הלכות שאר אבות הטומאות – פרק תשעה עשר – היד החזקה לרמב"ם

א שְׁנֵּי שְׁבִילִין אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר הָלַךְ בְּאֶחָד מִהן וְאֵין יָדוּעַ בְּאֵי זֶה מֵהֶן הָלַךְ וְעָשָׂה טָהֳרוֹת וְנֶאֶכְלוּ וְהִזָּה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי וְטָבַל וְטָהַר וְהָלַךְ בַּשֵּׁנִי וְעָשָׂה טָהֳרוֹת הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרוֹת. אִם קַיָּמוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת אֵלּוּ וְאֵלּוּ תְּלוּיוֹת שֶׁבְּוַדַּאי שֶׁאֶחָד מִן הַטָּהֳרוֹת טָמֵא. וְאִם לֹא טָהַר בֵּינְתַיִם הָרִאשׁוֹנוֹת תְּלוּיוֹת וְהַשְּׁנִיּוֹת יִשָּׂרְפוּ שֶׁהֲרֵי הֵן טְמֵאוֹת בְּוַדַּאי שֶׁזֶּה טָמֵא הוּא מִפְּנֵי שֶׁהָלַךְ בִּשְׁנֵי הַשְּׁבִילִין. וְכֵן הַשֶּׁרֶץ וְהַצְּפַרְדֵּעַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְאֵין צוּרָתָן נִכֶּרֶת וְאֵין יָדוּעַ אֵי זֶהוּ הַשֶּׁרֶץ וְנָגַע בְּאֶחָד מֵהֶן וְעָשָׂה טָהֳרוֹת וְנֶאֶכְלוּ וְטָבַל וְנָגַע בַּשֵּׁנִי וְעָשָׂה טָהֳרוֹת הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרוֹת. וְאִם קַיָּמוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת אֵלּוּ וְאֵלּוּ תְּלוּיוֹת. וְאִם לֹא טָבַל בֵּינְתַיִם הָרִאשׁוֹנוֹת תְּלוּיוֹת וְהַשְּׁנִיּוֹת יִשָּׂרְפוּ:

כסף משנה שני שבילין וכו' וכן השרץ וכו'. פ"ה דטהרות:

ב שְׁנֵי שְׁבִילִין אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר הָלַךְ בְּאֶחָד מֵהֶן וְעָשָׂה טָהֳרוֹת וּבָא חֲבֵרוֹ וְהָלַךְ בַּשֵּׁנִי וְעָשָׂה טָהֳרוֹת אִם בָּאוּ וְנִשְׁאֲלוּ זֶה אַחַר זֶה מוֹרִין לְכָל אֶחָד מֵהֶן בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁהוּא טָהוֹר. בָּאוּ שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד אוֹ שֶׁבָּא הָאֶחָד וְשָׁאַל עָלָיו וְעַל חֲבֵרוֹ וְאָמַר שְׁנַיִם הָיִינוּ וּבִשְׁנֵי הַשְּׁבִילִים הָלַכְנוּ וּשְׁתֵּי טָהֳרוֹת עָשִׂינוּ הֲרֵי שְׁנֵיהֶם טְמֵאִין וְטָהֳרוֹת שֶׁעָשׂוּ נִשְׂרָפוֹת. וְכֵן אִם נִטְמְאוּ בְּטֻמְאָה קַלָּה. כֵּיצַד. שְׁנֵי כִּכָּרִים אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר אָכַל אֶת אֶחָד מֵהֶם וְעָשָׂה טָהֳרוֹת וּבָא חֲבֵרוֹ וְאָכַל אֶת הַשֵּׁנִי וְעָשָׂה טָהֳרוֹת אִם נִשְׁאֲלוּ זֶה אַחַר זֶה שְׁנֵיהֶן טְהוֹרִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן סָפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁהוּא מִכְּלַל הַסְּפֵקוֹת שֶׁטִּהֲרוּ חֲכָמִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. נִשְׁאֲלוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת אוֹ שֶׁנִּשְׁאַל עָלָיו וְעַל חֲבֵרוֹ שְׁנֵיהֶן טְמֵאִין מִסָּפֵק וְטָהֳרוֹתָם נִשְׂרָפוֹת שֶׁהֲרֵי וַדַּאי אַחַת מֵהֶן טְמֵאָה. וַאֲפִלּוּ כִּכָּר אֶחָד טָמֵא שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמֵאָה כִּכָּרוֹת טְהוֹרִין כֻּלָּן טְמֵאִין וְיִשָּׂרְפוּ:

כסף משנה שני שבילין אחד טמא וכו' וכן אם נטמאו בטומאה קלה וכו'. שם שני שבילין אחד טמא ואחד טהור וכו' שני ככרים אחד טמא ואחד טהור וכו' ובפרק קמא דפסחים עלה י' ובפרק שני דכתובות אמר רבי יוסי בבת אחת דברי הכל טמאים בזה אחר זה דברי הכל טהורים לא נחלקו אלא בבא לישאל עליו ועל חבירו רבי יוסי מדמי ליה לבת אחת ורבי יוסי מדמי ליה לזה אחר זה וידוע דהלכה כרבי יוסי. ומה שכתב ואפילו ככר טמאה וכו'. שם בתוספתא רבי יוסי אומר טמא שאפילו טמאה שנתערבה במאה טהורות טמא:

ג כִּכָּר טָמֵא שֶׁנִּתְעָרֵב בְּתִשְׁעָה כִּכָּרוֹת טְהוֹרִין וּבָאוּ חֲמִשָּׁה בְּנֵי אָדָם וְאָכְלוּ חֲמִשָּׁה כִּכָּרוֹת מֵהֶן וּבָאוּ חֲמִשָּׁה בְּנֵי אָדָם אֲחֵרִים וְאָכְלוּ הַחֲמִשָּׁה הַנִּשְׁאָרִים הָרִאשׁוֹנִים טְמֵאִים מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶן אֲנָשִׁים אֲחֵרִים שֶׁיִּתְלוּ בָּהֶן וְהַחֲמִשָּׁה הָאֲנָשִׁים הָאַחֲרוֹנִים טְהוֹרִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן תּוֹלִין בָּרִאשׁוֹנִים:

כסף משנה ככר טמא שנתערב וכו'. תוספתא פ"ו דטהרות שם:

ד שְׁנֵי שְׁבִילִין אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר וְהָלְכוּ בָּהֶן שְׁנֵי אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד טָהוֹר וְאִישׁ אֶחָד טָמֵא אֲפִלּוּ הָיָה הָאֶחָד תָּלוּי הֲרֵי זֶה הַטָּהוֹר תּוֹלֶה בַּתָּלוּי וְאוֹמְרִין זֶה הַטָּהוֹר הָלַךְ בַּשְּׁבִיל הַטָּהוֹר וַהֲרֵי הוּא בְּטָהֳרָתוֹ וְזֶה הַתָּלוּי הָלַךְ בַּשְּׁבִיל הַטָּמֵא. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁאֲלוּ שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד:

כסף משנה שני שבילין אחד טמא וכו'. נדה פרק האשה (דף ס'):

מתוך היד החזקה לרמב"ם – משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון – ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט"א