הלכות רכילות כלל ב – ד – ספר חפץ חיים

וּלְפִי זֶה, אִם שֻׁתָּף אֶחָד רָצָה לְהִסְתַּלֵּק בְּנִדּוֹן הָעֵסֶק שֶׁלּוֹ מְשֻּׁתָּפוֹ, כִּי חָשַׁב, שֶׁאֲחֵרִים יִשְׁתַּתְּפוּ עִמוֹ, וּלְבַסוֹף לֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ, (וְכֵן בִּכְהַאי גַּוְנָא הֶחָתָן מֵהַשִּׁדּוּךְ שֶׁלּוֹ), ((ז)) אָסוּר לְגָלּוֹת דָּבָר זֶה לְהַשֻּׁתָּף הָרִאשׁוֹן שֶׁלּוֹ, אַף דִּכְבָר נִשְׁמַע דָּבָר זֶה בְּאַפֵּי תְּלָתָא אוֹ יוֹתֵר, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָעִיף ג', דִּבְוַדַּאי יִנְקֹט לֵה בְּלִבּוֹ עַל שֻׁתָּפוֹ עַל דָּבָר זֶה, שֶׁרָצָה לְהִסְתַּלֵּק מֵאִתּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּיִפְתַּח {שופטים י"א ז'}: "וּמַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי עַתָּה כַּאֲשֶׁר צַר לָכֶם", וּפֶן יִהְיֶה סִבָּה, שֶׁיְּבֻטַל עַל יְדֵי זֶה שֻׁתְּפוּתָם, אוֹ שֶׁיִּצַר לוֹ מֵחֲמַת זֶה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם {הלכות דעות פרק ז', הלָכָה ה'}, וְהַמְסַפֵר לַחֲבֵרוֹ דְּבָרִים שֶׁגּוֹרְמִים וְכוּ' לְהַזִּיק חֲבֵרוֹ בְּגוּפוֹ אוֹ בְּמָמוֹנוֹ אוֹ לְהָצֵר לוֹ אוֹ לְהַפְחִידוֹ, הֲרֵי זֶה לָשׁוֹן הָרָע.

(ז) אסור לגלות ד"ז. וכן הרב שנסע מעירו לבקש לו עיר אחרת אך לא עלתה בידו, אין לבני העיר האחרת לגלות דבר זה לאחד מאנשי עירו הראשונה מטעם זה הנ"ל. ואף שכבר נשמע דבר זה בפני הרבה אנשים, ובודאי לבסוף יתגלה זה להם, אעפ"כ אסור, משום דכל אחד מאנשי עירו הראשונה יתרעמו עליו עבור זה שדבר זה איננו להם לכבוד, ורכילות מיקרי ואסור בכל גווני וכנ"ל.

לזכות נשמת רבנו ישראל מאיר הכהן בן דובורושה זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים..

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מו"ל ששמו שמור במערכת תורת אמת

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5