——–
א. וירא אליו ה' באלני ממרא והוא ישב וכו' (יח.כא)
פירש רש"י – "באלוני ממרא"- הוא שנתן לו עצה על המילה, לפיכך נגלה אליו בחלקו.
ויש לידע, מה שייכות ישנה בין שכר המצוה – גילוי ה' בחלקו, למצווה עצמה – שנתן עצה על המילה.
ב. ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח (יט.כו)
יש להבין, מדוע לא הבינה אשת לוט את ציווי המלאכים -"אל תבט מאחריך" (יט.יז), והביטה מאחריה?
ג. ואבימלך לא קרב אליה ויאמר ה' הגוי גם צדיק תהרג. הלא הוא אמר לי אחותי היא והיא גם היא אמרה אחי הוא בתם לבבי ובנקיון כפי עשיתי זאת. ויאמר אליו האלקים בחלום גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת (כ.ד-ו)
איתא בגמ' מכות (דף ט:) – "נביא הוא"- וממך למד. אכסנאי שבא לעיר על עסקי אכילה ושתיה שואלין אותו, כלום שואלין אותו אשתך זו? אחותך זו? מכאן שבן נח נהרג, שהיה לו ללמוד ולא למד.
ויש להבין א"כ, כיצד אבימלך מיתמם "כי בתם לבבו ובנקיון כפיו עשה זאת", הרי ודאי שלא נהג כראוי כדאיתא בגמ' במכות?
ד. עוד יל"ע, דא"כ, כיצד הצדיקו הקב"ה ואמר לו "גם אנכי ידעתי", הרי "היה לו ללמוד ולא למד"?
ה. וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק. ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור וכו' (כב.ד-ה)
איתא בבראשית רבה (נו.ב) – מה ראה? ראה ענן קשור בהר, אמר: דומה שאותו מקום שאמר לו הקב"ה להקריב את בנו שם. אמר ליצחק: בני רואה אתה מה שאני רואה? אמר לו: הן. אמר לשני נעריו: רואים אתם מה שאני רואה, אמרו לו: לאו. אמר: הואיל וחמור אינו רואה ואתם אינכם רואים, שבו לכם פה עם החמור וכו'.
ויל"ע, מדוע מפני שלא ראו הענן, החשיבם ל"חמורים", כביכול, ירודים הם בדרגתם. אולי מה שלא ראו היה מפני "שלא זכו" לראות הענן מצד זכויותיהם, ומדוע מפני אי ראייתם החשיבם לחמורים?
ו. וישב אברהם אל נעריו ויקומו וילכו יחדיו אל באר שבע (כב.יט)
איתא בבראשית רבה (נו.יא) – ויצחק היכן הוא? רבי ברכיה בשם רבנן דתמן: שלחו אצל שם ללמוד ממנו תורה. משל לאשה שנתעשרה מפלכה, אמרה: הואיל ומן הפלך הזה התעשרתי – עוד אינו זז מתחת ידו לעולם. כך אמר אברהם: כל שבא לידי – אינו אלא בשביל שעסקתי בתורה ובמצוות, לפיכך איני רוצה שתזוז מזרעי לעולם.
ויש להבין את דברי אברהם, מהו שאמר: "כל שבא לידי אינו אלא בשביל שעסקתי בתורה"?
ז. עוד צ"ע, מה קשורה התעשרותו הרוחנית של אברהם לשליחתו את יצחק ללמוד תורה?
ח. עוד יש לתמוה, דאם לימוד התורה חשוב כל כך, מדוע לא שלחו אף קודם ללמוד תורה?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }
יבואר ע"פ יסודו של המשגיח הג"ר ירוחם ממיר זצ"ל בספרו דעת תורה (יתרו, ביאורים) בעניין מדרגות בתורה. וז"ל – צריכים להבין ענין החכמה. היודע סוד החכמה ומהותה, יודע כי גם לחכמה ישנן בחינה של -"כה אמר" ובחינה של "זה הדבר", כי גם לחכמה ישנה דרגה של איספקלריא מאירה, בבחינת "חכם עדיף מנביא" (ב"ב יב.). ועד הדרגה של איספקלריא המאירה ישנן מדרגות מדרגות, בחינות לאין שיעור, והכל תלוי לפי המוכן של כל חכם וחכם.
וכשיודעים כן סוד החכמה, כבר מבינים היטב ענין של מ"ח דברים שהתורה נקנית בהם (אבות ו), והם כולם רק כללים, והפרטים הנם ממש באין שיעור.
