המושלים ביצרם הם המלכים האמיתיים – אפיקי אליהו על התורה

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר אפיקי אליהו על התורה המושלים ביצרם הם המלכים האמיתיים – אפיקי אליהו על התורה
תוכן עניינים הצג

——–

א. ויגש אליו יהודה (מד.יח)

איתא בבראשית רבה (צ"ג.ב) "ויגש אליו יהודה – כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו", "כי הנה המלכים נועדו"- זה יהודה ויוסף. "עברו יחדיו"- זה נתמלא עברה על זה, וזה נתמלא עברה על זה וכו'. "רעדה אחזתם שם"- אלו השבטים, אמרו: מלכים מתדיינים אלו עם אלו, אנו מה אכפת לן? יאה למלך מדיין עם מלך.

ויש להבין, כיצד יתכן שהשבטים הקדושים יתפעלו כ"כ מכך שיהודה ויוסף מלכים הם?

ב. עוד קשה, הרי יהודה לא היה "מלך", אדרבא, אחיו הורידוהו מגדולתו לאחר מכירת יוסף?

ג. עוד יש לתמוה, כי אף לגבי יוסף צ"ב, כיצד ייחסו השבטים חשיבות למשרת המשנה למלך של יוסף עד ש"רעדה אחזתם" [וכי איזו מעלה וקדושה ישנה בתפקיד חולין זה]?

ד. ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה (מד.יח)

פירש רש"י – "ואל יחר אפך"- מכאן אתה למד שדבר אליו קשות, כי כמוך כפרעה – חשוב אתה בעיני כמלך וכו'.

וצ"ע, מהו "הדיבור הקשה" באמירת יהודה ליוסף "חשוב אתה בעיני כמלך". להפך, דברי הערכה אמר לו?

ה. כי כמוך כפרעה (מד.יח)

פירש רש"י – חשוב אתה בעיני כמלך וכו'.

יש לדקדק בדברי הרש"י, מדוע אמר "כמלך" עם כ' הדמיון ולא למלך?

ו. ולאביו שלח כזאת עשרה חמורים נושאים מטוב מצרים (מה.כג)

פירש רש"י – שלח לו יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו.

ויש להבין, וכי נשתבחה מצרים ביין, אדרבא, הרי יין בא מן הענבים, אשר הינם משבעת המינים אשר נשתבחה בהם ארץ ישראל. א"כ קשה, וכי תבן מכניס הוא לעפרים?

ז. עוד יל"ע בדברי הרש"י, מדוע באמת, דעת זקנים נוחה ביין ישן?

ח. ויבואו ארץ כנען אל יעקב אביהם. ויגידו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג ליבו וכו' (מה.כה-כו)

יש לידע, וכי מה אכפת לו ליעקב כי מושל יוסף בכל ארץ מצרים?

ט. עוד צ"ב, דמצינו כי בשורה זו שימחה את יעקב כ"כ עד שהגיע לכדי "ויפג ליבו". ויש להבין, מדוע התפעל ושמח כ"כ מבשורה זו?

י. ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גושנה (מו.כח)

איתא בבראשית רבה (צה.ב) שלחו להתקין לו בית ועד, שיהא מורה בו דברי תורה ושיהיו השבטים לומדים בו.

ויש להבין, מדוע שלח יעקב להתקין לו בית ועד דווקא את יהודה. מדוע לא שלח מישהו אחר כגון את יששכר נציג התורה וכדו' לילך להתקין בית ועד להורות בו?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }

יבואר ע"פ יסודו של הגרי"ל בלוך זצ"ל בספרו שעורי דעת (ח"ג ש"א) בביאורו מהו "מלך". וז"ל – אולם ראוי להתבונן מה היא מלוכה? רגילים אנו לקרוא בשם מלך, למי שיש לו מדינה ועם רב עומד תחת ממשלתו. והוא מושל עליהם בעזרת שאר אנשי השלטון, ונעזר גם בחיילים ובשוטרים השומרים על הסדר ומגינים גם עליו. באופן זה הוא מטיל את אימתו על בנ"א ועי"ז הוא שואב כח וסמכות להנהיג את העם.

האמת היא שמלך כזה אינו מלך מכח אישיותו ומעלתו, אלא רק מצד עבדיו העובדים אותו. על מלך כזה אומרים "אין מלך בלי עם"- כי אם תמרוד בו מדינתו, בטלה מלכותו. מכיוון שעבדיו הם המעניקים לו את המלכות והוא זקוק להם ונצרך לבריות, הריהו הופך להיות להם לעבד.

