השפעת מעשי האדם על כל הבריאה – אפיקי אליהו על התורה

——–

א. נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלקים התהלך נח (ו.ט)

פירש רש"י – "בדורותיו"- יש מרבותינו דורשים אותו לשבח, כל שכן שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר. ויש שדורשים אותו לגנאי, לפי דורו היה צדיק, ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום.

לכאורה יש לשאול, אחרי שהתורה מעידה על נח שהיה "איש צדיק תמים", מי הוא המעיז לדרוש את דברי הכתוב בגנותו של נח?

ב. כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ (ו.יב)

פירש רש"י – אפילו בהמה חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן.

שואל הגר"א לאפיאן: בשלמא גבי האדם שהוא בעל בחירה ולעיתים בוחר ברע יש מקום לדבר על השחתה, אבל גבי בהמה שאין לה בחירה וכל מה שעושה הרי זה על פי טיבעה, לכאורה לא שייכת בה כלל השחתה?

ג. כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ (ו.יב)

יש לידע, וכי "כל" בשר השחית דרכו על הארץ, הרי נח ומשפחתו לא השחיתו דרכם?

ד. עשה לך תבת עצי גפר (ו.יד)

יש להבין, מדוע הצלת נח ובניו היתה צריכה להיות דווקא בדרך עשיית תיבה אשר תעמוד [בנס] בפני מבול כבד, ולא בדרך הצלה אחרת?

ה. ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע (ו.יח)

צ"ב, מדוע היה הכרח להמית הבריאה ע"י מבול דווקא, מדוע לא המית ה' החוטאים ללא הבאת המבול אשר השמיד אף את האדמה וכל הבריאה כולה?

ו. ויבא נח אל התבה מפני מי המבול (ז.ז)

פירש רש"י – אף נח מקטני אמנה היה מאמין ואינו מאמין שיבא המבול, ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים.

ויל"ע, כיצד נח אשר קראו הכתוב: "איש צדיק תמים" נהיה לפתע "מקטני אמנה" ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים?

ז. וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה (ח.ח)

איתא בסנהדרין (קח:( א"ר ירמיה: מכאן שדירתן של עופות טהורים עם הצדיקים.

יש לידע, מדוע באמת, דירתן של עופות טהורים עם הצדיקים?

ח. ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה וכו'. הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם וכו' (יא.ג-ד)

פירש רש"י – "לבנים"- שאין אבנים בבבל שהיא בקעה.

וצ"ע, כיצד בחרו דור הפלגה לבנות מגדל שראשו יגיע לשמים, דווקא בבבל – "שהיא בקעה", הרי בכדי להגיע לשמים, היה ראוי יותר לבנות המגדל במקום הר גבוה, אשר ממנו יוכלו להגיע בקלות יותר השמימה?

ט. עוד יל"ע, דאם לא היו אבנים בבבל, מדוע בחרו לבנות שם המגדל. מדוע לא בנוהו במקום אשר אבנים שכיחות שם, ובכך היו חוסכים להם טרחה מרובה?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}

יבואר ע"פ יסודו של הגר"א לאפיאן זצ"ל בספרו לב אליהו [על הפרשה] במאמר החטא וקלקולו. וז"ל – אספר עובדא, מה שאירע בנעורי כשלמדתי בישיבת לומזה, והיה שם בעיר, בית חולים בנוי מעצים עבים, ישן נושן מכמה דורות, עד כי גם האנשים הזקנים לא ידעו מתי נבנה בית החולים, ואירע כמה פעמים שחולים אשר שכבו שם זמן ארוך חלו במחלות אחרות אשר לא חלו בהן מעולם.

ותהום כל העיר על זאת, והרופאים לא ידעו מאין מקור הרעה. והביאו כמה פרופסורים גדולים מווארשא, וישבו בעיר משך זמן, וחקרו ובדקו עד שבאו לידי מסקנא ואמרו היות שבית החולים הוא ישן מאד, ולא בנוהו מחדש כל הזמן, נבלעו בקירות הבנין החיידקים מכמה סוגי מחלות מדבקות מהחולים ששכבו שם, משך דורות. וזהו מקור המחלות שחלו בהן החולים כעת. ומיד הרסו את כל הבנין והוציאו את כל עציו ואבניו ועפרו מחוץ לעיר ושרפום עד שלא נשאר זכר מכל הבנין.

ומעתה אם במחלות הגוף כך אנו רואים שהחיידקים נשארו ונכנסו בכותלי הבית, ויצאו והזיקו לאחר עשרות או מאות שנים, קל וחומר במחלות הרוחניות, כלומר: חיידקי הטומאה של מחלות הנפש החוטאת, ודאי שבכחם להרעיל את האויר בטומאה וזוהמא לאין ערוך ושיעור. וכו'

וכן ידוע שיש כמה מיני מחלות מדבקות אשר אם רק מתוועדים אנשים ביחד תוך בית אחד וכדומה, אפשר שידבק אחד את השני במחלתו אשר נחלה בה, וא"כ כל שכן במחלות הרוחניות. וכו'.

