הלכות יבום וחליצה – וזהו נוסח גט חליצה שנהגו בו העם – היד החזקה לרמב"ם

ל בְּיוֹם פְּלוֹנִי כָּךְ וְכָךְ לְיֶרַח פְּלוֹנִי שְׁנַת כָּךְ וְכָךְ לִבְרִיאַת עָלְמָא לְמִנְיָנָא דְּרָגִילְנָא לְמִימְנֵי בָּהּ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי אֲנַחְנָא דַּיָּנֵי דְּמִקְצָתְנָא חֲתִימִין לְתַתָּא בְּמוֹתַב תְּלָתָא כַּחֲדָא הֲוֵינָא יָתְבִין בְּבֵי דִּינָא וּסְלִיקָא לָקֳדָמָנָא [מ] פְּלוֹנִית בָּרַת פְּלוֹנִי אַרְמְלָתָא דִּפְלוֹנִי. וְקָרְבַת לָקֳדָמָנָא גְּבַר חַד דִּשְׁמֵיהּ פְּלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִי. וְכֵן אָמְרָה לָנָא פְּלוֹנִית דָּא. פְּלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִי דְּנָא אֲחוּהָ דִּפְלוֹנִי בַּעְלִי מֵאֲבוּהָּ הֲוָה דַּהֲוֵינָא נְסִיבָא לֵיהּ וְשָׁכִיב וְחַיֵּי לְרַבָּנָן וּלְכָל יִשְׂרָאֵל שָׁבַק. וּבַר וּבָרַת יָרִית וּמַחְסִין וּמוֹקִים שְׁמָא בְּיִשְׂרָאֵל לֹא שָׁבַק. וְהָדֵין פְּלוֹנִי אֲחוֹהִי חָזִי לְיִבּוּמִי יָתִי. כְּעַן רַבָּנָן אָמְרוּ לֵיהּ אִי צָבִי לְיִבּוּמִי יָתִי יְיַבֵּם וְאִי לֹא יִטְלַע לִי רַגְלֵיהּ דִּימִינָא קָדֳמֵיכוֹן וְאַשְׁרֵי סֵינֵיהּ מֵעַל רַגְלֵיהּ וְאֵרֹק בְּאַנְפּוֹהִי. וְאִשְׁתְּמוֹדַעְנוּהוּ לִפְלוֹנִי דְּנָא דַּאֲחוֹהִי דִּפְלוֹנִי מִיתְנָא מֵאֲבוּהִי הוּא וַאֲמַרְנָא לֵיהּ אִי צָבִית לְיִבּוּמֵי יָתָהּ יַבֵּם וְאִי לֹא אַטְלַע לָהּ קָדֳמָנָא רַגְלָךְ דִּימִינָא וְתִשְׁרֵי סֵינָךְ מֵעַל רַגְלָךְ וְתָרֹק בְּאַנְפָּךְ. וְעָנִי וְאָמַר לָנָא לֵית אֲנָא צָבִי לְיִבּוּמֵי יָתָהּ. מִיַּד אַקְרִינוּהָ לִפְלוֹנִית דָּא מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי. וְאַף לְהַאי פְּלוֹנִי אַקְרִינוּהוּ לֵיהּ לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ. וְאַטְלַע לָהּ רַגְלֵיהּ דִּימִינָא וְשָׁרַת סֵינֵיהּ מֵעַל רַגְלֵיהּ וְרָקַת בְּאַנְפּוֹהִי רֹקָא דְּאִיתְחֲזִי לָנָא מִפּוּמָהּ עַל [נ] אַרְעָא. וְתוּב אַקְרִינוּהָ לִפְלוֹנִית דָּא כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל. וַאֲנַחְנָא דַּיָּנֵי וְכָל דְּהַוּוּ יָתְבִין קָדֳמָנָא עֲנֵינָן בַּתְרֵיהּ חֲלוּץ הַנָּעַל חֲלוּץ הַנָּעַל חֲלוּץ הַנָּעַל תְּלַת זִמְנִין. וּמִדְּאִיתְעֲבִיד עֻבְדָּא דָּא קָדֳמָנָא שָׁרִינוּהָ לִפְלוֹנִית דָּא לִמְהָךְ לְהִתְנַסְבָּא לְכָל מַאן דְּתִצְבֵּי וְאִינַשׁ לֹא יִמְחֶה בְּיֳדָהּ מִן יוֹמָא דְּנָן וּלְעָלַם. וּבָעִית מִנָּנָא פְּלוֹנִית דָּא גִּטָּא דַּחֲלִיצוּתָא דָּא וּכְתַבְנָא וַחֲתַמְנָא וִיהַבְנָא לָהּ לִזְכוּ כְּדַת משֶׁה וְיִשְׂרָאֵל. פְּלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִי עֵד. פְּלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִי עֵד:

