——–
א. דבר באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב (יא.ב)
איתא בברכות (ט:) – "דבר", "נא", "אלא" – לשון בקשה, אמר לו הקב"ה למשה: לך ואמור להם: בבקשה מכם, תשאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב, כדי שלא יאמר אותו צדיק (אברהם), "ועבדום וענו אותם"- קיים בהם, "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול"- לא קיים בהם.
ויל"ע אכתי, מדוע היה הכרח שיבקשם בלשון "נא", ולא שיצוום או יודיעם בסתמא?
ב. עוד יש להבין, לשם מה צריך היה משה להתחנן ולבקש מהם בלשון בקשה שישאלו כסף וזהב, הרי כל אדם חפץ בכסף וזהב?
ג. דבר נא באזני העם וכו' (יא.ב)
פירש רש"י – אין "נא" אלא לשון בקשה, בבקשה ממך הזהירם על כך, שלא יאמר אותו צדיק אברהם, ועבדום וכו'.
איתא בשפתי חכמים – וא"ת: פשיטא, כיון שאמר הקב"ה למשה ודאי יאמר לישראל? – וי"ל, דמשה לא היה בדעתו להזהירם על זה, דהוי כעין גזילה בידם, והקב"ה סבירא ליה דשכר עבודה קא שקלי כדאיתא בסנהדרין וכו'.
וצ"ב בדברי השפ"ח, הרי אף אם היתה בדעת משה כי ניצול מצרים "הוי כעין גזילה בידם", הרי הקב"ה התיר הדבר. ומה שייך בכלל חששו של משה, שבשל כך לא היה בדעתו להזהיר את ישראל?
ד. וישאלו איש מאת רעהו וכו' (יא.ב)
יש להבין, מדוע ניצול מצרים נעשה דווקא בדרך של "השאלה"- ולא בדרך של גביית תשלום על כל העבודת פרך שהשתעבדו וכדו'?
ה. וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך וכו' (יא.ח)
פירש רש"י – חלק כבוד למלכות, שהרי בסוף ירד פרעה בעצמו אליו בלילה ואמר [ויאמר] קומו צאו מתוך עמי (להלן יב.לא), ולא אמר לו משה מתחלה וירדת אלי והשתחוית לי.
ויש לידע, מדוע כיבד משה את פרעה הרשע אשר שיעבד ועינה את עם ישראל. וכי לא היה עדיף לבזות ולגנות רשע זה?
ו. עוד צ"ע, הרי אף עדיף היה למשה שיאמר: "וירדת אלי וכו'"- למען יפחד פרעה וירצה לשלח את ישראל מארצו?
ז. ועצם לא תשברו בו (יב.מו)
פירש רש"י – הראוי לאכילה, כגון שיש עליו כזית בשר, יש בו משום שבירת עצם וכו'.
ויש להקשות, הרי אם ראוי הוא לאכילה, מדוע חל עליו בכל זאת איסור "ועצם לא תשברו בו"?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של המשגיח הג"ר שלמה וולבה זצ"ל בספרו עלי שור (ח"א שער ראשון פי"א) במאמרו בחוץ. וז"ל – הרמב"ם מבאר שישנו חלק מיוחד של חלול השם, "שיעשה אדם ידוע במעלה ובטוב מעשה פעולה אחת נראה בעיני ההמון שהוא עברה ואין ראוי לנכבד לעשות דמיון הפועל ההוא אע"פ שהפועל מותר, הנה הוא חלל את השם, והוא אמרם היכי דמי חלול השם? כגון אנא דשקילנא בשרא מבי טבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר, ר"י אמר: כגון אנא דמסגינא ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין (יומא פו.א. רמב"ם בספר המצוות ל"ת סג).
