——–
כבר הארכנו לעיל שהעיקר הגדול בו תלוי הצלחת הנצחון את היצר הוא חוזק ותוקף הדעת, שלא ליפול לחולשת הדעת המביאה לכניעה ולהתפשרות.
אחד מהדברים המוצלחים ביותר של האויב להחליש את הדעת ולייאש מהמשך המלחמה הוא טומאת "קרי", או לפחות מכך שבאים הרבה לידי קישוי, אשר יארע הרבה ובעיקר אצל בחורים יראי שמים המשתדלים בכל כוחם להישמר מהחטא, והנה לא ידעו ולא יבינו על מה ולמה קרה אותם מקרה אשר לא טהור באונס תוך כדי שינתם, או מדוע ענין הקישוי מצוי אצלם מאד, והדבר מחליש את דעתם למאד.
בנתיב זה נבוא להזהר ולהזהיר מתרמית היצר במכשול זה אשר הציבה כאבן נגף לשבור בחורי ישראל ולהפילם מחטא באונס לחטא ברצון.
טומאת מקרה לילה הפוקדת לעתים קרובות או רחוקות תוך כדי חלום, מעגמת היא את נפשו של האדם מאד, ופעמים רבות משרה עצבות גדולה עד כדי ליאשו מהתמדת עבודתו בקודש להשמר מכל רע, אחר שארע לו בעל כרחו ושלא לרצונו דברים שהמה הפך מהמאמצים שהוא משקיע, ואומר הוא לעצמו, הרי כל מה שמוטל עלי אני עושה ומשתדל, אולם כל זה איננו שווה לי כאשר כל הבנין נהרס לי לאונסי ומתוך כפיה שנכפה אני למקרה אשר לא טהור בעל כרחי.
על כך מעודדנו ומזהירנו מאד הרב "שומר אמונים" זצוק"ל, שאכן אם באמת משתדל האדם לשמור עצמו מכל דבר רע במחשבה, דיבור ומעשה, אזי מתגרים בו כוחות הטומאה לבוא עליו מכוון זה של טומאת מקרה לילה כדי להפילו מעבודתו, בראותו שכל יגיעתו לריק, ובכך יתעצב ויתיאש, ואדרבה, עליו לדעת! מקרים כאלה אינם פוקדים את החדלים מעבודת הקודש ומטמאים עצמם במזיד בראיות ומעשים אסורים, ואת זאת רואים בחוש, שלכאלה אין מזדמנים מקרי טומאה באונס מתוך דין "קים ליה בדרבה מיניה", דהיינו היות וכבר מסתפק היצר בכך שהמה כבר מטמאים עצמם במזיד, אזי די לו כבר להחשב מנצח בכך, ומה לו לקום ולהוסיף עליהם מקרה לילה הבא מתוך אונס ושגגה. ולהפך – אדם שארע לו לעתים מקרה לילה, זהו אות ומופת על כניסתו לקודש, וכיון שאין כח הרע יכול להכריחו להכשל במזיד להיות סר מרע בכל יכולתו, מנסה הוא להפילו במקרה לילה בדרך שגגה או אונס. והעיקר הוא להיות פקח, לא להתעצב ולא לדאוג מזה כלל, וראה לקמן דאפילו אם יקרהו מקרה לא טהור בכל לילה – אין להתעצב ולירוא מכך כלל, לפי שבכך מתגרים המה ביותר בראותם שהנה, דרך זו מוצלחת בידם להפילו מעבודתו, אולם כשלא יתעצב מזה ולא ידאג מזה כלל, יניחוהו וילכו להם. ומקור דבריו המה מהחיד"א ("עבודת הקודש" – "צפורן שמיר" סוף סימן ז).
