——–
אסור להפסיק בעמידה בדיבור או ברמיזה, ואפילו אם עובר על ידו מלך ישראל ושואל לשלומו, לא ישיב לו. אך אם המלך גוי, ויש חשש שאם לא יענה לו, יהרגהו, יפסיק התפילה ויאמר לו שלום, שאין דבר העומד בפני פיקוח נפש. (ה תסז. ה"ב ה תטז)
עניית קדיש וקדושה – השומע קדושה באמצע העמידה, ישתוק ויכוון לצאת ידי חובה כשאומר השליח ציבור את הפסוקים קדוש…, ברוך…. ואם שומע קדיש, ישתוק וישמע מהשליח צבור "יהא שמיה רבא וכו'". וכל זה בתנאי שהחזן בקי בהלכה ומכוון להוציא ידי חובה את השומעים, אבל אם אינו בקי לכוון או שקולו נבלע בקול הציבור, ימשיך את העמידה כרגיל. (קד ס"ז. ה תסח)
להרים ספר – אם נפל ספר קודש לארץ והוא נטרד מזה, רשאי להפסיק כדי להגביה את הספר. כי עושה כן לצורך התפילה, כי תפילה בלי כוונה כגוף בלי נשמה. וכמו כן, אם ילדים מפריעים בתפילה, מותר לגשת אליהם ולהשתיקם מבלי לדבר. (ה תעג, תצ)
לעיין בספר – אם הסתפק באיזו הלכה, וכגון ששכח לומר 'יעלה ויבוא' ואינו יודע אם צריך לחזור או לא, רשאי ללכת כדי לעיין בספר הלכה. (ה תעג)
להראות לקטן – קטן המתפלל על יד אביו, ופתאום הפסיק מתפלתו וחלם, או שאביו רואה שהוא טועה ומדלג 'יעלה ויבוא', רשאי להעמידו על טעותו מבלי לדבר. (ה תצ) וכן ראינו מעשה רב אצל מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף שליט"א, שכשהיה נכדו הקטן עומד על ידו בתפילה וחלם, הצביע לו בתוך הסידור שיתפלל.
הרהור בדברי תורה – המתפלל, ולפתע התחיל להרהר בלבו בדברי תורה, יתאמץ להסיח דעתו ולחזור לכוון בתפילה, ואם אינו יכול, ישהה מעט ויסיים הרהורו, וימשיך להתפלל בכוונה. (ה תפב)
מתיר עגונה באמצע התפילה
מעשה ברבנו האר"י ז"ל בהיותו מתפלל יחד עם מרן השלחן ערוך רבנו יוסף קארו זיע"א, ויהי היום ורבנו האר"י סיים את העמידה ומרן עדיין לא סיים, אף שבדרך כלל רבנו האר"י היה מהיר בכוונות הסוד ומסיים תפילתו יחד עם מרן שהיה מתפלל על פי הפשט. השליח ציבור המתין למרן עד שסיים. לפליאת הציבור, מה יום מיומיים שמרן מאריך כל כך, שאלו לרבנו האר"י, ואמר להם, "מרן עכשו מתיר עגונה". לא הבינו את כוונתו, מה לו להתיר עגונה באמצע העמידה. בסיום התפילה ניגשו אל מרן ושאלוהו, מה יום מיומיים שכבודו האריך כל כך? אמר להם, כשהגעתי לברכת 'שמע קולנו' התפללתי לה' שיעזור לי למצוא היתר לאשה אחת עגונה שבאה מזה זמן רב לבית הדין להתיר אותה להנשא, והיא בצער גדול, ועדיין לא מצאנו לה היתר, ותוך כדי שאני מתחנן ומבקש מה' שיאיר עיני בתורתו למצוא לה היתר, פתאום נזכרתי מתשובת הרשב"א שעל פי דבריו יש מקום להתירה, ופלפלתי בדבריו. אמרו לו, הוא אשר אמר לנו רבנו האר"י, שכבודו עכשיו מתיר עגונה! (מפי מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף שליט"א)
רמיזה – שליח ציבור שממתין לחכם שבקהל שיסיים את תפלתו, והחכם נטרד על ידי זה ואינו יכול לכוון, רשאי לרמוז לשליח ציבור שיתחיל. (ה תפד)
אשה המתפללת בבית, ושומעת נקישות בדלת, ואינה יכולה להתעלם מהן ולכוון, מותר לה ללכת לפתוח את הדלת ולרמוז שימתינו עד שתסיים את התפילה. (ה תפט)
להיכן חוזר – אם שהה בתפילת העמידה זמן ממושך שיכול להספיק להתפלל עמידה שלימה [כל אחד לפי הקצב שלו], בין בשתיקה בין בדיבור בין בהליכה, בין בתחילת העמידה בין בסופה – חוזר לראש התפילה. והוא הדין לבני אשכנז כששהה מחמת כל אונס שהוא, אבל אם שהה מרצון – ימשיך ממקום שפסק.
אבל אם שהה פחות מהזמן הנ"ל [ויותר מכדי אמירת אותה הברכה] – בשלוש ברכות ראשונות, חוזר לראש התפילה. בשלוש ברכות אחרונות, חוזר לרצה. אבל בברכות האמצעיות, לבני ספרד, חוזר לתחילת הברכה שהפסיק. וכן לבני אשכנז כששהה מחמת אונס, אבל אם שהה מרצון, ימשיך ממקום שפסק. (סימן קד ה ו. ה"ב ד שפא, ה תכח, תלב)
אלוקי נצור – אחר שאמר יהיו לרצון אמרי פי וכו', נהגו להוסיף בקשת אלוקי נצור. ואם שמע קדושה, ברכו וחצי קדיש הראשון, יענה [ובמקרה זה עונה יהא שמיה רבה עד יתברך ולא עד דאמירן עלמא. ובקדושה, רק שני הפסוקים קדוש… וברוך… בלבד.] אבל אמן של ברכות לא יענה, אך רשאי לפסוע לאחוריו [שבזה מראה שסיים את תפילתו] ולענות, ויסיים שם אלוקי נצור. (סימן קכב ס"א. ו קכו, קכט)
הרגיל להוסיף בקשות ותחנונים בסיום אלוקי נצור, ושמע קדיש וכיוצא, דינו כמו הנמצא באלוקי נצור. אבל אם רק מידי פעם מוסיף, רשאי לענות כל אמן שהוא. (ט"ז, החיד"א, משנה ברורה, שנות חיים נאה ועוד. ה"ע א קלט. ו קכז)
אם סיים אלוקי נצור ועדיין לא עקר רגליו, וכגון שממתין למתפלל אחריו שיסיים, רשאי לענות אפילו "ברוך הוא וברוך שמו". (ו קכו)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5