בפתיחה בלאו ט"ז באמצע דבור: וחייב אדם למסור וכו', הוא לשון רבינו יונה בשערי תשובה, ועין בסוטה {מ"א:} תוספות דבור המתחיל: כל וכו'. דלכאורה מנגד לזה. ועין במנורת המאור כלל ג' פ"א וב' שלכאורה סותר את עצמו בזה.
בח"א בבאר מים חיים כלל א' סוף סעיף קטן ד' אחר תיבת. ולרגל אח"כ, ע"ש. אכן לפי מה שכתב הרמב"ן בפרשת תצא (הובא לעיל בפתיחח בעשין אות א'), שכתב: ואיך יתכן וכו', משמע דדבריו אלו קאי רק על לשון הרע.
כלל ד' בס"ד בהג"ה: אבל אם שמע וכו', אין להקשות על זה מתוספות כתובות {דף ב.} דבור המתחיל: שאם היה וכו', דיש לתרץ בכמה גוני. אח"כ מצאתי בע"ה בתשובות חמדת שלמה חלק אורח חיים בסימנים ט"ז י"ז י"ח, שמוכח שם בהדיא {בפרוש}, שעכ"פ אין להתיר יותר מכל מה שכתבתי. כלל ז' בבאר מים חיים סעיף קטן י' בהג"ה, שהארכתי בענין קלא דלא פסיק. ודע דלענין שליח צבור משמע במגן אברהם סימן נ"ג סק"ז (עין במחצית השקל ובפרי מגדים סעיף קטן כ"ט), דמסלקינן עבור קלא דלא פסיק, ואפשר דהוא משום כבוד הציבור, ועין בחתם סופר חלק אורח חיים סימן י"א. נספחים
לזכות נשמת רבנו ישראל מאיר הכהן בן דובורושה זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים..
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מו"ל ששמו שמור במערכת תורת אמת
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…