——–
המעשים שאדם עושה במשך היום, מרובים הם: תפילה, תורה, מצוות, ודברי הרשות. מהי הנקודה המאחדת את כל המעשים?
לנגד עינינו צריכים לעמוד דברי ה'מסילת ישרים' (בפרק א): "נמצינו למדים, כי עיקר מציאות האדם בעולם הזה הוא רק לקיים מצוות ולעבוד ולעמוד בנסיון… ואמנם ראוי לו שתהיה כל פנייתו רק לבורא יתברך, ושלא יהיה לו שום תכלית אחר בכל מעשה שיעשה, אם קטן ואם גדול, אלא להתקרב אליו יתברך ולשבור כל המחיצות המפסיקות בינו לבין קונו… וכל מה שיוכל לחשוב שהוא אמצעי לקורבה הזאת, ירדוף אחריו ויאחז בו ולא ירפהו. וכל מה שיוכל לחשוב שהוא מניעה לזה, יברח ממנו כבורח מן האש".
כתב לנו כאן רבינו הרמח"ל כלל לכל המעשים – כלל שאין בו יוצא מן הכלל! – שלא יהיה לאדם שום תכלית אחרת בכל מעשה שיעשה, אפילו מעשה הקטן ביותר, אלא להתקרב על ידו אל הבורא יתברך.
זוהי ההכנה הראשונית שצריך אדם להכין את עצמו לפני כל מעשה ומעשה: להכיר שתכלית המעשה היא להתקרב אל הקב"ה.
משל למה הדבר דומה: אדם נוסע לירושלים או לבני ברק. יעצרו אותו באמצע הנסיעה וישאלוהו להיכן הוא נוסע. אם יענה: "שכחתי…" יהיה זה דבר תמוה מאד: איך יתכן שאדם ישכח לאן הוא נוסע?! ראשית, אם הוא שכח לאן הוא רוצה לנסוע, ודאי שיטעה בדרך! וגם אם לא יטעה, עצם השכחה מעידה על ליקוי פנימי אצלו הגורם לו לשכוח את אותה נקודה פשוטה שלמענה הוא נוסע.
אם כן, יסוד זה של ה'מסילת ישרים' ברור לכולנו. השאלה היא רק כמה הדבר חי אצל האדם, כמה הוא מתמיד במחשבתו ובלבו לחשוב ולהרגיש כן.
ועד היכן הדברים מגיעים: – ישנו נידון בפוסקים על אדם שהתפלל תפילה, ותוך כדי התפילה שכח לגמרי שהוא מתפלל, כלומר יתכן מצב שבו עצם מעשה התפילה שאדם עוסק בו ייעלם מזכרונו, מרוב היותו שקוע בעולמות אחרים!
בכל תחום אחר בחיים, כפי שהזכרנו, לא יתכן מצב כזה של עשיית מעשה בלי להיות מודע כלל לעשייתו. אדם היושב ליד ההגה ועסוק בנהיגה, אם יסיח דעתו מן הדרך שלפניו, אפילו לרגעים ספורים, הוא עלול חלילה לגרום לאסון! אבל מה נעשה, וצורת החיים שלנו בעבודת ה' לא תמיד מתאימה לאותו נהג היושב ליד ההגה…
היכן נעוץ שורש הבעיה?
ובכן, כולם יודעים את היסוד הגדול של כל העבודה, וכפי שהגדירו בעל ה'מסילת ישרים', "כי השלמות האמיתי הוא רק הדביקות בו יתברך, והוא מה שהיה דוד המלך אומר (תהלים עג): ואני קרבת אלקים לי טוב".
אדם צריך להגיע להכרה, שהרצון היחידי שלו הוא: קרבת אלוקים! אלא שכדי להגיע לכך, ראשית צריך להכיר מהו הטוב בחיים. "ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב, את המוות ואת הרע… ובחרת בחיים" (דברים ל, טו-יט). כדי שיהיה "ובחרת בחיים", ראשית כל חייב שיהיה ברור לאדם מהו "הטוב".
כל אחד שלומד את דברי המס"י, יודע מהו הטוב האמיתי, אך הלב מרגיש בדיוק הפוך. הלב, שהוא לב אבן [עד שנהפך ללב בשר], באופן טבעי, שליטת החומר גוברת בו, והוא מרגיש שהעולם החומרי הוא הטוב!
כל זמן שאדם לא הביא את עצמו למצב שהוא מהבל באמת את כל עניני העוה"ז, כל זמן שאינו מרגיש בחוש את דברי המס"י: "כי רק זה הוא הטוב, וכל זולת זה שיחשבוהו בני האדם לטוב, אינו אלא הבל ושוא נתעה", לבו מרגיש שה"טוב" הוא העולם הזה, החומריות. כי העוה"ז והעוה"ב שתי צרות הן זו לזו, כדברי ה'חובת הלבבות', והרצון לאחד את עבודת ה' יחד עם קנייני העוה"ז, הוא כרצון לאחד את האש ואת המים – שזאת ניתן לעשות רק בשמים.
ממילא, נשכח ממנו בלבו – ופועל יוצא, במוחו – שהטוב האמיתי הוא רק "ואני קרבת אלוקים לי טוב". וכשה"טוב" ההוא נשכח מן המוח, אי אפשר לחיות במצב שכל מעשה נעשה רק לשם קרבת ה', ונכנסים למהלך חיים של מלומדה.
נמצא, שעיקר שורש העבודה, הוא לברר ראשית בירור אמיתי בלב, מהו באמת הטוב!
הקב"ה ברא אנשים בעולם. אם ישאלו אותם מהו טוב, ודאי יענו כי כסף הוא דבר טוב. הם לא רק אומרים זאת בפיהם. כל מהותם זועקת אהבת וחמדת ממון: רואים על מה הם חושבים כל היום, על מה הם משוחחים – הרי הכל מסביב לנושא אחד ויחיד: כסף! אם כן, הם לא רק יודעים שכסף הוא דבר טוב. הם חיים שהוא טוב! וכשאדם חי שכסף הוא טוב, נולד בו 'חוש ריח' היכן ניתן להרויח כסף, והיכן צפוי הפסד.
כשאדם רק יודע את הדברים בשכלו, והם אינם חיים בלבו פנימה, באופן טבעי הוא לא רודף אחרי הטוב האמיתי, והוא גם לא מרגיש את הדברים המביאים להשגתו. רק כשאדם שקוע באמת בחיפוש הטוב, הקב"ה מקנה לו חושים פנימיים, הרגשים דקים, שמראים לו ממה צריך להזהר, ולְמַה יש לשאוף להתקרב.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב המחבר שליט"א
בלבבי משכן אבנה – א
ספר זה בא להראות וללמד דעת כיצד יזכה האדם לדברי המס"י (פ"א) שכתב כי השלמות האמתי הוא רק הדבקות בו ית"ש
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5