מגיד משנה וזהו נוסח גט חליצה וכו'. הנוסח שכתב רבינו כן הוא בהלכות אות באות:

לא וּמְעִידִין עָלָיו שְׁלֹשָׁה אוֹ שְׁנַיִם מִן הַשְּׁלֹשָׁה אוֹ שְׁנַיִם שֶׁרָאוּ הַחֲלִיצָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן הַדַּיָּנִין שֶׁחָלְצָה בִּפְנֵיהֶן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וַאֲפִלּוּ אִשָּׁה אוֹ עֶבֶד אוֹ קָטָן שֶׁהוּא מַכִּיר וְנָבוֹן נֶאֱמָנִין לוֹמַר זֶה פְּלוֹנִי אָחִי פְּלוֹנִי וְזוֹ הִיא יְבִמְתּוֹ וְחוֹלְצִין עַל פִּיהֶן. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר עֵדֻיּוֹת שֶׁל תּוֹרָה בֵּין לְעֵדוּת מָמוֹן בֵּין לְעֵדוּת אִסּוּר. שֶׁזֶּה דָּבָר הֶעָשׂוּי לְהִגָּלוֹת הוּא אֶפְשָׁר לֵידַע אֲמִתַּת הַדָּבָר שֶׁלֹּא מִפִּיהֶן כָּעִנְיָן שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּסוֹף הִלְכוֹת גֵּרוּשִׁין. וְאִם רָצָה הַיָּבָם לְיַבֵּם מְקַדֵּשׁ וּמְיַבֵּם וְכוֹתֵב לָהּ כְּתֻבָּה כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְנוּ:

מגיד משנה ומעידין עליו כו'. מה שכתב רבינו ששנים שראו החליצה יכולים להעיד אע"פ שאינן הדיינים כבר נתבאר למעלה בסמוך. ומיהו ודאי כשחותמים בו אחרים אין הנוסח כאותו שהזכיר רבינו שאין מזכירין אנחנא בי דינא וכו' ולא שאר לשונות שמשמען שהם עשו המעשה אלא משנין הנוסח וכותבין שטר עדות מכל מה שראו וזה פשוט: ואפי' אשה או עבד וכו'. בפרק החולץ (יבמות דף ל"ט:) אשתמודענוהו פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר בעדים וחד אמר אפילו קרוב אפילו אשה והלכתא גלויי מילתא בעלמא הוא ואפי' קרוב ואפילו אשה. ומ"ש רבינו בעדיות של ממון מבואר בהלכות שם: ואם רצה היבם וכו'. נוסח הכתובה שהזכיר רבינו ביבם כתובה בהלכות כאן בפרק מצות חליצה ונוסח שאר כתובות פשוט הוא ובמקומותינו נהגו להוסיף בהן נאמנות והכל לפי מה שהם מתנים:

מתוך היד החזקה לרמב"ם – משנה תורה לרמב"ם

לעילוי נשמת רבנו משה בן רבי מימון – ולזכות ועילוי נשמת כל ישראל החיים והמתים.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) לתורת אמת ר' פנחס ראובן ול ר.מ שליט"א