——–
בענין התשובה לפגם חטא הקדושה ידועים דברי הזוהר הקדוש שאין מועיל תשובה תתאה, אלא נצרך דוקא תשובה עילאה.
אומנם אין עסקנו בל"ב נתיבות אלו בתיקון העוון אלא בעצות ודרכים היאך לצאת מעוון זה. אולם נשתמש עם רעיון תשובה עילאה – שהוא תיקון העוון – לנתיב ועצה היאך להיגמל מהעוון.
ראשית נבאר ביאור תשובה תתאה ותשובה עילאה.
ביאורם נתבאר בהרבה ספרי קודש, "נתיבות שלום", "טהרת הקודש" ועוד, והיינו תשובה תתאה היא תשובה לפי הכוחות הטבעיים של האדם, וכגון חרטה ווידוי קבלה על העתיד כפי כוחו, צדקה כפי כוחו, תפילה ובכיה לפי כוחו, לימוד תורה כפי כוחו וכיוצא.
תשובה עילאה ביאורה מעל כוחותיו הטבעיים של האדם, שהוא נכלל בגדר מסירות נפש, בכיה בדמעות רותחות, צדקה ושוועה עמוקה מפנימיות הלב עד שאינו יכול להוציא הדיבור מפיו, צדקה מעל כוחו, לימוד תורה במסירות נפש מעל כוחותיו וכיוצא.
בנתיב זה נבאר שבעצם כמו כן יש להשתמש לגבי עזיבת החטא בעצה של מסירות נפש שכן נקט לעצה זו הרב "נתיבות שלום".
ונקדים דבריו:
"וירדפו מצרים אחריהם, כל סוס רכב פרעה ופרשיו", הם כל כוחות הסטרא אחרא והטומאה. הגם שכבר התחזק והתגבר האדם על יצרו וכו', בכל פעם כוחות מצרים והזוהמה רודפים אחריהם, וגדולה מאד מידת היאוש אצל האדם, שגם אחרי שכבר יצאו מארץ מצרים, רואה כי שוב יצרו מתגבר כבתחילה, וצעקו מתוך יאוש "המבלי אין קברים במצרים, לקחתנו למות במדבר וכו', ויאמר משה וגו' כי כאשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד וגו' ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו", ובזוהר הקדוש "בעתיקא תליא מילתא", העצה היא – כי לצאת מהטומאה ואביזרייהו שלא ירדוף עוד את האדם, אין עצה אחרת רק מסירות נפש, "דבר אל בני ישראל ויסעו", במסירות נפש יקפצו לתוך הים ואז "מרכבות פרעה וחילו ירה בים", כל כוחותיו נתבטלו במציאות, וחז"ל אמרו, "הים ראה וינס", מה ראה? ארונו של יוסף, דכתיב ביה "וינס החוצה", היינו שנתקדש במידה זו על ידי מסירות נפש, כי בלי מסירות נפש אי אפשר להגיע למידה זו, כמאמר רבותינו הקדושים ויסוד סיומא דגופא – צריך לעשות סוף להגוף. וזהו שאמרו חז"ל, על הים נדמה להם כבחור איש מלחמה, כי "ה' צלך" – לפי מדרגתם אז בכח גבורה עילאית, ככה נראה להם ה'. והנה בפרוש הזוהר הקדוש – "בעתיקא תליא מילתא", פירוש, שהעיקר להעתיק את עצמו ממקומו. ויש לומר, שאפילו כשאינו יכול להשתנות לגמרי, מכל מקום יעתיק את עצמו ממקומו, כשבאים ימים קדושים, בעת מצוא בשבת קודש או בחג, או כשבאים ימי השובבי"ם, לכל הפחות יראה שלא ישאר כמו שהיה, ובמסירות נפש יתקן – אם לא את כל מצבו, לכל הפחות בענין אחד – במה שיודע אדם בעצמו שיצר הרע מתגבר עליו ביותר, לזה במעשה ולזה במחשבה, ולזה אפילו בהסתכלות אסורה שאינו יכול להפריש את עצמו.
הראת לדעת שיש לנקוט בעצת "מסירות נפש" כדי להיגמל מחטא זה.
והטעם הוא לפי שרק בזכות מסירות נפשו של הפורש מהאיסור, למעלה מכוחות טבעו, ירחמו עליו מן השמים כמו כן למעלה מהטבע, ויצא מחטאו בחסדי ורחמי ה', ובכך גם יעקוף את המקטרגים על תשובתו, וכמו שהבאנו בשם ה"צדקת הצדיק" שהמונע את הצלחת עזיבת החטא מהחוטא הוא מחמת הקטרוגים על תשובת השב שעדיין ולא הגיע הזמן שתתקבל תשובתו והארכנו בזה לעיל.