ועכשיו כבר נבין פשוט כי "המתיהר" של הלל מספיק כבר לשנות דרגת הלל בחכמה, כבר נגרע ערך המוכן שלו, כבר נסתלק ממנו בחינת "זה הדבר" שבחכמה, ואם אין החכמה בבחינת "זה הדבר", כבר לא יודעים ממש.
והענין נורא עד מאוד, כי חז"ל שם אמרו כזה גם במשה רבינו ע"ה, כל אדם שכועס אם חכם הוא, חכמתו מסתלקת ממנו וכו'. עכ"ל.
א"כ מבואר – כי ככל שיהיה האדם במדרגה רוחנית גבוהה יותר, יהיה "חכם" יותר, וממילא יבין הוא ענייני הרוחניות יותר ויותר.
אך אם האדם פוגם במדרגתו הרוחנית, במידותיו או בקדושתו, ממילא מגרע מדרגת "חכמתו" הרוחנית, ולא יהיה מסוגל הוא להבין ענייני התורה והרוחניות כפי שיכל להבין קודם פגימתו.
מכאן אפשר להבין, כיצד פשוטי העם אינם מבינים את חומרות ודקדוקי הדינים של החרדים לדבר ה', ואף מבזים אותם. הסבר הדברים הינו מפני שמי שטבוע בתוך תאוות העוה"ז לא יוכל להבין רוחניות, כי הרי מידת "החכמה" שלו פחותה ביותר.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיא הראשונה מתורצת – ממרא אשר הוכיח הבנה בגודל מעלת מצות המילה, לקיימה בשלימות כדין. והוכיח כי "חכם" גדול הוא רוחנית, אין חכמה זו אלא מכח שלימותו בקדושתו ובמידותיו, והלכך ראוי הוא כשכר למצוותו, שיתגלה הקב"ה בחלקו המקודש – הראוי להשראת השכינה.
לפ"ז גם הקושיא השנייה מתורצת – אשת לוט, מתוך טומאתה בעבירות ותאוות, על אף אזהרת המלאכים -"אל תבט מאחריך". "לא הבינה" היא אזהרה רוחנית זו – מתוך טיפשותה הרוחנית, כי ככל שיותר רחוקים מרוחניות לא מבינים רוחניות. לזה הסתכלה היא אחורנית אל סופה המר – בהפכה לנציב מלח.
לפ"ז גם הקושיות ג' וד' מתורצות – אבימלך מלך גרר, מתוך טומאותיו ותאוותיו, לא השכיל הוא להגיע לדרגת הבנה – כי "אכסנאי שבא לעיר אין שואלין אותו – אשתך זו? אחותך זו?", רחוק היה מרוחניות ומדקדוקי הריחוק מנבלות הפה, לא היה הוא "חכם" רוחנית.
לכן באמת, עשה המעשה מתוך "תום לב"- כי פשוט אינו מבין רוחניות. ואף הקב"ה הצדיקו כי בתמימות ליבו עשה זאת.
לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – חסרון בהבנה רוחנית, ובהשגה מסוימת ברוחניות – כאשר הנערים אינם רואים הענן בעוד שאברהם ויצחק כן ראו הענן. אין פחיתות הבנה רוחנית זו, אלא מתוך פחיתות בדרגת קדושתם ורוחניותם, לכן ראה אברהם לקרוא הנערים "חמורים".
ולפ"ז גם הקושיות ו'. ז' וח' מתורצות – משנתעשר אברהם ועלה בדרגה רוחנית נוספת בנסיון העקידה, עד שאמר עליו ה' -"עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה". והוסיף אברהם על "חכמתו" הרוחנית בהבנת ענייני הרוחניות מתוך הוספתו בדרגת קדושתו.
ראה אז אברהם לשלוח מיד את יצחק לעסוק בתורת ה' אצל שם ועבר, כי תוספת חכמתו גילתה לו עד כמה כל הוספה בקדושה נחשבת להוספה ב"חכמה".
אף הוסיף אברהם, כי כל מה שזכה לנסיון העקידה ולעמידה בנסיון העקידה, אינו אלא מתוך "חכמה" והבנה בערך הרוחניות, בהגיעו לכך מתוך דרגת קדושתו הגבוהה ומידותיו הטהורות -"כל שבא לידי אינו אלא בשביל שעסקתי בתורה ובמצוות".
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5