עד כאן דברינו לירא שמים המשתדל בכל כוחו לסור מהרע, אולם המשתדל שלא לחטוא במזיד בפועל אלא שלא נזהר מהרהורים ומראיות אסורות, הרי שכאן בצדק נטמא בלילה, להיות גרמא בנזקין לעצמו בכך שמזלזל ואינו נשמר מראיות אסורות. אזי, הגם שנשמר מחטא במזיד, מכל מקום גורם הוא לעצמו שיטמאוהו בלילה שלא לרצונו, אבל עדיין עליו לדעת, שפגם שכזה רחוק הוא כמרחק שמים וארץ מפגם במזיד, חס וחלילה, וניתן לתקנו הרבה יותר בקלות מפגם במזיד, ואל לו לומר, מאחר וכבר נפגם בטומאת לילה כבר אין ביני לבין הפוגם במזיד ולא כלום. חס וחלילה מלומר כך, דהרי סוף-סוף שומר עצמו בכל יכלתו שלא לחטוא בידים, אם כן, בודאי שכבר הגיע להשג גדול ועצום במעלות הקדושה, אלא שעליו להשתלם עוד לגדור עצמו בראיה, במחשבה ודיבור. לכן יזהר שלא להתפתות חלילה. כי אף אמנם שאין מושלם עתה בכך שאינו נשמר מראיות ומחשבות, ואף שהוא עד כדי שארע לו מקרה לילה, אבל מכל מקום צועד הוא קדימה, וסוף-סוף ינצח בסיעתא דשמיא, כשיראו מן השמים שבאמת מצטער הוא ועושה את אשר ביכולתו. אולם אם חלילה יפול לאחורה – יאבד הכל, ושום סיעתא דשמיא לא תלווהו יותר, חס וחלילה. לסייעתא דשמיא זוכים רק כאשר מתאמצים, וכל מאמץ מזכה – בהתאם – לסיוע מן השמים, אולם כאשר, חס וחלילה, פורקים עול לגמרי – מנין ובאיזה זכות תבוא סיעתא דשמיא?!
להלן קטעים נחוצים לדעתם בענין ה"מקרה" מהרב "שומר אמונים":
והנה דע, כי איש שרוצה לתקן ימיו הקודמים ולתקן את הימים הבאים – הנה, אם בוא יבוא לתקן, בפרט בשנים הראשונות של תשובתו, היצר מתגבר מאד עליו להחטיאו, כמובא בדברי רבנו האר"י ז"ל, ובפרט מי שיש בו נשמה גבוהה וקדושה, כי המה תאבין רק לירכא דרבנין [כוחות החיצונים מתאווים להכשיל במקרה דוקא את התלמידי חכמים], כמובא ב"ראשית חכמה". וזה ענין נגיעת הירכין דגיד הנשה של יעקב אבינו, אשר הסמאל נגע בכף ירכו (ועיין בזה בספר הקדוש "יסוד יוסף"), וכאשר היה אצל גדולי וקדושי קדמאי הרבה, כמובא בשער הגלגולים ובשער הליקוטים מרבנו האר"י ז"ל וביתר ספרי קודש [ומחמת כבוד קדשם לא אזכיר שמותיהם], וכן היה בכמה גדולי צדיקים אחרונים אשר רדף אחריהם היצר מאד בענין זה, שלא היה להם שום עצה והמלטה.
כי לפעמים בא זאת מחמת איזה פגם שלא תיקן עדיין, או מגלגולים הקודמים, כידוע מדברי רבנו האר"י ז"ל, ובאים ומתגברים על ידי התאמצות בתיקון הנפש, כאשר אמר לי מורי ז"ל, שלפעמים על ידי התאמצות התיקון נעשה לאדם זאת, "ושפך לו קיתון על פניו" – מתיקון נעשה קיתון. והשוטה בורח מן התיקון, שחושב מה לי לשוב אם אפגום יותר על ידי זה. וידעתי כי הרבה הרבה נפשות נדחו ונפלו על ידי זה מקדושה ומעבודה, בהתגבר עליהם היצר בענין זה מאד, ונפלו בעיני עצמם עד שבאו ליאוש, ונדחו על ידי זה מהקדושה, רחמנא ליצלן.