והנה הפורש מהחטא במסירות נפש, יזכה לבטל כל הקטרוגים, לפי שהקטרוגים המה מתוך חשבונות "טבעיים" שתובעת מידת הדין על האדם לא לקבל תשובתו זה עתה, ונצרך הוא שיתבטלו תביעות הדין מעליו, ואף שכן דינו בצדק לדחותו מתשובה באמת, יועילו לו רחמי ה' לבטלם כמבואר שם ב"צדקת הצדיק", אזי על ידי מסירות נפש יזכה מידה כנגד מידה לבטלם, כנגד שמסר נפשו מעל כוחותיו הטבעיים, כן יזכה שאף על פי שמצד טבע הדברים יש מקום למידת הדין לקטרג יעמוד לו מידת החסד לבטלם כשם שהוא מוסר נפשו למעלה מהטבע.
וכן הוא ברמב"ם (הלכות דעות פ"ב ה"ב) בהלכות דעות, שכותב שאדם הנגוע בכעס או בגאוה, ישפיל עצמו עד קצה האחרון, וכותב שם שינהג בדרכים קיצוניים ביותר, וכגון: ינהיג עצמו בבזיון הרבה, וישב למטה מן הכל, וילבש בלויי הסחבות המבזות את לובשיהן, וכיוצא בדברים אלו עד שיעקור גובה הלב ממנו ויחזור לדרך האמצעית שהוא דרך הטובה.
והוא בעצם דרך המסירות נפש, שיהפוך טבעו לגמרי ממה שהיה, ורק בכך יזכה להגיע לדרך האמצעית.
וכן יש לפרש את הגמרא במנחות (כ"ט ע"ב) ומפני מה העולם הזה נברא בה"י? [כלומר באות ה' וכנאמר בהבראם ב- ה בראם], מפני שדומה לאכסדרה שכל הרוצה לצאת יצא, כלומר לפי שיסוד העולם הזה הוא בחירה חופשית, ומי שרוצה לצאת לתרבות רעה יצא (ע"פ פירש"י), ומקשה הגמרא: ומ"ט תליא כרעיה? כלומר מדוע רגל הה"י תלויה באויר? לומר לך שאם רצה לחזור בתשובה יש לו פתח מלמעלה, ושואלת הגמרא: ולמה צריך פתח מלמעלה, באותו פתח שלמטה שממנו יצא משם יכנס? מתרצת הגמרא: לא מסתייעא מילתא, כלומר נצרך הוא לסייעתא דשמיא גדולה, ולכן אי אפשר שיכנס דרך פתח שלמטה אלא נצרך שיסייעוהו מעוד פתח מלמעלה.
ועל פי פירושנו אפשר לפרש הגמרא, שאי אפשר שיכנס לתשובה בדרך שממנה יצא, אלא חייב להתעלות במסירות נפש לפתח העליון ומשם ליכנס.
ועתה נבאר דוגמאות של אופני מסירות נפש שיכול כל אדם לקיימם ואידך זיל גמור תן לחכם ויחכם עוד, ומה שחשוב להדגיש שכל מסירות נפש חשובה היא למאד, ואפילו שנוהג בה לפרקים, או בזמנים מסויימים ובמקרים מסוימים – יש בכוחה להפוך את מצבו. ורק כמובן שכמה שירבה באופני ובתדירות של מסירות נפש יועיל לו ביותר.
א. לשבור חשק
שבירת החשק, וככל שיגדל החשק כן תגדל המסירות בשבירתו, הוא בגדר מסירות נפש.
ולמשל כשיש בחשקו להשתתף באיזה שמחה מסוימת ויודע שעלול הוא להיכשל שם במראות אסורות, וחשקו עצום ורב לילך לאותה שמחה, וכובש יצרו מלילך שם זהו גדר מסירות נפש, כי כאמור כל שבירת טבע באופן חד הוא גדר של מסירות נפש.
וכן כשבני חבורתו יוצאים לאיזה טיול או סיבוב במקום מסוים, שיודע שבטיול זה עלול הוא להכשל, וחשקו גדול לצאת עם חבריו לטיול וכיוצא, וכובש יצרו מחשקו זה, זהו גדר של מסירות נפש.
וכמו כן באופן שמתעורר בו רצון וחשק לדבר עבירה, לראיה או למעשה האסור ומחליט הפעם אינני שומע ליצרי, והולך לחבר ירא שמים שיצילנו מתבערת חום יצרו, או לרבו, ומסיח עמהם בענינים אחרים עד שיותש חום יצרו, או שעושה יתר עניני הסח הדעת, חשוב הוא למסירות נפש, ואף שלא בכל פעם מצליח לעשות זאת, אל יזלזל בכל פעם שכן יכול לעשות זאת, כל פעם חשובה היא לעצמה, כל מסירות נפש בפני עצמה יכולה היא לסנגר עליו למאד ללמד עליו זכות לזכות לכוחות מעל הטבע שיסייעוהו מן השמים לגבור על יצרו, כשם שמסר נפש מעצמו בכוחו ובבחירתו.
ב. בזיונות
לא יבצר שלכל לוחם מזדמנים לו התעוררות של התחזקות, ובד בבד כמו כן מזדמן לו אופן שבו יכול הוא למסור נפשו בהנהגה שמעל טבעו, ואף שבכך יושפל כבודו ויתבזה, וזהו ממש גדר של מסירות נפש, משום שבושה הלא היא גדר של שפיכות דמים כמובא בגמרא שהוא בגדר רציחה, אם כן כשנתקל האדם בלעג ובזלזול עבור שמירת קדושתו, זהו ממש מסירות נפש.
