הלכות רכילות כלל ח – א – ספר חפץ חיים

יֵשׁ הַרְבֵּה דְּבָרִים, שֶׁאֲסוּרִין מִטַעַם אֲבַק רְכִילוּת. וַאֲבָאֵר בְּקִצוּר אֵיזֶה עִנְיָנִים, וּמֵהֶם יָקִישׁ הַמַשְׂכִּיל לְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כְּגוֹן, ((א)) הַמְסַפֵּר לַחֲבֵרוֹ, אֵיךְ שֶׁשָּׁאֲלוּ מֵאֶחָד אוֹדוֹתָיו, וְהֵשִׁיב עַל זֶה: שִׁתְקוּ, אֵינִי רוֹצֶה לְהוֹדִיעַ מָה אֵרַע, וּמַה יִּהְיֶה, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, שֶׁמְסַפֵּר לוֹ, אֵיךְ שֶׁמִדִּבְרֵי פְּלוֹנִי נִרְמַז עָלָיו שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן, בִּכְלַל אֲבַק רְכִילוּת הוּא.

(א) המספר לחבירו וכו'. פשוט הוא דכיון דדבר זה הוא בכלל אבק לשה"ר וכדלעיל בח"א כלל ט' אלמא דדיבור זה הוא דיבור שאינו הגון, ממילא אם יספר לו שאמר פלוני עליו באופן זה יכנס בלבו תרעומות על אותו פלוני, ואפשר דהוא בכלל רוכל ממש שטוען דברים מזה לזה, ועכ"פ מכלל אבק רכילות בודאי לא נפקא.

לזכות נשמת רבנו ישראל מאיר הכהן בן דובורושה זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים..

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מו"ל ששמו שמור במערכת תורת אמת

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5