הלכות לשון הרע כלל י – יב – ספר חפץ חיים

וְקַל וָחֹמֶר אִם לֹא הֵרַע לוֹ, רַק לֹא הֵיטִיב עִמוֹ בְּטוֹבוֹת, אֲשֶׁר הָיָה רָאוּי לְהֵיטִיב עִמוֹ בְּעִנְיְנֵי הַלְוָאָה וּצְדָקָה וְהַכְנָסַת אוֹרְחִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אִם הוּא הוֹלֵךְ וּמְגַלֶּה אַחַר כָּךְ דָּבָר זֶה לַאֲנָשִׁים לְגַנּוֹת פְּלוֹנִי בָּזֶה, לָשׁוֹן הָרָע גְּמוּרָה הִיא מִן הַדִּין, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל בִּכְלָל ה' סָעִיף א', וְעוֹבֵר בָּזֶה עוֹד עַל כַּמָה לָאוִין אֲחֵרִים, לְבַד אִסוּר לָשׁוֹן הָרָע, וּכְמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּכְּלָל הַנַּ"ל. וְנִכְשָׁלִין בָּזֶה, בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, הַרְבֵּה אֲנָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בַּעֲלִיל, שֶׁאִם לֹא יְקַבְּלוּ לְאֶחָד בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת כִּרְצוֹנוֹ בְּעִיר אַחַת, כְּשֶׁהוּא נוֹסֵעַ אַחַר כָּךְ לְעִיר אַחֶרֶת, מְפַרְסֵם לִגְנוּת עֲבוּר זֶה הָאֲנָשִׁים הַחֲשׁוּבִים דְּשָׁם, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא סִיְּעוּהוּ בְּעִנְיָנָיו. וְכָל שֶׁכֵּן אִם מְבַזֶּה עֲבוּר זֶה סְתָם לְכָל הָעִיר, ((לב)) בְּוַדַּאי עָוֹן פְּלִילִי הוּא, כִּי אִסוּר לָשׁוֹן הָרָע, אֲפִלּוּ עַל אֱמֶת, שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, הוּא אֲפִלּוּ אִם מְסַפֵּר עַל אִישׁ פְּרָטִי, וְכָל שֶׁכֵּן עַל עִיר שְׁלֵמָה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל הַמַחֲזִיקִים בֶּאֱמוּנַת ה', וַדַּאי עָוֹן גָּדוֹל הוּא.

(לב) לכל העיר. אם לא שהוא משער שבסיפורו עתה את הדבר הזה לאנשים יצמח מזה לאותה העיר תועלת על להבא, כגון אם אלו האנשים ששומעים את הסיפור שלו יש בכחם להוכיח לאנשי העיר ההיא עבור שאין בידם מצות הכנסת אורחים כראוי והמספר הזה הוא מכוין רק לתועלת הזו ולא לגנותם נראה דמותר, אך אעפי"כ יזהר בשאר הפרטים הנ"ל בתחלת הסימן שלא יחסרו בזה.

לזכות נשמת רבנו ישראל מאיר הכהן בן דובורושה זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים..

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מו"ל ששמו שמור במערכת תורת אמת

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5