הלכות לשון הרע כלל ה – ח – ספר חפץ חיים

אִסוּר סִפּוּר לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁאָסְרָה הַתּוֹרָה לְסַפֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ עַל אֱמֶת הוּא, אֲפִלּוּ בִּיחִידִי, ((יא)) וְכָל שֶׁכֵּן לְסַפֵּר בִּשְׁנַיִם דְּבַר גְּנוּת עַל חֲבֵרוֹ דְּאָסוּר, וְהֶעָוֹן הוּא יוֹתֵר גָּדוֹל מִן הַמְסַפֵּר בִּיחִידִי, כִּי יַאֲמִינוּ הָעָם יוֹתֵר, וְיִהְיֶה לְבוּז בְּעֵינֵיהֶם בִּשְׁמִיעָתָם אֶת הַדְּבָרִים מִפִּי שְׁנַיִם. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁנִּכְתֹּב סְתַם אִסוּר לָשׁוֹן הָרָע, הַכַּוָּנָה הִיא בְּכָל גַּוְנֵי {בכל האפנים}, לְבַד אִם נְפָרֵשׁ בְּהֶדְיָא {בּפֵרוּשׁ}.

(יא) וכ"ש לספר בשנים. אפילו אם אחד סיפר מתחלה ואח"כ סיפר השני גם כן יש איסור לשון הרע על השני, אף דמהגמרא ב"ק (צ"ט ע"ב) פגעו ביה רב כהנא ורב אסי וכו' ת"ל לא תלך רכיל בעמיך, אין ראיה, דדילמא ביחד דיברו, אף עפ"כ הדין אתנו, דאף דנתבזה אצל השומעים על ידי הראשון מכל מקום כיון שהאיסור הוא מצד עצמו שהתורה הזהירה שישראל לא יספרו האחד בגנות חבירו ובזה לבד יש עון, לבד מה שלפעמים יוכל לסבב לו גנאי או היזק על ידי זה וכמ"ש לעיל בכלל ג' בבאר מים חיים סק"ז, מה המעלה שיספר השני אחר הראשון אין זה עדיף משאם לא היה נתבזה על ידי המספרים ואפילו הכי יש עון עליהם וכדמוכח ממעשה דמרים ואהרן שלא דברו דבר זה בפני שום בריה וכמו שארז"ל, ולא תקשה על זה ממה דאמרו כל מלתא דמתאמרא באפי תלתא וכו' וכפי מה שפירשנו לעיל לפי הרמב"ם ואם כן ה"נ דכותיה, זה אינו לפי מה שכתבתי לעיל בכלל ב' בס"ט דאותו דבר גנות שבפניו היה אסור משום אונאת דברים לא שייך אפי תלתא אם כן ה"נ דכותיה, ועוד בענינא דאפי תלתא התנה הרמב"ם והוא שלא יתכוין להעביר הקול אם כן הכא שמתכוין השני להחזיק הגנות בפני השומעים ויתגנה על ידי זה יותר כמ"ש בפנים אסור.

לזכות נשמת רבנו ישראל מאיר הכהן בן דובורושה זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל ולזכות כל ישראל החיים ומתים..

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מו"ל ששמו שמור במערכת תורת אמת

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5