הג"ר ישראל מסלנט זצ"ל ביאר באופן זה את המאמר של עקבתא דמשיחא: "פני הדור כפני הכלב". כאשר רואים עגלה נוסעת וכלב רץ לפניה, אי אפשר לדעת מי הוא המנהיג ומי הוא המונהג. העומד מהצד עלול לטעות ולחשוב כי הכלב הוא המנהיג, כי הלא הוא רץ לפני העגלה. אולם כאשר יגיעו לפרשת דרכים יראו כולם שהכלב עומד ומחזיר פניו אחורנית לראות לאן תפנה העגלה. מזה יובן כי לא הוא המנהיג אלא היושב בעגלה הוא הקובע באמת לאן תיסע העגלה והכלב בעקבותיה.

כן יהיה בעיקבתא דמשיחא. פני הדור, מנהיגי האומה לא ינהיגו את דורם עפ"י דעתם ושכלם, אלא יסבו תמיד את פניהם לראות לאן דעת הקהל נוטה (ואכן אלו הם פני הדברים בזמננו, וזהו אחד מהסממנים המובהקים של השלטון הדמוקרטי שנחשב בעיני רבים כסמל של קידמה ותרבות).

כל זמן שהאדם חי חיים חומריים, באמת קשה לו להשתחרר מההתחשבות בדעת העם. מטבע הדברים הוא מונהג על ידו. אבל כאשר אדם מתנשא במידה רבה על החברה ונוהג בתקיפות מבלי להתחשב בדעתם של אחרים, אז יוכל להיות מלך אמיתי. ככל שתקטן השפעת ההמון עליו, באותה מידה תגדל ותינשא מלכותו.

כדי להגיע למצב זה, על האדם להיות בראש ובראשונה מלך על סביבתו הקרובה ביותר, היינו על עצמו. כאשר ימשול כראוי על רבבות כוחותיו ורגשותיו לפי שכלו הזך, ולא יכלכל מעשיו ופעולותיו עפ"י רצונותיו ותאוותיו, אז יהיה למלך אשר העם יסור למשמעתו. בזה מתבארים היטב דברי הגמ' בגיטין (סב, ב) שאומרת שרבנן איקרו מלכים – דכתיב "בי מלכים ימלוכו", כי הם הגיבורים המושלים ביצרם, הם המלכים האמיתיים.

[יוסף ויהודה היו מלכים על עצמם, עבור זה גילו לנו חז"ל, זכו למלכות. וז"ל המדרש: "מפני מה זכה יהודה למלוכה, מפני שהודה על מעשה תמר" כלומר, אומץ הלב וגבורת הדעת שהיתה בו להודות בלי בושה על מעשה תמר, בשעה שהיתה לו האפשרות לכסות את חלקו במעשה – זוהי גבורת מלכות, ולו יאתה מלוכה! ואכן זכה שיצאו ממנו מלכים ויזכה שמשיח בן דוד יהיה מזרעו.

גם אצל יוסף מצינו בחז"ל שכאשר שאלו עבדי פרעה היאך ניתן כתר מלכות לעבד היוצא מבית האסורים? א"ל פרעה: "גווני מלוכה אני רואה בו". ובמקום אחר בחז"ל אנו מוצאים במפורש מה היו אותם גווני מלוכה, וז"ל מד"ר: "אר"ש בן גמליאל, יוסף משלו נתנו לו. פיו שלא נשק בעבירה – על פיך ישק כל עמי. גופו שלא נגע בעבירה – וילבש אותו בגדי שש. צוארו שלא הרכין לעבירה – וישם רביד זהב על צווארו. ידיו שלא מיששו בעבירה – ויסר המלך טבעתו מעל ידו ויתנה על יד יוסף. רגליו שלא פסעו בעבירה – ייתון וירכבון על קרונין, וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו. מחשבה שלא חשבה בעבירה – תבוא תקרא חכמה, ויקראו לפניו אברך אב בחכמה ורך בשנים". גבורת הדעת ואמיצות הלב שבהם משל יוסף בכל אבריו. אלו הם גווני המלוכה שהיו ניכרים בו. אף מיוסף עתיד לצאת משיח בן יוסף.]

מעתה מובנת הרעדה שאחזה בשבטים בראותם את יהודה ויוסף "מתדיינים אלו עם אלו". לא תואר המלכות הוא זה שעשה רושם על שבטי י-ה, אלא בראותם את גודל אישיותם של יהודה ויוסף המושלים בעצמם, "נבהלו נחפזו רעדה אחזה אותם" (ועיי"ש שהאריך בעניין). עכ"ל.

