——–
א. הוכח תוכיח את עמיתך (יט.יז)
יש לדקדק, מדוע כפלה התורה לשונה, באומרה: "הוכח תוכיח"?
ב. עוד יש לדקדק, מדוע נקט לשון "עמיתך" דווקא גבי מצוות התוכחה, ולא "אחיך" וכדו' כבשאר המקראות?
ג. הוכח תוכיח את עמיתך (יט.יז)
איתא בבבא מציעא (לא.) "הוכח"- אפילו מאה פעמים.
ויש לחמוה, כיצד מצווה התורה את המוכיח להוכיח "אפילו מאה פעמים", הרי אין המוכח מקבל התוכחה, ומדוע מחוייב המוכיח להוכיחו שוב ושוב?
ד. הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (יט.יז)
יש להבין, הרי בכל תרי"ג מצוות התורה, מחויב האדם שלא "לשאת עליו חטא". מדוע א"כ, מצווה התורה דווקא במצוות התוכחה, לבל ישא המוכיח עליו חטא?
ה. לא תקום ולא תטור את בני עמך (יט.יח)
איתא ביומא (כג.) – כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו תלמיד חכם.
לכאורה יש להבין, דהרי איכא לאו ד"לא תקום ולא תטור", וכיצד מותר לתלמיד חכם לנקום ולנטור?
ו. עוד יש להבין, הרי בהיות הת"ח נוקם ונוטר כנחש, גורם הוא בזיון לכבוד התורה, וכיצד מותר לו להיות נוקם ונוטר?
ז. עוד צ"ב, מה העניין שמדמה התורה את נקימת ונטירת הת"ח ל"נחש" דווקא?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של הגר"ז סורוצקין זצ"ל בספרו אזנים לתורה [פר' דברים] בעניין יסוד התוכחה. וז"ל – אם ראית תלמיד חכם שבני העיר אוהבים אותו, אין זה נובע דווקא מתוך מעלתם, אך גם לא משום שאין הרב מוכיח אותם.
אלא משום שהוא יודע כיצד להוכיח אותם. הוא מדבר אליהם "בלשון בני אדם", קרי תוכחה בדרך נעימה ורכה, ועל ידי כך הוא שומר מצרות נפשו. דבר זה חשוב במיוחד בדורות שאין האנשים מוכנים לקבל תוכחה. עכ"ל.
עוד יש להוסיף את דברי הגרא"א דסלר זצ"ל בספרו מכתב מאליהו (ח"ה עמ' 251) וז"ל – [גם במדרגת אדם הראשון הביא החטא עמו מעין טמטום הלב. טמטום הלב הוא בריחה מלראות האמת, ובאדם הראשון נאמר "וישמעו את קול ה' אלקים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני ה' אלקים (בראשית ג.ח).]
ועל "מתהלך בגן לרוח היום" כתב רמב"ן "מתהלך כטעם והתהלכתי בתוככם… גילוי שכינה. ורוח היום – לא רוח גדולה כבשאר נבואות שלא יפחדו ויבהלו, ואעפ"כ נתחבאו מערומיהם".
על כל פנים רואים מזה שהקב"ה ממתן תוכחתו כדי שלא יפחד ויבהל האדם, כי זה ירחיקהו עוד יותר מן האמת. תוכחה גדולה מכפי כחות המקבל תוליד ההיפך – חוזק לב בחטא, כי נוטלים ממנו המקום האחרון שיכול להתחבא בו מפני מוסר הכליות. עכ"ל.
א"כ מבואר – כי המוכיח חייב להוכיח "כלשון בני אדם"- בדרך נעימה ורכה. תוכחה כפי כוחו של המקבל, למען תתקבל תוכחתו ותפעל בחוטא.
כן הוא בכל הנהגות האדם כלפי זולתו, מחויב הוא תמיד לפעול פעולתו בהנהגת "לשון בני אדם", למען תתקבל ותפעל פעולתו בזולתו.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיות א', ב', ג' וד' מתורצות – מצוות "הוכח תוכיח את עמיתך" איננה כשאר מצוות התורה, היות ובמצווה זו אם תהיה התוכחה גדולה מכפי כחות המקבל, תוליד היא בו ההיפך – חוזק לב בחטא.
לזה, כפלה התורה באומרה: "הוכח תוכיח", ללמדנו, כי המוכיח מחויב לבוא תחילה בדרך נעימה ורכה של "הוכח" בלבד, ורק אח"כ יגביר כוחו [כריבוי תיבת תוכיח], בדרך ישירה וגלויה, למען תהיה תוכחתו "כלשון בני אדם".
אף עליו לבוא בדרך "עמיתך"- כחבר ורע הבא לבקש רק את טובתו, ולא כ"אחיך" בלבד, למען תתקבל תוכחתו.
כי הבא לקיים מצוות התוכחה, למען תהיה היא "בלשון בני אדם", יש לו להיות בבחינת "הוכח"- אפילו מאה פעמים. והיינו, שינסה להתקרב, בכל מיני קירבות ופעולות עקיפות של "הוכח" בדרך רכה, למען תתקבל לבסוף ה"תוכיח" על לב החוטא.
דווקא במצוות התוכחה, ציוותה התורה כי "ולא תשא עליו חטא" מפני שתוכחה גדולה מכפי כחות המקבל תוליד ההיפך – חוזק לב בחטא, כי נוטלים ממנו המקום האחרון שיכול להתחבא בו מפני מוסר הכליות.
ולפ"ז גם הקושיות ה', ו' וז' מתורצות – על אף שציוותה התורה כי "לא תקום ולא תטור את בני עמך". מ"מ, לימדונו חז"ל, כי "כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו תלמיד חכם".
היות, ורק ת"ח יכול לנהוג בנקימתו ונטירתו "בלשון בני אדם", "כנחש"- אשר אין לו שום הנאה במאכלו [כדאיתא בתענית (ח.) דעפר לחמו], כאשר כל מטרת תוכחתו בנקימתו ונטירתו הינה לכבוד שמים בלבד, וללא הנאה אישית. רק אז, כל דרך נקימתו ונטירתו יכולה לבוא בדרך "לשון בני אדם", קרי בדרך נעימה ורכה, וכפי כוחו של המקבל, למען תתקבל פעולתו ותפעל בחוטא רצון לפרוש מחטאיו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5