——–
אמרו חז"ל לעולם יעסוק האדם בתורה שלא לשמה שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה, ומהו שלא לשמה, פירשו התוס' שאין הכונה על מנת לקנטר חלילה, כי אז טוב לו שנהכפה לו וכו', אלא היינו על מנת שיקראוהו רבי וכדומה.
מדין זה אם לא אפילו בקל וחומר – לפחות בהיקש נקיש עצה זו של חז"ל מחלק העשה טוב – תורה, לחלק הסור מרע.
דהיינו, כשם שבחלק ה"עשה טוב" הציעו לנו חז"ל לעולם יעסוק האדם בתורה שלא לשמה דהיינו על מנת שיקראוהו רבי שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה, כן נקיש עצה זו של חז"ל לחלק ה"סור מרע", כלומר לפרוש מהעבירה שלא לשמה וכגון על מנת שיקראוהו צדיק, שמתוך כך יבוא לשמה.
ונתבונן בלשון חז"ל: "לעולם יעסוק האדם בתורה שלא לשמה", דהיינו שעצה זו אינה בדיעבד אלא לכתחילה, והטעם לכך כי ידעו חז"ל שזה שירצה מלכתחילה ללמוד רק לשמה ממש ללא שום פניה, קשה מאד שיחזיק מעמד ולא ישבר באמצע עבודתו.
כי סוף סוף האדם הוא חומרי קשור ואדוק לחומר, וקשה יהא לו להינתק מחומריותו ולההפך בין רגע לאיש רוחני שכל מעשהו קשורים לשמים ללא שום קשר עם ארציותו, ולכן יעצוהו חז"ל שאל ימנע מלהתחיל עם פניות, ואחר כך כבר במשך הזמן כשיטעם טעמה של תורה, מאליו יעזוב את כל הפניות ויבין באפסיותם ביחס לעצם המצוה עצמה.
וכן ראיתי בספר "שומר אמונים" שכתב שכאשר האדם רוצה לקיים מלכתחילה מצוה מסויימת ללא שום פניה אלא לשם שמים באמת, יש עליו קטרוגים המקטרגים עליו למונעו ולהפריעו ממעשהו, והיצר לא שוקט ולא נח ממצב שכזה מלהפריעו ולהעמיס עליו נסיונות מסובכים להפריעו ממעשהו, מה שאין כן זה המתחיל עם פניה – הקטרוגים והמפריעים המה פחות ובמיתון.
ולמשל החפץ ללמוד תורה ללא שום תשלום, אלא לשמה ממש ללא שום אחיזה של פניה – יקשה עליו הדבר מאד, אולם כאשר מתחיל בדוקא עם קבלת תשלום וכיוצא, הנסיונות עליו יהיו פחות מסובכים.
ועוד ראו חז"ל תועלת בעצה זו של ילמוד האדם שלא לשמה, כי בכך שילמד האדם שלא לשמה דהיינו על מנת שיקראוהו "רבי", בהכרח יתאם עצמו במעשיו לאותו תואר שקוראים אותו, שכן מצפונו לא יהא שקט, היאך קוראים אותו רבי והוא "עם הארץ", לכך זה גופא ישמש לו כאתגר להיות תואם לתואר שמכנים אותו ויתעצם לעסוק בתורה כאשר יוכל להדביק את התואר הזה לעצמו.
כן הוא לגבי ה"סור מרע", יוכל האדם להשתמש בעצה זו של "פנית הכבוד", ישמור עיניו וינהג כהלכה, ואף שיקראוהו צדיק אל ימנע מכך, אדרבא ישתמש בתואר זה לחזק עצמו לנהוג באמת כפי שכך מתארים אותו, ואז מצפונו לא יהא שקט כאשר מעשיו יסתרו את כינויו וישתדל לאחוז במעשה צדקותו, ואף להגבירם על מנת שלפחות יוצדק התואר שמתארים אותו וישמש לו תאור זה כאתגר להתעלות.
ועוד מכלל התועלות שתצמחנה לו מכך שישתמש בתואר שיקראוהו "צדיק", ישנו עוד אופן של תועלת שתצמח לו והוא בכך שיחזק אחרים בנושא זה, שכן יבואו אליו חברים ומכירים שיחזקם בקדושה אחר שהוא בתיאור כזה, וזה עצמו שיחזק אחרים יתפסהו ויאנסהו להתחזק בעצמו, שהרי מצפונו ינקפנו קשות על כך, היאך יתכן שהוא חוטא בעצמו בדבר שהוא מחזק ומוכיח בו אחרים.
אם כן העולה בנתיב זה הוא שיחזיק אדם בקדושת העינים וביתר הנהגות הקדושה מתחילה אף שלא לשמה, ואז ירוויח 5 תועליות.
תועלת א. שלא יהיו קטרוגים על עבודתו והנסיונות לא יהיו כל כך קשים עליו, ובזה ימנע קשיים במהלך עבודתו, וכמו שביארנו לעיל בשם ה"צדקת הצדיק" שישנם קטרוגים במהלך תשובת השב שלא מאפשרים לו לגמור תשובתו, ובכך שינהג שלא לשמה ימתן את הקטרוגים מעליו.
תועלת ב. יתבייש לנהוג אחרת ממה שמתארים אותו, וגדולה היא תועלת הבושה למאד, ומחמת הבושה יעצור עצמו אף מדברים שלבו חושק מאד לעשותם, ויפרוש מהם, וכמו כן יפרוש מחברים רעים, מלדבר עמהם ומלשחוק עמהם, אחר שהצהיר כבר שהינו בגדר צדיק ופרוש, ואינו שייך לחברתם ממילא יתבייש לשנות דעתו.
תועלת ג. שום חבר רע לא יעז ליגש אליו בדיבור אסור או בשום קלקול אחר, אחר שיודע הוא שזה הוא "צדיק" ואין מה לגשת אליו, ובכך מבצר הוא עצמו בחסינות מפני כל מרעין בישין שלא יתקרבו אליו, והוא תועלת גדולה, ונזכר אני בכותבי שורות אלו שכן באמת סיפר לי אברך אחד שבצעירותו נהג בקדושה ובצניעות והיו קוראים לו החברים "צדיק", והציל אותו תואר זה למאד, הן בכך שלא התקרבו אליו החברה הרעה שהיתה במסגרת שהוא היה בה בילדותו, והן ביתר התועליות שהזכרנו.
תועלת ד. תואר זה ישמש לו כאתגר להדביק את מצפונו לתואר שמתארים אותו כי מצפונו לא יתן לו מנוח כשקוראים לו צדיק ומעשיו הינם להיפך.
תועלת ה. והוא שבכך שהוא מתואר כצדיק יבוא אחרים להתחזק ממנו בנושא קדושה, ואז ביותר יתבע ממנו מצפונו להיות תואם למעשיו – בבחינת נאה דורש ונאה מקיים.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5