מעתה נבוא לדור המבול, כי לפי מה שנתבאר שהאדם בחטאו מתקלקל הוא בעצמו ומקלקל העולם עמו, והיינו שהחטא מהווה מחלה רוחנית, כלומר: מביא טומאה על האדם, ומרבה בו זוהמא ולכלוך, א"כ גם מה שמקלקל העולם עמו, היינו שחיידקים אלו של זוהמא וטומאת החטא נפוצים בעולם ומפילים חללים בכל מקום אשר יפגעו… וממילא גם נבין שכל מה שהחטא מתרבה ומתגדל, מחלת הטומאה שבו תתגבר ותתרחב.

וזהו מה שאחז"ל שבדור המבול אף החיות והבהמות והעופות נזקקו לשאינם מינם, וגם הארץ זינתה, כי אנשי דור המבול עלו פשעיהם למעלה ראש, וטימאו עצמם ואת העולם עמהם בטומאה גדולה כל כך עד שנכנסה מחלה זו גם בבעלי החיים והדוממים כאמור, והתגברה עליהם באופן אנוש, עד שהאבידה מהעולם כל זכות קיום!. עכ"ל.

א"כ מבואר – כי האדם בכח מעשיו, משפיע לא רק על עצמו, אלא אף על כל הבריאה כולה לטובה או לרעה.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}

הקושיא הראשונה מתורצת – באמת, אילו היה נח בדור צדיקים, היה צדיק יותר, כי נח מצד עצמו וכוחו, היה "צדיק תמים", אלא ש"דורותיו"- דורו המושחת, הוא אשר השפיע על כל הבריאה במעשיהם המושחתים טומאה ורצון לחטוא, אף נח מתוך היותו שרוי בדור מושחת זה, הושפע מחמת מעשי דורו, להיות בבחינת "לפי דורו היה צדיק, ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום". מבואר עד כמה גדולה השפעת חטאי הסביבה אף על ההולכים בדרך ה'.

לפ"ז גם הקושיא השנייה מתורצת – בדור המבול הגיעו החיות, עד כדי "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ"- אפילו בהמה חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן, ואף האדמה קלקלה כדאיתא במדרש. הכל הגיע מכח מעשיהם הרעים אשר הגבירו התאווה בעולם להזדקק לשאינם מינם, מחמת השפעת חיידקי טומאת זוהמתם על כל סביבתם, עד שנעשה כן בטבע ונתחדשה זאת הטבע גם להבהמה ולאדמה לעשות כן.

לפ"ז גם הקושיות ג' וו' מתורצות – על אף שקראו הכתוב לנח: "איש צדיק תמים" לאחר ק"כ שנים, בשהייתו בין אנשי דור המבול, הושפע אף הוא מחמת חיידקי זוהמת טומאות חטאי דור המבול הרבים, להיות אף הוא "מקטני אמנה", ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים.

ובאמת, השחית "כל" בשר את דרכו על הארץ, כי גם נח ומשפחתו הושפעו מאווירת חיידקי טומאת חטאי דור המבול הרשעים, להיות פחותים במעלתם מן המעלה אשר יכלו להגיע אליה, וכביכול "כל" הארץ חטאו לפני ה'.

לפ"ז גם הקושיות ד' וה' מתורצות – נצטווה נח לבנות התיבה ואף היה הכרח להמית הבריאה ע"י מבול דווקא, היות וכל הבריאה כולה הושפעה מחטאי דור המבול, כדרך החטא אשר מטמא החוטא את כל סובביו, לזה היה הכרח לטהר את כל הבריאה ע"י מי המבול.

כ"כ ע"י שהיית כל יצורי הבריאה בתוך תיבה אחת, נעשה תיקון לטיהור כל הברואים מכח השפעת מעשי נח אשר טיהר בקדושת מצוותיו את כל סובביו, בהשפיעו בקרבם טבע קדוש בדרך ה', בהדביקו אותם בחיידקי הטהרה של מעשיו הטובים.

לפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – דירתן של עופות טהורים עם הצדיקים, מפני שהצדיק משפיע במעשיו, אווירת קדושה על כל הברואים סביבו, לכן אין ראוי יותר לעוף טהור להיות אלא במחיצת אווירת הקדושה – במחיצת הצדיק.

ולפ"ז גם הקושיות ח' וט' מתורצות – בחרו דור הפלגה "הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם" דווקא בבבל, מקום שאין אבנים, ומקום בקעה. היות ולא היה מקום ראוי יותר לבקש לחטוא ולכפור בבורא עולם, אלא בבבל – אשר אף נקראה ע"ש שננערו שם הרוגי המבול. אשר השפיעו על המקום והטביעו טבע חטאיהם שם על ידי הדבקתם המקום בחיידקי זוהמת טומאתם.

לכן רצון דור הפלגה לכפור בה', היה דווקא בבבל, ארץ אשר אין בה אבנים, ואף היתה בקעה, מקום הכי פחות ראוי לבנות מגדל אשר יגיע השמימה, כי מ"מ "המקום" עצמו, הוא אשר הוסיף ברצון החוטאים באווירת מחלות הטומאה אשר שררה בו, לרצות לחטוא לפני ה'.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5