וכגון נסיון של שמירת העינים, באופן שישנה איזה שמחה משפחתית, ויודע הוא שעלול הוא ליכשל, ולכך נמנע הוא מלהשתתף, ובשביל כך גוערים בו ומלגלגים עליו, יעמוד בנסיון זה של בזיון במסירות נפש, ואפילו פעם אחת כזו של מסירות נפש שנזדמנה לו ונצח – תלמד עליו – מסירות נפש זו זכות לבטל מעליו קטרוגי התשובה, כאמור אחר שמסר נפשו להתבזות עבור שמירת העינים, וכן כשנמנע הוא מלטייל ולבלות עם חבריו, ובכך לועגים לו, זהו כמו כן גדר של מסירות נפש.
וכן כשמזדמן לו להפגש עם בני משפחתו באופן שהם בחוסר צניעות או לשוחח עם פקידה באיזה משרד וכיוצא, ושם נפשו בכפו להתבזות, ובפרט כשמרגיש הוא שדמו ממש נשפך מבושה, זוהי מסירות נפש, ובפרט כאשר שמח הוא שנזדמנה לו מסירות נפש עבור כבוד ה'.
וכן אם זכה למצוא רב ירא שמים, שלקחו עליו להורות לו דרך, ולשפוך שיחו לפניו, אזי יקבל עליו שאם חס וחלילה נכשל בחטא לספר זאת לרבו, ובזכות הבושה והבזיון גם יתכפר לו מעוונו, וגם יגלה בכך מסירות נפש שברצונו להיגמל מחטא זה ובכך יתבטלו הקטרוגים מהצלחתו לעזוב את החטא.
ג. מסירות נפש בממון
ובכל מאודך, בכל ממונך, שיש לך אדם שממונו חשוב לו מגופו, ובוודאי שייך גם בזה גדר של מסירות נפש, אחר שנפשו של אדם תלויה בממונו, והנה כמה דוגמאות של מסירות נפש בממון.
1. לנסוע במונית, ואף שיעלה לך בכך הוצאות יתרות, יש כאן מסירות נפש בממון ולשלם יותר בשביל שלא ליכשל בנסיעה באוטובוס, וכידוע, גודל הפריצות המצויה באוטובוסים, הן מנשים חסרות צניעות המצויים, והן מהצפיפות שאי אפשר בשום אופן שלא ליכשל, אזי מלבד חיוב מצד הדין לברוח מנסיעה כזו ולשלם מכספו על כך, אלא יש כאן גם מסירות – בכל מאודך.
2. לעזוב מקום עבודה או חברה.
מסירות נוספת תיתכן בממון, והוא כאשר במקום העבודה או החברה בה ה"לוחם" ביצרו מצוי – ישנם מכשולות רבים מהחברה הקלוקלת, עליו להשתדל ולמהר למצוא מקום עבודה אחר ולעזוב את מקום עבודתו, ואף ששם הוא מסודר בפרנסה טובה, ובנוחיות, עם כל זה ימסור נפשו לעזוב מקום זה שבו הוא נכשל, והרי שקיים כאן "בכל מאודך". ורק עדיף שיהא זה ביעוץ עם רב, באיזה אופן לעשות זאת.
3. לעבור דירה
אם דר אתה במקום שהפריצות מצויה, אזי אם הנך חי בשכירות עבור לשכירות במקום אחר יותר נקי, ואם דירתך בקניה, קנה במקום אחר ואף שהמקום בו אתה דר נוח לך מכמה סיבות.
4. קניית מצרכים
אם יש לך אפשרות לקנות מצרכים במקום צנוע, אף ששם העלות של המצרכים קצת יותר יקרה, תעדיף לקנות שם, ולא להכנס לסופרמרקט או צרכניות גדולות ששם מצוי פריצות וצפיפות, וזהו גדר מסירות נפש בממון. ואם המדובר בהפסד מרובה, תלך לאותם צרכניות בזמנים מסויימים שריקים המה מאדם כידוע שפתוחים הם גם בזמנים כאלה.
5. אל תרבה שיחה
כשתזדמן אתה לקנות דבר אצל מוכרת, ונקבה במחיר מסוים, שלם אותן מיד וצא, והימנע מלשאת ולתת עמה במחיר, כדי שלא להרבות שיחה עמה, ובפרט שריבוי שיחה שכזה יכול להתגלגל לשיחה ולסיפור ארוך כדרכן של נשים שבקיאות במקצוע זה. וזוהי מסירות נפש של ממונך לוותר עליו עבור קדושתך.
ואין צריך לומר לאדם שהוא מתחיל זה עתה לשוב, שיש לו למסור ממונו בהשלכת הכלים המתועבים שבביתו ולא לחוש לחסרון כיס כלל ולבערם מביתו רגע קודם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5