——–
כא. אסור לצער שום אדם, ולכן אסור לירוק בפני אדם, וכן מי שליכלך מקום ציבורי כגון ששפך כוס קפה בבית המדרש, או מי שליכלך את בית הכסא, חובה עליו לנקות את אשר ליכלך, מפני צער האחרים. וכן אסור להשאיר על השלחן בבית הכנסת ובבית המדרש ושאר מקומות ציבורים טישו משומש, וכן כל כיוצא בזה, תן לחכם ויחכם עוד.
{(((אסור לצער אחרים)))
כא. א. כן פשוט מתוך חיוב ואהבת לרעך כמוך, וזה מוסכם לכל השיטות ולכל הדעות, כי אף הסוברים שמצוה זו באה לחייב פרישה מעשיית מעשים שלילים, הרי שמי שממאיס את חבירו הוא מצערו ועובר אדאורייתא, דכתיב ואהבת לרעך כמוך. והכי הוא בחגיגה (דף ה ע"א) מאי על כל נעלם (קהלת יב,יד) אמר רב זה ההורג כינה בפני חברו ונמאס בה. ושמואל אמר זה הרק בפני חבירו ונמאס. וכן הוא בקהלת רבה (שם). ועוד שנינו בשבת (יב ע"א) אין עושין אפיקטויזין (פירש"י הקאה ע"י סם) ברשות הרבים מפני הכבוד וכו'. וכן כתב בספר חסידים (סימן מד) ו"זל, ציער אדם כאילו ציער עולם מלא, שכל מה שבעולם יש באדם, רקק בפניו ולא הגיע הרוק פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים. אפילו ציער כל שהוא, על כל צער וצער שהוא מצער את חברו יענש בידי שמים, שנאמר כי על כל אלה יביא האלהים במשפט (קהלת יא,ט). על כל נעלם (שם יב,יד) ורבותינו דרשו מאי על כל נעלם, זה ההורג כינה בפני חברו ונמאס. ויש אומרים זה הרוקק. ולכן כל יראי ה' הצדיקים אשר אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידם, יהיו נזהרים למחול מיד להורג כינה או רוקק או עושה כל דבר מאוס, שלא יהא נכשל על ידם. ע"כ. וכן כתב אחד מן הראשונים רבנו יוסף ג'יקיטיליה בספרו כללי המצוות (ערך דין) ו"זל, ולא עוד אלא אפילו על דברים קלים שלא חשש להם עתיד לתת עליהם את הדין, דגרסינן בפ"ק דחגיגה ר' יוחנן כי הוה מאטי להא קרא בכי, כי על כל מעשה האלקים יביא במשפט [על כל נעלם], מאי על כל נעלם, אמר רב זה הרק בפני חבירו ונמאס, ושמואל אמר זה ההורג כנה בפני חבירו ונמאס. עכ"ל. וכן פסק בספר שלחן ערוך הרב (או"ח סימן קנו) כתיב יביא במשפט על כל נעלם בסוף קהלת, לרבות אפילו ההורג כינה בפני חבירו. עכ"ל. ובספר צוואה מחיים (אות לו דף כב) מעיד על אביו הגאון רבי חיים פאלאג'י זצ"ל כי מעולם לא רקק נגד אחרים, ובתוך בית הכנסת אפילו היה יחיד. ע"כ. וכן פסק בספר ערוך השולחן (או"ח סימן צ) ו"זל, והרוק דורסו ברגלו או מכסהו בחול או בגמי, וזה חוב גדול בכל מקום כדי שהאחר לא ימאס בה, כדאמרינן בחגיגה כי האלהים יביא במשפט על כל נעלם, זה הרוקק בפני חבירו ונמאס בה ע"ש. עכ"ל. ושב ופסק כן (או"ח סימן קע) ו"זל, ודבר פשוט הוא שאין לעשות על השלחן דבר שאחרים מואסין בזה כמו לרוק בחוזק, הן מפה הן מחוטם. ולא יחטט השינים שפותח פיו ואין האחר יכול לראות זה. וכן נפיחות מהגרון שקורין גרעבצי"ן, ידוע שמתמאסין בזה. וכן כל דבר המאוס אסור לעשות בפני חבירו אפילו שלא בשעת אכילה, כדאיתא בחגיגה כי האלקים יביא במשפט על כל נעלם (קהלת יב,יד) זה הרוקק בפני חבירו ונמאס בה. ובעירובין (צט ע"א) איתא כיח ורק בפני רבו חייב מיתה. עכ"ל. ועוד כ"כ (יו"ד סי' רמב סעיף ה). וכ"כ בשו"ת אדרת תפארת (ח"ג סימן סט) שהעושה כן עובר אואהבת לרעך כמוך.
ומי שליכלך לא שייך לפוטרו משום זקן ואינה לפי כבודו, אף שאף פעם אינו מנקה מקום ציבורי, וכנזכר לעיל (סימן ג סעיפים ח-י) היתר זה. כי כל היתר זה הוא לפטור מעשיית חסד, לא כן כאן שהוא מזיק, הרי שהמזיק חייב להסיר את הזקתו, ואם אינו יכול לנקות, שיביא מנקה תמורת תשלום, וכיוצא בזה, העיקר שיסיר את היזקו שמזיק לרבים.}
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אסי הלוי שליט"א
שלחן ערוך המדות – א
הלכה ומוסר
חלק ההלכה בו נידונו חקרי ההלכות, ברור דינים וגדרים הלכתיים בהלכות מדות
חלק המוסר בו באו דברי המוסר, ודרכי כבישת המדות הטובות, וההרחקה מן הרעות
מאשר חנני ה' יתברך – הצב"י אסי הלוי אבן יולי ס"ט
פעה"ק ירושים תובב"א – בשנת "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" – התשס"ח לפ"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5