א"כ מבואר – כי מלך אמיתי הינו המושל ביצרו, רק כאשר נקי הוא מכוחות ורצונות חיצוניים – כאשר מושל הוא על עצמו – יכול הוא לשלוט על אחרים ולהיות "מלך".

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }

הקושיות א'. ב' וג' מתורצות – מסביר הגרי"ל בלוך: כי לא תואר המלכות הוא זה אשר עשה רושם על השבטים, אלא בראותם את גודל אישיותם של יהודה ויוסף המושלים בעצמם. וכפי שהוכיחו אף במעשי ההתגברות שאפיינו אותם, יהודה – בתמר, ויוסף – באשת פוטיפר, גילו האחים כי מלכים אמיתיים הם. מלכים המושלים על רבבות כוחותיהם ורגשותיהם, וכי ראויים הם למשול על אחרים. לכן "נבהלו נחפזו רעדה אחזה אותם".

לפ"ז גם הקושיות ד' וה' מתורצות – באמת, התכוון יהודה בדבריו לדבר עם יוסף קשות. כי התכוון לומר ליוסף, "כי כמוך כפרעה"- חשוב אתה בעיני "כמלך"- כי באמת, דומה אתה לפרעה אשר איננו מלך אמיתי, אלא רק נדמה למלך, כי בפועל עבד הוא ליצריו, לרצונותיו ולעמו, ממילא אין הוא מלך אלא "כמלך".

זהו שאמר יהודה ליוסף: אף אתה אינך מלך אמיתי כי הנך מושחת, אינך שולט על יצריך ורצונותיך, מושחת אתה במידותיך – אין אתה חשוב בעיני אלא רק ל"כמלך", כי אינך באמת "מלך" – "דברים קשים" אלו דיבר יהודה עם יוסף.

לפ"ז גם הקושיות ו' וז' מתורצות – דרכו של היין להחמיץ בקלות, אם ע"י ריח, קול, וכדו'. לכן כדי שיתיישן היין כראוי, צריך לשומרו מכל משמר.

יין ישן הינו משל לזקני הדור המנהיגים את העם – התלמידי חכמים המופלגים בתורה ובשנים – הזכים מכל החמצה כלשהי, הנזהרים מכל "ריח וקול וכדו'". וכפי שאיקרו רבנן מלכים – דכתיב: "בי מלכים ימלוכו", כי הם הגיבורים המושלים ביצרם, הם המלכים האמיתיים.

הם המלכים והמנהיגים האמיתיים אשר ראויים להנהיג את עם ישראל, כי רק המולכים על עצמם יכולים למלוך על אחרים – זהו שאמר הרש"י: "יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו", כי יין ישן הינו משל למהות הזקנים.

אף כוונת יוסף בשליחתו ליעקב יין ישן, היתה כדי לרמז לאביו, כי "מושל" הוא בארץ מצרים – מלך אמיתי הוא, היודע את יסוד ה"יין ישן", יודע הוא כי חייב הוא להישמר מכל החמצה כלשהי המהווה חיסרון בשליטה ובמלוכה על סביבתו הקרובה ביותר, היינו על עצמו.

לפ"ז גם הקושיות ח' וט' מתורצות – התכוונו האחים לומר ליעקב, כי יוסף הינו "מושל בכל ארץ מצרים"- והינו בגדר "מושל" – מנהיג ומלך אמיתי המושל בעצמו, ביצריו ורצונותיו. נשמר הוא מכל טומאות מצרים, וממילא יכול הוא להיות מושל ומלך מצרים – על אחרים.

לכן בשמיעת יעקב בשורה זו שמח כ"כ עד כדי ש"ויפג ליבו", כי שמח כ"כ על שיוסף "מושל" בעצמו – והינו מלך אמיתי.

ולפ"ז גם הקושיא העשירית מתורצת – שלח יעקב דווקא את יהודה להתקין לו בית ועד למען יהיה יהודה מורה בו לכולם. כי יהודה "מלך" הוא, והינו המנהיג הכי מושלם להורות ולהנהיג את שאר העם. בהיותו "מלך" על עצמו – נקי בכל דרכיו ומושל על כל רצונותיו ותאוותיו, בודאי לא יהיה הוא עבד לרצונותיהם של אחרים. וכי אין שקול וראוי יותר ממנו להנהיג ולהורות לכל העם.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן