הלכות רכילות כלל ט – ו – ספר חפץ חיים

אַךְ כָּל זֶה הַהֶתֵּר דְּעַל יְדֵי שְׁנַיִם, לְאִישׁ שֶׁטִבְעוֹ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה בְּעַצְמוֹ, אֵינוֹ מוֹעִיל, רַק שֶׁיִּנָּצְלוּ עַל יְדֵי זֶה מֵעֶצֶם הָאִסוּר שֶׁל דִּבּוּרִים הָאֲסוּרִים, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים ((כב)) מִמְסַיֵּעַ יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה לֹא נָפְקָּי {לא יצאו}, שֶׁעַל יָדָם יַעֲשֶׂה הָאִישׁ, שֶׁמְסַפְּרִין לוֹ, דְּבַר אִסוּר. כִּי עַל פִּי דִּין אָסוּר לוֹ לְקָּבֵּל דִּבְרֵיהֶן וְלַעַשׂוֹת מַעֲשֶׂה בְּעַצְמוֹ לְהַפְסִיד לַחַבֵרוֹ, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא הֵעִידוּ עָלָיו בְּבֵית דִּין וְהִרְשׁוּהוּ בֵּית דִּין לַעֲשׂוֹת כֵּן, כַּמְבֹאָר לְעֵיל בִּכְלָל ו' סָעִיף ט' וְסָעִיף י'. וּלְבַד זֶה קָשֶׁה מְאֹד, שֶׁיְּצֻיַּר דִּין זֶה לְמַעֲשֶׂה לְהַתִּיר בְּעִנְיָן זֶה, (מִלְּבַד דְּלֹא שָׁכִיחַ, שֶׁיִּתְקַבְּצוּ כָּל הַפְּרָטִים), דְּאֵין מָצוּי כְּלָל שֶׁיֵּדְעוּ הַמְסַפְּרִין מֵעַצְמָן מִתְּחִלָּה כָּל חֶלְקֵי הַדִּינִין, שֶׁשַּׁיָּךְ בְּעִנְיָן זֶה, כְּדֵי שֶׁיְּשַׁעֲרוּ עַל יְדֵי זֶה, שֶׁמַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה עִמוֹ פְּלוֹנִי עַל יְדֵי דִּבּוּרָן, יַעֲשֶׂה עִמוֹ כְּדִין תּוֹרָה, עַל כֵּן יֵשׁ לִזָּהֵר, שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת שׁוּם עִנְיָן לְאִישׁ, שֶׁטִבְעוֹ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה בְּעַצְמוֹ, בְּלִי רְשׁוּת מִבֵּית דִּין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלָּכְדוּ עַל יָדוֹ בְּרֶשֶׁת שֶׁל בַּעַלֵי הַלָּשׁוֹן, וְשׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שׁוֹמֵר מִצָרוֹת נַפְשׁוֹ.

(כב) ממסייע ידי ע"ע. וכן מוכח בקידושין (דף ל"ב ע"א) בתוס' ד"ה דמחיל, דאפילו אם אני יודע באמת שאין זה איסור, כיון דהוא אינו יודע, אסור לגרום לו זאת, וכל שכן הכא דגרע טפי מכמה טעמים, ומ"ש בח"מ סימן כ"ח בס"ג בהגה"ה דב' עדים יכולים להעיד אף לכתחלה, היינו שם שהבעל דין שכנגדו הוא עכו"ם דלא שייך בזה מסייע ידי עוברי עבירה. ומה שלמדו מזה בסימן כ"ו ס"ב בהגה"ה דכל שכן לישראל עי"ש בביאור הגר"א היינו באופן דמותר לו לילך בערכאות כמבואר שם בהדיא.

לזכות נשמת רבנו ישראל מאיר הכהן בן דובורושה זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים..

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מו"ל ששמו שמור במערכת תורת אמת

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5