וגם לנשמה קדושה וטהורה ועובד ה' במסירות נפש נותנין לו מן השמים זאת כדי לשבר לבבו, ולהודיע לו כי עדיין נצרך לתיקון הנפש. והעובד ה', נשבר לבבו על ידי זה, וגודל צערו ובושתו מה' הוא בלי שעור. ועל זה פרש רבנו הבעל שם טוב זי"ע (תהלים קטז) "יקר בעיני ה' המותה לחסידיו" – כי יקר אותיות קר"י, ואמר, כשמזדמן זאת אצל איש חסיד ועובד ה', אז יקר הוא בעיני ה' זאת, כי המותה לחסידיו, כי זה עונש וצער להם כמו עונש מיתה, רחמנא ליצלן. לכן חביב זאת בעיני ה' זה הצער והלב הנשבר מהעובד ה'.
ולפעמים על ידי איזה קטרוג שיש עליו על שעוסק במצוה רמה או הקרבת נפשות לקדושה, נותנין לסמאל חלקו בזה, ומזה מתכבד והולך לו, כמובא במגיד ל"בית יוסף" ז"ל, ויש בזה פרטים לאין חקר. ועיקר שבעיקרין מה שיש ליזהר – שלא יבוא לו זאת, חס ושלום, על ידי הרהור רע. שאדם המהרהר בעברה, כמו באשת איש או שאר עריות, ועל ידי זה יצא ממנו זרע לבטלה, אז זה הדמות של עברה מתלבש באותה טיפה, ונרשם על נשמתו מעוון של אותו חטא כמו אשת איש או קרובתו או נכרית או זכר או בהמה, חס ושלום, ה' ישמרנו.
וכן ישנו קרי הבא על ידי טומאת כעס ולפעמים נצמח לו זה על ידי שעוסק הרבה בתשובה קודם השנה ואינו עוסק בתורה אחר כך, מתגרים בו מצולות ים.
העיקר שלא להיות עצוב ודואג או מפחד מפגם המקרה
ועיקר מה ששמעתי ממורי ורבי זצוק"ל, שדיבר עם אחד מענין זה, ואמר לו שלא יפחד מזה. וכמדומה שאמר שכך קיבל מאבותיו שלא לפחוד מזה קודם השינה, ובאם נזדמן, חס ושלום, יזהר מאד מעצבות וממרה שחורה. כי באם החיצונים רואים שמתדבק בעצבות ובמרה שחורה, אז מתגברים עליו שוב בכל כוחם, כי שורשם ועצמותם הוא מרה שחורה ועצבות.
ומה שכתבתי שהצדיקים יש להם לב נשבר גדול על ידי זה, דע, אחי, כי לב נשבר אינו עצבות, כמובא בספר התניא, כי מי שיש לו לב נשבר, אדרבא – מתגבר ומתחזק עוד יותר בעבודת ה' בחיות, רק הוא בשפלות רוח ובלב נשבר. ועצבות ומרה שחורה היא, שלבו נעשה מטומטם, ועומד על מעמדו ואינו עוסק בעבודת ה' מחמת נפילת דעתו בעיני עצמו. וזה, חס ושלום, סכנה גדולה לנפש, כי עצם העצבות מחשיכה הנפש עוד יותר מעצם העברה. ועוד מאריך שם בזה, כי בעצבות ונפילת הדעת אין מרויחין כלום, רק מפסידין הרבה מאד, חס ושלום, כי צריך לעשות לתכלית מה שאפשר לעשות ולתקן.
ודע, חביבי, שבאם תרצה לתקן נפשך, אז הגם שתראה, חס ושלום, שהיצר רודף אחריך בענין קרי ומחשבות, לא תפחד כלום. הגם שתראה שיזדמן לך, חס ושלום, אפילו בכל לילה – אל תירא ותפחד, ואל תתעצב והשמר מזה מאד, ואל תסוג אחור מסדר תשובתך, כי סוף כל סוף אתה תהיה המנצח, והמה יפלו כקש ותבן וכמוץ אשר תדפנו רוח. והגם שתראה שעבר עליך ככה שנים וזמנים הרבה, אל תיפול בעיניך, כי כך צריך להיות סדר תקונך דיקא.
ועיקר – שתזהר ותישמר מראיות מזיד, חס ושלום, ומלהכניס עצמך, חס ושלום, להרהורין בישין וכדומה, ותעסוק בתשובה בכל כוחך ולא תירא ולא תפחד כלום, בעזרת ה'.
