הלכות רכילות כלל ב – ג – ספר חפץ חיים

יֵשׁ אוֹמְרִים, דְּאִם אֶחָד ((ד)) סִפֵּר ((ה)) גְּנוּת עַל חֲבֵרוֹ בִּפְנֵי שְׁלשָׁה, תּוּ {יותר} אֵין בּוֹ מִשּׁוּם רְכִילוּת, אִם יַחְזְרוּ וְיֹּאמְרוּ לוֹ: פְּלוֹנִי דִּבֵּר עָלֶיךָ כָּךְ וְכָךְ. וְהַטַעַם הוּא, מִשּׁוּם דְּהוּא דָּבָר הֶעָשׂוּי לְהִתְגַּלּוֹת לְבַסוֹף, דְּחַבְרָךְ חַבְרָא אִית לֵהּ, וְזֶה מְגַלֶּה לָזֶה וְזֶה לָזֶה עַד שֶׁיּוֹדֵעַ, וְלֹא אָסְרָה הַתּוֹרָה בָּזֶה מִשּׁוּם רְכִילוּת, רַק צָרִיךְ לָזֶה הַפְּרָטִים הַמְבֹאָרִים לְעֵיל בְּהִלְכוֹת לָשׁוֹן הָרָע כְּלָל ב' מִסָעִיף ד' וָאֵילָךְ. אֲבָל אֵין לִסְמֹךְ עַל דֵּעָה זוֹ לְמַעֲשֶׂה, כִּי הַמַהַרְשָׁ"ל בְּבֵאוּרוֹ על הַסְמָ"ג כָּתַב, שֶׁרַבִּים מֵהָרִאשׁוֹנִים (הַלֹא הֵמָה הָרַמבַּ"ם והַסמָ"ג והַתוספוֹת) חוֹלְקִים עַל דֵּעָה זוֹ וְאוֹסְרִים בְּכָל גַּוְנֵי, אֲפִלּוּ לְסַפֵּר לְאַחֵר ((ו)) אִם מִתְכַּוֵּן לְגַלּוֹתוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן לָזֶה בְּעַצְמוֹ.

(ד) סיפר וכו'. עיין לעיל בהלכות לשה"ר כלל ב' בבמ"ח בס"ק ו' שם הראנו שאף שרשב"ם פירש כן בב"ב (דף ל"ט) ורמזו ג"כ לזה הפירוש הרבה מהראשונים, הלא המהרש"ל גדול האחרונים הסכים בזה לאיסור משום דהר"מ והסמ"ג והתוספות חולקין על זה, ובפרט דאיסור דאורייתא הוא ע"כ אסור להקל בזה. ועיין במה שכתבנו שם בהגה"ה בבמ"ח.

(ה) גנות. ה"ה כל דבר שיגרום להעלות שנאה בלב אחד על חברו וכנ"ל.

(ו) אם מתכוין לגלותו. ואם אינו מתכוין לגלות כבר ביארנו דינו לעיל בחלק א' בכלל ב' מסעיף ג' ומעלה עי"ש.

לזכות נשמת רבנו ישראל מאיר הכהן בן דובורושה זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים..

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מו"ל ששמו שמור במערכת תורת אמת

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5