——–
תמה ה"חפץ חיים", הלא ישראל במצרים היו להם עוד עונות חמורים כעבודה זרה, ואם כן, למה עדין תמה משה על שעבודם, ורק כשנודע לו שיש להם עוון לשון הרע נחה דעתו מה טעם חמרתו של עוון זה יותר מהכל?
אכן על פי המבאר בזהר הקדוש, שעל ידי עוון של לשון הרע הוא מעורר את המקטרג הגדול על כלל ישראל, וזה גורם מיתה וחרבא וקטולא בעלמא וזה לשון הזהר הקדוש פרשת פקודי אית רוחא חדא דקיימא על כל אנון מארי דלישנא בישא, דכד מתערי בני נשא בלישנא בישא, או ההוא בר נש דמתערי בלישנא בישא, כדין אתער ההוא רוחא בישא מסאבא דלעלא דאקרי סכסוכא, ואיהו שארי על ההוא אתערותא דלישנא בישא דשארו ביה בני נשא, ואיהו עאל לעלא וגרים בההוא אתערו דלישנא בישא מותא וחרבא וקטילא בעלמא, ווי לאנון דמתערי להאי סטרא בישא ולא נטרי פומייהו ולישנהון, ולא חששו על דא, ולא ידעי דהא באתערותא דלתתא תליא אתערותא דלעלא, בין לטב בין לביש וכו', וכלהו דלטורין לא אתערי להאי חויא רבא למהוי דלטורא על עלמא, וכלהו בגין האי אתערו דלישנא בישא כד קימא אתערותא דיליה לתתא. עד כאן לשונו. ובארנו במקום אחר, דבלא חטא הלשון לא נתן לו הכח ההוא להודיע למעלה את תועבות בני האדם ולתבע דין עליהם.
לפי זה מובן, דאמנם משה רבנו עליו השלום היה יודע שיש במצרים עונות גדולים מאד, אכן היה סבור מתחלה שאין בהם חטא הלשון, וממילא לא היה יכול השטן לקטרג.
[וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (ויקרא רבה כ"ו, ב) דורו של אחאב, אף שהיה בידם עוון עבודה זרה, היו יורדין למלחמה ונוצחים מפני שלא היה בהן דלטוריא, דורו של דוד – והינו בימי שאול – אף שהיו בהן תינוקות שהיו יודעין מ"ט פנים לתורה, היו יורדין למלחמה ונופלין, מפני שהיה בהן דלטוריא]. אכן, כיון שראה שיש בהן דלטוריא, אמר: "אכן נודע הדבר", וכאומר, אכן כעת נודע הדבר הידוע – שהוא חטא עבודה זרה, נודע למעלה ונתפרסם, ומגלגלין עליהם את כל עונותיהן, ובשביל זה נלקים כל כך.
והנה מכל זה יוכל האדם להתבונן, כמה צריך להיות זהיר מזה החטא שלא יקלקל לעצמו, [כי בעת שהוא מספר לשון הרע על חברו, נענש מדה במדה – שמספרים עליו למעלה. וכמו שכתב רבי חיים ויטאל ז"ל בשער הקדשה וזה לשונו: בהזכירך רעת חברך – יספרו עונותיך] וגם לא יקלקל לכל העולם כלו, וכנזכר לעיל בשם הזהר הקדוש
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
תפארת ישראל
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5