עיקר תיקון המקרה הוא לעשותו באותו היום
ועיקר, לתקן באותו יום דייקא, ולא תשהה התיקון ליום אחר, כי באותו יום התיקון בנקל יותר ויותר מבלי שיעור מבאם ישהה התיקון לימים אחרים.
תיקון ראשון – מקוה
והנה, ראשית כל – תיקון הראשון הוא לטבול במקוה, כי בכל האפנים, כל מיני יציאת הזרע, אפילו שהוא על ידי חולשה וטורח ועייפות, ואפילו שהוא בהתר לקיום המצוה, ועם כל זה גורם טומאה. כמעשה רבי יהודה ברבי אלעי (ברכות כב) שראה קרי ולא רצה לטבול עם תלמידיו עד שירד לטבול, והגם כי הוא בעצמו סובר שאין דברי תורה מקבלין טומאה, אבל הוא החמיר על עצמו. ועיקר, אם אפשר לו לטבול אחר זה במים קרים.
ואשרי מי שטובל במקוה תכף [כי כל מה דאפשר שלא לשהות הטומאה על עצמו, יותר טוב לו], ואז בזו הטבילה מחליש כח הטומאה במאד, ורוצץ ראשיהם.
עוד תיקונים למקרה
והנה, מי שארע לו אונס לילה, ראשית התיקון הוא, כאמור, טבילת המקוה, ולהקדימו עד כמה שאפשר, ולאחר מכן אם אפשר לו וכו', אבל עכשיו הדור חלוש, ואין להחמיר בענין תעניות וכו', ויפריש סכום ח"י לצדקה, וגם יגמור ח"י פרקים משניות [מהשגורים אצלו יהא מה שיהא, אפילו מתיקון שבת, כאשר מובא בספר הקדוש "שארית ישראל", שהיה מגדולי וקדושי עליון]. לכן כל ירא שמים יראה שיהיו שגורים לו על כל פנים י"ח פרקים משניות בעל פה, או לכל הפחות בכתב, שלא יצטרך לעיין בהפירוש, ויהיה בקי בהפירוש בעל פה.
והנה, אלו הי"ח פרוטות לצדקה – מי שאפשר לו – יהיו של כסף [כמו בארץ ישראל י"ח שילינג], או יתן לכל הפחות י"ח מטבעות, ויראה ליתן זאת אם אפשר באותו יום לעני הגון.
וגם ילמוד בספר התיקונים באותו יום, וכו' ויאמר התפילה של תיקון היסוד וכו'. (זוהי תפילה שסדרה הרב טה"ק לתיקון היסוד).
וגם יאמר היהי רצון מהאר"י ז"ל אצל תפילת "תקע בשופר" בדמעות.
ומי שאין באפשרותו כל זאת מפני שהוא טרוד ודחוק בפרנסתו, אז יאמר על כל פנים י"ח קאפיטלעך תהלים. ובין הי"ח הללו יהיו העשר קאפיטלעך שציוה הצדיק בעל ליקוטי מהר"ן לומר, שאמר שגילו לו מן השמים שזה הוא תיקון לאותו החטא, ואלו הן: טז, לב, מא, מב, נט, עז, צ, קה, קלז, קנ. ואם אי אפשר לו גם זה, אז יתן לכל הפחות הי"ח פרוטות לצדקה בשביל תיקון היום, ויאמר לכל הפחות בלילה לפני שנתו התפילה של תיקון היסוד הנ"ל בלב נשבר, כדי שלא תעלה הנפש בלילה בזה הפגם, ויהא קשה לרחוץ ולטהר אחר כך. ואם אי אפשר לו זאת, יאמר התפילה על כל פנים בליל שישי או בערב שבת קודש.
