——–
כשאוחז בספר התורה, יטהו ככל האפשר לצד ימין, כמו שהתורה ניתנה בימין, שנאמר (דברים לג ב): "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ". (ח"ב ח)
כשמוליך את ספר התורה מההיכל לתיבה, יוליכהו מצד ימין שלו שהוא צד שמאל של התיבה. ויוליכהו כשהוא פתוח, כמבואר בדברי רבנו האר"י ז"ל, שבאותה שעה מתגלית הארת האותיות שבספר אל הקהל, וכשמסתכל מקרוב באותיות באופן שיוכל לקרוא היטב, נמשך עליו אור גדול. (הלק"ט, החיד"א, פרי האדמה, רבי יעקב אלגאזי, שמן ששון, ישכיל עבדי ועוד.) וגם כשמוציאים שני ספרי תורה, יוליכום כששניהם פתוחים. (ה"ע ג קיג)
בהולכת ספר התורה, לא ישבו הקהל עד שיניחו את הספר על התיבה. (ח"ב יב)
מכבוד התורה שהציבור ילוו את הספר מההיכל לתיבה, וכן בסיום הקריאה מהתיבה להיכל. כמבואר במסכת סופרים (פרק יד הלכה יא): "כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושים, כשהיו מוציאים ומחזירים את התורה, היו הולכים אחריה מפני כבודה". וכן נהג מהרי"ל ללוות את ספר התורה עד הגיעו לארון הקודש. (דרכי משה סימן קמז אות ד)
בית הכנסת שהקהל בו גדול מאוד, ואי אפשר שכולם יראו את אותיות הספר מהתיבה, יוליכו את הספר גם במעברים הרחוקים מן התיבה, כדי לזכות את העומדים שם שימשך עליהם אור גדול. (הלק"ט, אמת ליעקב, החיד"א, בן איש חי, כף החיים. ח"ב ח)
מלמדים את הקטנים לנשק את ספר התורה בהוצאתו והחזרתו, כדי לחבב עליהם את התורה ולזרזם במצוות. וכמו כן, ראוי שכל אחד יגש בעצמו לנשק את הספר, ולא המוליך יושיט את הספר לציבור. (כן נהג רבנו האר"י. הרמ"א סימן קמט ס"א. ח"ב ח)
כשמביטים באותיות שבספר, טוב להסתכל בתיבה שהאות הראשונה שלה כאות הראשונה שבשמו הפרטי. למשל, אם שמו 'אברהם', יחפש תיבה שמתחילה באות א', ויועיל לו להצלחה. (ח"ב ז)
בהגיעו לתיבה, יגביה את הספר ויַרְאה את הכתב לכל הקהל העומדים לימינו ולשמאלו, ויסתובב עם הספר לפניו ולאחריו. והרואים את הכתב, כורעים מעט לפני הספר ואומרים פסוק: "וזאת התורה וכו'". כמבואר במסכת סופרים (פרק יד ה"ח): "מצוה לכל אנשים ונשים לראות את הכתב ולכרוע, ויאמרו: וזאת התורה וכו'". וביום שמוציאים שני ספרים, יגביהו את שני הספרים ויראו את הכתב לציבור כנ"ל. (ח"ב ז. ה"ע ג קיג)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5