המחשה נפלאה ל "ויתנו לך כתר מלוכה"

תוכן עניינים הצג

——–

מובא בספר "לקח טוב": במאמר בספר "מאיר נתיבות" (עמ' קד), בהאירו את ענין המלכת ה' בראש השנה, מספר הגאון ר' מאיר חדש זצ"ל אודות מעמד מיחד במינו המהוה המחשה נפלאה וציור מעורר לנושא זה, ואלו דבריו:

כד הוינא טליא שמעתי על טכס הכתרתו של הצאר ניקולאי לשליט רוסיה. ההכנות לטכס ההכתרה נערכו בכל הממלכה האדירה, וזמן רב התכוננו אנשי הצבא והמדינה, והם העסיקו אלפי פקידים וחילים בהכנה לטכס הגדול. שטח. ענק הכשר להיות מקום ההכתרה. כל השטח, שהשתרע על פני קילומטרים רבים, גדר היטב, ומנו מאות חילים לשמר עליו. בודדים מכל כפר ועיר זכו להיות בין המאשרים שזכו לכרטיס כניסה. מי שזכה, החל בהכנות; תפר חליפה מהדרת, הזמין כובע מהדר, והתקין נעלים חדשות, וכל אותה תקופה התהלך מאשר וכלו זורח מרב חשיבות

מי ידמה ומי ישוה לו. וגם בני משפחתו וידידיו היו מתפארים: אנו ממשפחתו של פלוני שיש בידיו כרטיס כניסה לטכס ההכתרה. כפר שלא קבל אפלו הזמנה אחת, היה נחשב לפחות ערך.

אך גם כל אותם מזמנים לא יכלו להושיט יד למלך או להיות קרובים אליו. הם זכו להיות בתוך השטח המגדר, ואם היו בעלי אגרופים וגבוהי קומה ומטיבי ראות, יכלו לראות מרחוק את בימת ההכתרה. ראשי ערים גדולות, קצינים גבוהים, שרים, שגרירים ונציגים של מדינות העולם, זכו יותר, ובעבורם הכינו כסאות במרחק מבימת ההכתרה. הבכירים ביותר זכו לשבת ממש קרוב, להם היה אף סכוי שיוכלו להושיט יד למלך.

הדרך המובילה למקום ההכתרה הכשרה, נקתה וגדרה, והצבה עליה שמירה של אלפי חילים. לכבוד המארע עצבו מדים מיחדים וחגיגיים שלבשו החילים, וכל מראיהם אומר כבוד. המלך היה אמור לנסע בכרכרה פתוחה, ולאחריו כל הפמליא המלכותית. כל הצבא התאמן תקופה ארכה, כדי שידע כל אחד את תפקידו. לצרך זה עברו החילים אמונים מפרכים כדי שהכל יתנהל כיאה להכתרתו של המלך. אוי לאותו חיל שמדיו לא יהיו נוצצים ומגהצים כדבעי, גם כפתור אחד שלא הברק כראוי, יכול לעלות לו בחייו.

עשרות אלפי אנשים שחשקה נפשם לפחות להציץ ולראות לרגע את המלך עובר לפניהם ולהריע לו, לא חשכו כל מאמץ, וגם הם תפרו ולבשו את מיטב בגדיהם, ונדחקו יומים שלשה לפני הזמן, כדי להכין לעצמם מקום שממנו יוכלו לחזות במראה הגדול וההסטורי.

אתא ובא היום המיחל. שעות רבות חכו המזמנים וצבאו ההמונים על הגדרות, מנסים להדחק, והחילים מזיעים ונלחמים בהמון. והנה הכרכרה המלכותית מתקרבת, לפניה פרשים הדורים ותוקעי חצוצצות מזהבות, המתח גואה, הדחיפות גוברות, המון העם נדחק. מי שאין כחו עמו נרמס תחת הלחץ, וחללים רסים נפלו באותו יום. וכל זאת בשביל להביט במלך.

והנה הגיע הרגע הגדול. המלך עובר, וכל ההמון מריע "יחי המלך! ". הראשונים נופלים על פניהם מהתרגשות, ומי שזכה לראות את פני המלך, מרגיש אשר מאין כמוהו, וכבר יהיה לו מה לספר כל ימי חייו.

הפמליא מתקרבת למקום ההכתרה. כל המזמנים עומדים על רגליהם, מישרים את בגדיהם, מציצים על נעליהם ומטיבים את שערם. והנה המלך עובר. הלב גואה מהתרגשות, דמעות מתגלגלות על לחייהם, כל חייהם לא ישכחו רגע גדול זה.

המלך עולה על הבמה והטכס מתחיל. גנרל עמום ומעטר כלו במדליות מרים קפסא מעטרת ביהלומים ומשבצת באבני חן. י גם על פניו הקשוחות של איש הצבא נראים אותות התרגשות. הוא מעביר את הקפסא לבעל דרגה גבוהה ממנו, והלה פותח את הקפסא ומעבירה לבכיר ממנו. השלישי בעל הדרגה הגבוהה ביותר מוציא את הכתר הנהדר, שבצרוף קרני השמש שרצדו על פניו זהר למרחקים, ומוסר את הכתר לאותו יחיד ומיחד שנבחר לשים את הכתר על ראשו של המלך.

באלו הערצה וקנאה הסתכלו כלם על אותם שזכו להיות שתפים בפעל במעשה ההכתרה, שלא לדבר על אותו אחד ומיחד שבמו י ידיו שם את הכתר על ראשו של המלך אין לתאר כלל איזה כבוד גדול ועצום !

*
ואם במלך בשר ודם כך, ו"מלכותא דרקיע כעין מלכותא דארעא" (ברכות נח) כמה גדולה זכותנו שאנו, כביכול, מניחים את הכתר על ראש המלך, וממליכים עלינו את מלך מלכי המלכים. ביום הדין אנו וכים ב כיה עצומה ויתנו לך כתר מלוכה.

ביום הדין, לא רק שאנו מזמנים לטכס ההכתרה, אלא לכל אחד מישראל פונה הקדוש ברוך הוא: "אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם". אך כגדל הזכות שבהמלכת הקדוש ברוך הוא, כך גם החיובים שהיא מביאה עמה. חיבים להתכונן להכתרה, וכשם שהממליך מלך בשר ודם לובש בגדי מלכות מהדרים, כך גם עלינו לבא נקיים, זכים וטהורים.

וכל כך אנו שמחים, כי מצוה גדולה היא לנו זכות זו, ולכבודה אנו אוכלים ושמחים "אכלו משמנים ושתו ממתקים… כי חדות ה' היא מעזכם" (נחמיה ח, י). אך מאידך גיסא הפחד הגדול: האם באמת השלכנו את כל עונותינו? האם הכנו לב ראוי? האם התכוננו להכתרה כראוי?

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
משפטי ישראל – על חגי ומועדי ישראל

הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן