——–
א. ועשו ארון עצי שיטים וכו' וצפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו וכו' (כה.יא)
יש להבין, מדוע הארון אשר היה החשוב מבין כלי המקדש, עיקרו היה עשוי מעצי שיטים והיה רק "מצופה" זהב מבית ומחוץ, מדוע לא עשאוהו כולו זהב טהור?
ב. ועשית בדי עצי שיטים וצפית אותם זהב (כה.יג)
יש להבין, מדוע את בדי הארון המיועדים לנשיאת הארון, לא עשאום מ"זהב טהור" כפי שעשו את הארון עצמו. מדוע נעשו הבדים מזהב שאינו טהור?
ג. והבאת את הבדים בטבעות וכו' לשאת את הארון בהם (כה.יד)
איתא בסוטה (לה.) – נשא הארון את נושאיו.
וצ"ע א"כ, מדוע היה צריך את הטבעות והבדים שישאו את הארון בהם, הרי גם ככה הארון נשא את עצמו?
ד. עוד יל"ע, הרי אם הארון נושא את נושאיו, מדוע צריך כלל את נושאיו שיחזיקו ויתמכו בארון, [הרי יוצא שאף נהנים הם לחינם, מן הארון אשר נושאם]?
ה. בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו וכו' (כה.יד)
יש לידע, מה העניין שהבדים "לא יסורו" לעולם מטבעות הארון?
ו. ועשית מנורת זהב טהור מקשה תיעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו (כה.לא)
פירש רש"י – שלא יעשנה חוליות, ולא יעשה קניה ונרותיה אברים אברים ואחר כך ידביקם כדרך הצורפים וכו', אלא כולה באה מחתיכה אחת וכו'.
ויש לידע, מה העניין שהמנורה צריכה להיות מקשה אחת, מדוע לא יכלה להיעשות חוליות חוליות?
ז. גביעיה כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו ושישה קנים יוצאים מצדיה שלשה קני מנורה מצדה וכו'. שלשה גביעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח וכו' (כה.לא-לג)
צ"ב, מדוע היה צורך לפרט את כל פרטי הפרטים כיצד בנויה המנורה המחזיקה את שבעת נרותיה?
ח. ועשית את הקרשים למשכן עצי שיטים עמדים וכו' (כו.טו)
איתא בסוכה (מה:) – דבר אחר: "עומדים" שמעמידין את ציפוין (ופירש"י: הציפוין של זהב קבוע בהן במסמרות של זהב כדכתיב: "ואת הקרשים תצפה זהב וכו'").
יש לשאול, מה העניין בכל צורת העמדת ציפוי הקרשים וכו'?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}
יבואר ע"פ יסודו של הגר"א לאפיאן זצ"ל בספרו לב אליהו (פר' אמור) בעניין הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם. וז"ל – ידוע שהפילוסופים היונים אמרו שתכלית האדם הוא להדבק בשכל הפועל, ולשם כך עליו לסטות לגמרי מחלקי החומר שבו ולסגף את גופו, שעי"ז יוכל להגיע לפעול בשכלו.
אולם לא כן תלמדנו התורה הקדושה, כי לא הצומות והסיגופים הם הדרך להגיע אל הנקודה הרוחנית באדם, כי אם להתבונן הרבה ולהתרגל בעבודה לשעבד כל הצרכים החומריים למטרת העליה הנפשית.
ואדרבא, כשמשתמשים בעניני העולם לשם שמים, נמצא השימוש ההוא בעצמו פועל שלימות האדם. (כ"כ הרמח"ל בספרו דרך ה') וכו'.
וכבר הכה הרמב"ן ז"ל על קודקודו של אריסטו היווני וכתב עליו: "יוצק זהב רותך לתוך פיו של אותו רשע אשר אמר כי חוש המישוש חרפה הוא לבני אדם".