ובפ"ה יסוה"ת י"א: ויש דברים אחרים שהן בכלל חלול השם, והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם, ואעפ"י שאינם עברות הרי זה חילל את השם כגון… שירבה בשחוק או באכילה ושתיה אצל עמי הארץ וביניהן. או שדבורו עם הבריות אינו בנחת ואינו מקבל בסבר פנים יפות אלא בעל קטטה וכעס וכיוצא בדברים האלו, הכל לפי גדלו של חכם צריך שידקדק על עצמו ויעשה לפנים משורת הדין, וכן אם ידקדק החכם על עצמו והיה דבורו בנחת עם הבריות ודעתו מעורבת למקילין לו, ונושא ונותן באמונה. ולא ירבה בארוחות עמי הארץ וישיבתן, ולא ייראה תמיד אלא עוסק בתורה, עטוף בציצית מוכתר בתפילין ועושה בכל מעשיו לפנים משורת הדין. והוא שלא יתרחק הרבה ולא ישתומם, עד שימצאו הכל מקלסין אותו ואוהבים אותו ומתאוים למעשיו הרי זה קידש את השם ועליו הכתוב אומר: "ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר".
ילד אשר חזותו מוכיח עליו כי בתלמוד תורה הוא לומד – כבר מסתכלים עליו בעין של בקורת, ומה גם צעיר בן ישיבה, שממש על כל צעד שהוא הולך חייב הוא לשקול, אם קדוש השם הוא גורם אם ח"ו חילול השם, במיוחד בתקופתנו הסוערת, אשר כל האנושות, ובפרט עם ישראל, נתונים במבוכה רוחנית של הריסת ערכים וחיפוש דרך, זוהי כל עבודתו של בן תורה, לחולל קדוש השם בכל אשר יפנה!. עכ"ל.
א"כ מבואר – כי בן תורה מחויב תמיד לנהוג לפנים משורת הדין, מטעם רוממותו ודרגתו הנעלית משאר עמי הארץ. חייב הוא להיות בבחינת "לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר" למען לא יחלל שם ה' ח"ו.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיות א' וב' מתורצות – ציוה הקב"ה את משה, לדבר אל בנ"י בלשון "נא"- בקשה. ללמדנו, כי אף כאשר מחויב הבן תורה "לדבר"- בלשון קשה, אף כי זוהי מצווה אשר מוכרח הוא לקיימה ["שלא יאמר אותו צדיק וכו'"].
בכל זאת עליו לעשות זאת תמיד בלשון "נא"- בצורה סבלנית ובנחת עם הבריות – כדרכו של "בן תורה"- לנהוג תמיד לפנים משורת הדין אף שאין בזה שום עבירה ממשית, ואף שכל אדם רוצה כסף וזהב. בכל זאת, עליו לנהוג תמיד בדרך "הבן תורה".
לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – משה רבינו לא היה בדעתו להזהירם על השאלת מצרים, משום "דהוי כעין גזילה"- כי סבר משה שעל אף שעפ"י דין מותר להם להשאיל את מצרים, בכל זאת "בן תורה"- שצריך לנהוג תמיד לפנים משורת הדין (למען לא יחלל שם ה') אין לו להשתתף בניצול מצרים משום "דהוי כעין גזילה".
לכן אמר לו הקב"ה: בבקשה ממך, הזהירם על כך – שלא יאמר אותו צדיק "ועבדום וענו אותם" קיים בהם, "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול"- לא קיים בהם – כי חובה הדבר לעשותו, ושכר מצוה קא שקלי וכו'.
לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – ניצול מצרים נעשה דווקא בדרך של "השאלה", ולא כגביית תשלום בעל כורחם וכדו' – כדי לאפשר לעם ישראל לנהוג "כבני תורה"- לא בדרך מריבה ושררה, אלא בנחת וסבלנות, בדרך ארץ ובסבר פנים יפות – על אף שחייבים היו המצרים לישראל ממון רב על עבודה קשה של שנים רבות.
לפ"ז גם הקושיות ה' וו' מתורצות – חלק משה כבוד למלכות ולא ביזה וגינה את פרעה הרשע, על אף רשעותו הגדולה של פרעה, ועל אף שהיה עדיף להפחידו למען ישלח את עם ישראל מארצו – נהג משה בדרך ה"בן תורה"- בנחת, ברוממות ובנכבדות, לפנים משורת הדין כלפי פרעה.
ולפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – נוהגים אנו בקורבן פסח, ש"ועצם לא תשברו בו"- בדרך נכבדות ורוממות – כדרך "הבן תורה"- אשר איננו נוהג כשאר פשוטי העם המתאווים אף לתוך העצם וכו'.
נוהגים אנו בפסח, כפי שנהגו משה ועם ישראל עם פרעה ומצרים – בדרך הבן תורה המרוממת – לפנים משורת הדין.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5