו רוחנית ולהתחבר עימו, לכן בא אליו לשלום.
אך הקב"ה הציל את יעקב והושיעו מההתחברות עם אותו רשע, בראות עשו כי אין הוא יכול להתחבר עם יעקב וכו' (כי ביקש יעקב "יודע כי הילדים רכים"- צריך חינוך חרדי, "והצאן והבקר עלות עלי"- יש דינים של כשרות ואזהרות שונות, לכן סירב לכך עשו והלך לדרכו).
ולפ"ז גם הקושיא הי"ב מתורצת – שמעון ולוי סיכנו נפשם בהצלת דינה, ובלבד שלא תתחבר היא עם רשעים כחמור ושכם ובני עירם, כי עדיף למות גשמית ובלבד שלא תמות דינה אחותם רוחנית. [וכן לא עשו עימם שלום כדי שלא יבואו להתחבר עם רשעים] העדיפו שמעון ולוי למות גשמית לשם כך, ובלבד שלא להתחבר עם רשע ולמות רוחנית.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5