כללו של דבר: לא הוריד הקב"ה את הנשמה הקדושה נשמת חיים שחוצבה מתחת כסא הכבוד לעולם הזה כדי לייסרה ולענותה, היא ניתנה לאדם כדי שיכבוש על ידה את עניני החומר, דבר שלא מצאנו אצל המלאכים שכולם רוחניים ולא אצל בעלי החיים שכולם חומריים. וזהו סוד "וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה וכו'"…
כך הקב"ה אמר להם לישראל: "בני, בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו וכו'", עניין לשון תבלין שנמשלה בו התורה, בא להורות על מעלת התורה כי רבה כתבלין הנותן טעם בכל התבשיל שבקדירה, כך בכח התורה למתק ולהעלות כל מעשה חומרי להידבק בשכל, לא כפי שחשבו הפילוסופים של יוון. עכ"ל.
א"כ מבואר – כי כל מעשה, החומרי והגשמי ביותר, אם יתכוון לעשותו לשם שמים – כל מעשהו מתקדש מתעלה ונהפך להיות למעשה רוחני של דביקות בבורא יתברך, ובלבד שיתכוון לעשות המעשה לשם שמים.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }
הקושיות א' וב' מתורצות – יסוד הארון בא לרמז לנו, כי "הארון" במהותו הינו "ארון עצי שיטים", כי התורה [לוחות הברית ואת ספר התורה] רוחנית היא, אשר איננה זקוקה כלל ל"זהב" גשמי.
אך בכל זאת, לימדה אותנו התורה, כי הארון-התורה, חייב להיות "מצופה זהב מבית ומחוץ", כי רק כאשר משתמשים בענייני העולם הזה לשם שמים – כאשר כל מטרת "הזהב" הינה למען היותו ציפוי ל"ארון קודש", נמצא השימוש ההוא בעצמו פועל שלימות האדם. לעשותו בבחינת "ארון קודש" מושלם בעבודת ה'.
לפ"ז גם הקושיות ג'. ד' וה' מתורצות – על אף ש"הארון נושא את נושאיו"- מ"מ, הכרחיים הם נושאי הארון, הבדים וטבעותיהם. כי רצתה התורה ללמדנו, כי בכדי להיות "ארון קודש" מושלם בעבודת ה', ישנו הכרח לצרף פעולה גשמית, כנושאי הארון, בדים. ואף צירוף טבעות אשר אינן מ"זהב טהור", כי כאשר ישתמש בהם לשם "נשיאת הארון" רק כך יוכל להגיע לשלימות בעבודת ה'.
והינם לו בבחינת "לא יסורו ממנו", כי רק ע"י השתמשות האדם בענייני העולם הזה לשם שמים, יגיע הוא לבחינת "ארון קודש" מושלם בעבודת ה'.
לפ"ז גם הקושיות ו' וז' מתורצות – עניין פירוט פרטי בניית המנורה כיצד היתה בנויה בפרטי פרטים, בא ללמדנו, עד כמה חשובים הם אותם "פרחים וכפתורים"- גשמיים, למען הדלקת שמן התורה [שהתורה נמשלה לשמן].
רק כאשר "מקשה תיעשה המנורה"- חלק אחד ומהות אחת של שמן התורה, יחד עם כפתוריה ופרחיה הגשמיים, יוכל האדם להגיע לשלימות בעבודת ה'.
ולפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – צריך האדם להיות בבחינת "ועשית את הקרשים למשכן עצי שיטים עומדים וכו'"- "עומדים" שמעמידין את ציפוין, כאשר הציפוין של זהב קבוע בהן במסמרות של זהב כדכתיב: "ואת הקרשים תצפה זהב וכו'".
כי מכח "מסמרות הזהב"- הגשמיים, אשר יעשה בהם שימוש לשם שמים ע"י "עצי השיטים"- לומדי התורה, כדכתיב: "והיה כעץ שתול על פלגי מים". יתקדשו ה"צפוין" להיות "עומדים" ומקודשים, למען שלימות עבודת ה'.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5