——–
א. ותמלא הארץ אותם (א.ז)
איתא בילקוט שמעוני (קסב) דבר אחר: שנתמלאו בתי תיאטראות ובתי קרקסאות מהם, מיד גזרו עליהם שיפרשו מהם.
ויש להבין, מה שייכות ישנה בין הדברים, מה קשור מה "שנתמלאו בתי תיאטראות ובתי קרקסאות בעם ישראל", לבין גזירות מצרים?
ב. הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו (א.ט)
יש לדקדק, דתיבת "ממנו" מיותרת היא!
ג. והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ (א.י)
יש לדקדק, הרי אין "והיה" אלא לשון שמחה. א"כ יש לתמוה, מה שמחה ישנה לפרעה בהתאחדות ישראל עם אומה אחרת להילחם במצרים?
ד. עוד יש לדקדק, מדוע נקט פרעה באומרו: ונלחם בנו -"ועלה מן הארץ" ולא נקט "ונצחנו", הרי כל חששו של פרעה היה ממפלת מצרים, ולא מכך שיעלה ישראל מן הארץ?
ה. וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ (א.יב)
יש לבאר כוונת הפסוק!
ו. ותאמרנה המילדות אל פרעה כי לא כנשים המצריות העבריות כי חיות הנה וכו' (א.יט)
יש לבאר דברי המילדות!
ז. וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה וכו' (ג.ח)
איתא במדרש שוחר טוב (פ' קי"ד) "בצאת ישראל ממצרים", אמר רבי אלעזר הקפר: בזכות ארבעה דברים יצאו ישראל ממצרים, שלא שינו את שמם, ולא שינו את לשונם וכו'.
ויש להבין, וכי בזכות "שלא שינו את שמם", "ולא שינו את לשונם" יצאו ישראל ממצרים!?
ח. ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך (ה.כג)
יש לדקדק, כיון שאמר משה "הרע לעם הזה" מדוע הוסיף לומר: "והצל לא הצלת"?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ משלו של החתם סופר בעניין רדיפת הגויים אותנו. וז"ל – משל, על השמש והרוח שהתערבו ביניהם מי משניהם יצליח להוריד את מעיל הפרווה מעל ההלך בדרכים.
הרוח נשבה והתקיפה במלוא עוצמתה – אבל להוריד את הפרווה לא הצליחה. אדרבא, ההלך התכרבל עוד יותר באדרתו, והצמידה על גופו. לשוא כילתה הרוח את כוחה.
אח"כ ניסתה השמש את מזלה, יצאה מנרתיקה ושלחה גלי חום לוהט על עוטה הפרוה. הלה טבל בזיעה, קימעה קימעה החל משתחרר מאדרתו, עד שהסירה כליל מעליו.
הנמשל מובן, רדיפת הדת רק חישלה את נאמנות היהודים לתורה. הסכנה היתה צרורה לעומת זאת ב"חסד לאומים" מדומה, העלול להמיט עלינו את החטאת ופריקת עול שמים.
לפיכך חייבים אנו לשמור בכל כוחנו, על ההבדל שבין ישראל לעמים, ואז לא נזדקק לאמצעים אחרים שיבואו בכפיה, כדי לקיים את הפסוק "ואבדיל אתכם מן העמים". עכ"ל.
א"כ מבואר – כי כאשר אין ישראל מובדלים מן האומות, ישנה סכנה להמיט עלינו את החטאת ופריקת עול שמים, לכן מביא אז ה' על ישראל אמצעים אחרים הבאים בכפייה למען שמירת ה"ואבדיל אתכם מן העמים". אז, מחשלת נאמנות עם ישראל לתורה ושבים הם אל אביהם שבשמים.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיא הראשונה מתורצת – דווקא מפני "שנתמלאו בתי תיאטראות ובתי קרקסאות מעם ישראל"- "מיד גזרו עליהם שיפרשו מהם". כי הסכנה צרורה דווקא ב"חסד לאומים" מדומה, העלול להמיט עלינו את החטאת ופריקת עול שמים.
לכן כאשר עם ישראל מתערבים בין הגויים, עושה ה' חסד עם עמו, ומביא עליהם אמצעים אחרים שיבואו בכפיה, כדי לקיים את הפסוק "ואבדיל אתכם מן העמים". וכפי שנעשה עם ישראל במצרים, ש"מיד גזרו עליהם למען יפרשו מהם".
לפ"ז גם הקושיא השנייה מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי הנה עם בני ישראל רב ועצום "ממנו"- מתוך דברי פרעה למדים אנו, כי מה שעם ישראל "רב ועצום" הינו מכח ה"ממנו"- מכח אומות העולם, כי רדיפת הדת רק מחשלת את נאמנות היהודים לתורה.
לפ"ז גם הקושיות ג' וד' מתורצות – דקדק פרעה באומרו: "והיה" כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו "ועלה מן הארץ", כי ידע פרעה שהסכנה לעם ישראל צרורה דווקא ב"חסד לאומים" מדומה, העלול להמיט על ישראל חטאת ופריקת עול שמים.
לכן כאשר מתאחדים ישראל עם אומה אחרת להילחם במצרים, בודאי לא יצליחו אלא "לעלות מן הארץ" בלבד, ובודאי לא לנצח את מצרים, כי כאשר אין ישראל בבחינת "ואבדיל אתכם מן העמים"- לא יצליחו כלל וכלל, וה' ודאי לא יהיה בעזרם.
לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי "כאשר יענו אותו" ומובדלים ישראל מן הגויים, ה' בעזרם, וממילא "כן ירבה וכן יפרוץ"- ומתברכים בחסדי ה', כי רדיפת הדת רק מחשלת את נאמנות עם ישראל לה' יתברך.
לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – "ותאמרנה המילדות אל פרעה"- "כי לא כנשים המצריות העבריות"- נצחון ישראל עליך, הינו דווקא מכח גזרותיך, כי דווקא כאשר מובדלות הנשים העבריות מן המצריות שומר ה' יתברך עליהן ומגן עליהן ועל תולדותיהן.
לפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – נגאלו ישראל דווקא מפני שלא שינו שמם לשונם ומלבושם, כי שמירתם על ה"ואבדיל אתכם מן העמים"- היא אשר חישלה את ישראל ברוחניותם להיות ראויים להיגאל משעבוד מצרים.
ולפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – דקדק משה באומרו: כי כיון ש"הרע לעם הזה"- ומובדלים הם מן האומות, ממילא אינם זקוקים הם לאמצעים אחרים שיבואו בכפיה למען קיום ה"ואבדיל אתכם מן העמים". לכן תמה משה מדוע "והצל לא הצלת".
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5