——–
א. ויצא מעם פרעה ויעתר אל ה' (י.יח)
יש להבין, מדוע היה מוכרח משה לצאת מעם פרעה למען יוכל להעתר אל ה', מדוע לא התפלל לפני פרעה? (הרי סוף סוף נשאר במצרים הטמאה).
ב. ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים (יא.ג)
יש לידע, מדוע היה צריך להיעשות נס מיוחד כדי לתת את חן העם בעיני מצרים בכדי שישאילום, הרי אף ללא חן העם, בודאי הבינו המיצרים כי צריכים הם לגמול טובה לישראל על העבודה שעבדו אותם שנים כה רבות?
ג. והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם (יב.כו)
איתא בירושלמי פסחים (פ"ט, ה"ד) – תנא ר' חייא: כנגד ד' בנים דיברה תורה: בן רשע, מה הוא אומר: מה העבודה הזאת לכם!? – מה הטורח הזה שאתם מטריחים עלינו בכל שנה ושנה? מכאן שהוציא עצמו מן הכלל. אף אתה אמור לו: "בעבור זה עשה ה' לי"- לי עשה, לאותו האיש לא עשה. אילו היה שם, לא היה ראוי להגאל לעולם.
ויל"ע, דכדברי הירושלמי מוצאים אנו גם בהגדה של פסח, והתם הפסוק "בעבור זה עשה ה' לי וכו'", הנאמר אצל ה"שאינו יודע לשאול", מובא כדברי תשובה לשאלת הרשע. ודבר זה צ"ב!
ד. עוד יש להבין, מדוע התשובה על שאלת הרשע נאמרת בלשון נסתר: "לאותו האיש", "אילו היה שם"?
ה. עוד צ"ע, מהיכן ידעו חז"ל כי שאלת "מה העבודה הזאת לכם"- הינה שאלת הבן הרשע דווקא, ולא שאלת בן אחר (כבן התם וכדו')?
ו. ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבולך (יג.ז)
יש לבאר כוונת הפסוק! דמהו שכפלה התורה תיבות "לא יראה"?
ז. וכל פטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכו' (יג.יג)
יש לבאר את עניין הפטר חמור, שעל בעליו לפדותו בשה או לעורפו!
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של הבית הלוי (פר' וישלח) בעניין הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע. וז"ל – דיעקב בהודיעו דעשו בא לקראתו הבין דלא ימלט מאחד משני האופנים, או דעשו ילחם עמו וירצה להורגו, או דיתרצה עמו וישוב מאפו וישב עמו בשלוה ואחוה כשני אחים. ומשני האופנים הללו נתיירא יעקב, דגם טובתו ואהבתו של עשו רעה היתה אצל יעקב, ועל אלו שני האופנים אמר הכתוב "ויירא יעקב מאד ויצר לו", על ספק שמא יתקרב לו וכו'. עכ"ל.
וכבר אמרו חז"ל במסכת אבות (פ"א, מ"ז): "הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע"- כי על האדם להשתדל כמה שיותר לבל ישהה במחיצת הרשע ובחברתו.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיא הראשונה מתורצת – העדיף משה לשהות כמה שפחות במחיצת הרשע, לכן מטעם "הרחק משכן רע וכו'", העתיר אל ה' מחוץ למעונו של פרעה.
לפ"ז גם הקושיא השנייה מתורצת – היה צריך נס מיוחד לתת את חן העם בעיני מצרים, כדי שכמה שפחות ישהו ישראל במחיצת המיצרים הרשעים, למען לא יתחברו אליהם כלל וכלל, ולכשיבקשו שאלתם, מכח "חן העם"- יקבלו מיד את מבוקשם, ולא יצטרכו לשהות במחיצת המצרים הרשעים.
לפ"ז גם הקושיות ג'. ד' וה' מתורצות – מלמדת התורה אותנו, כי ברגע שח"ו מגלה האדם כי בביתו ישנו "בן רשע"- השואל מה העבודה הזאת לכם?, מיד עליו לעשות כל היכי תימצי בכדי שלא ישהה במחיצת בניו הצדיקים, לבל יקלקלם – דהרחק משכן רע ואל תתקרב לרשע.
לכן, מיד על האבא לעשות את הבן הרשע בבחינת "נסתר" – "לאותו האיש", "אילו היה שם". ואת התשובה על שאלת הרשע, כבר תענה אצל הבן "שאינו יודע לשאול". כאשר כבר הרשע איננו שוהה במחיצתו (והן מבחינת התוצאה – שהבן שאינו יודע לשאול לא יתקלקל).
ואף הבן הרשע יודע בעצמו, כי מטעם היותו רשע – מבדילים אותו ומרחיקים אותו. וכפי שאומר הירושלמי: "מכאן שהוציא עצמו מן הכלל"- וכפי ששואל הרשע: "מה העבודה הזאת לכם?"- ולא לו. שכבר אינו בחברתם, כי נהגו בו בבחינת "הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע".
לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – כפלה התורה לומר: "לא יראה לך חמץ", "לא יראה לך שאור". לרמז לנו, כי ברגע שישנו חמץ או שאור במחיצת הצדיק – עליו להרחיקו ולהתרחק ממנו – בבחינת "לא יראה" כלל וכלל – "דהרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע".
ולפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – מעניין ה"פטר רחם", למדים אנו (על דרך המוסר), כי כל פטר חמור – אותו "חמור" טמא, באפשרות האדם, או "לפדות בשה"- להחליפו, או "וערפתו"- להורגו. העיקר ש"החמור" לא ישאר במחיצתו.
כך ג"כ בעניין "הרשע"-"החמור הטמא", עליך להיזהר לבל ישאר במחיצתך – לפדותו (שישנה דרכו), או לעורפו (לסלקו ולהעלימו), ד"הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע".
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5