ומי שרוצה לתקן נפשו ביותר וירצה להעלות אלו הטיפות למקום שורשם הרמתה, אז יתאמץ על כל פנים בזה היום להתפלל תפילתו בכח ובמסירות נפש, ולענות אמן יהא שמיה רבא בכח ובכוונה גדולה, וכן הקריאת שמע שעל המיטה יקרא בכוונה גדולה בלילה שלאחר זה, וכל מה שיוכל – ירבה בתיקון באותו יום. ואז, לא די שתיקן התיקון של אותו יום, אלא על ידי זה התיקון, יעלה הרבה מניצוצי קודש הקודמין שנפלו לידי החיצונים, כי גדולה מצוה בשעתה.
ואפילו אם מחר שוב יזדמן לך זאת, אל תפול בעיניך, חס ושלום, רק תחזור ותתקן, וככה בלי שיעור. ואז אל תירא ואל תפחד, כי, חס ושלום, לא תענש בעבור זה אם אתה עושה מה שבכוחך, כי אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו, בפרט כי חביבים אצלו ביותר אלו שעוסקים בתשובה לפניו.
וכל מה שתוכל להרבות בצדקה או לעשות איזו מצוה בזה היום, ובצרוף לימוד משניות, תהילים ותיקונים, כי אלו השלושה המה מיוחדים לתיקון נפלא ונורא לזה החטא. וגם תשתדל לעשות מיתר החמישה תיקונים שכתבתי לעיל.
ולא תחשוב, אחי, באם אי אפשר לך לעשות כל התיקונים, אל תעשה כלום, חס מלהזכיר, כי אין התיקונים תלויים זה בזה כלום. ויש לפעמים אדם טרוד ומצוער ומדוכא בנסיונות, שעושה דבר קטן לפני ה', ואי אפשר לו לעשות יותר, אז עולה לריח ניחוח לפני ה' [זה המעט], ועולה תיקונו למעלה למעלה. ועיקר – מה שבכוחך לעשות, עשה. וה' ישמרנו מכל רע, ויזכנו ברוב רחמיו לתקן תיקונא דמלכא קדישא מתוך שמחה אמן.
פרט נוסף המצוי להביא לחלישות הדעת מאד, שהלוחם מצד עצמו לוחם כראוי ונותן כל כוחו בעימות עם יצרו, ובכל זאת בעל כורחו שלא בטובתו חוזרים ונעורים במוחו זכרונות מימים עברו, שעתה הרי הוא בוחל בהם ושונאם, ובוכה הוא על מציאותם שהיתה פעם, ועם כל זה נדחפים המה במוחו ועומדים לנגד עיניו כאילו והיום עשאם. וכמובן שהדבר עוכר לו את נקיות מחשבתו, ומצערו למאד.
על כך יש לנו להגיש ללוחם מלחמת היצר – ידיעה חשובה מאד שהצילה רבים כשידעו ממנה, ובהעדר ידיעתם ממנה – נפלו.
וידיעה זו מובאת בדברי הרה"ק "שומר אמונים", והיא, שאחד הסימנים להאדם שידע שנכנס בעובי התשובה, והינו כבר במהלכים מתקדמים ביותר, הוא דוקא כאשר צצים במוחו כל אותם צורות ומחזות של העבר, כי בכך קוראים המה לו לתיקון, שיעשה תשובה עליהם ויתקנם.
וביאר שם בדבריו, כי לא רק המעשה נצרך לתיקון אלא גם המחשבה, והיאך יתקן האדם את אשר פגם במחשבה ובהרהורי עבירה שקשים המה מעבירה, הלא בכך שיבואו לו אותם הרהורים בעל כורחו שלא בטובתו ויצטער מהם, וישתדל לדחותם בכל כוחו בדרך שיסיח דעתו מהם בתורה ובתפילה, והיא תשובת המשקל כנגד שפעם הרהר בהם מרצון, עתה יהרהר בהם באונס ובצער, וזהו תיקון המחשבה.
ואדרבא, מובא שם שזהו מהסימנים הטובים שנתקבלה תשובת השב לפני ה', כי הוא בהשגחה שמעבירים לנגד עיניו את אשר חטא בעבר, ואפילו את הרהורי מחשבותיו, כדי שישוב עליהם ויתקנם, ולא יסיח דעתו וישכח מלחזור בתשובה עליהם, אזי בהתעוררותם אצלו בזכרונו נזכר הוא לשוב עליהם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5