——–
א. ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עלתך וכפר בעדך ובעד העם וכו' (ט.ז)
מבואר – כי היה צריך אהרון להביא קורבן לכפר על חטא העגל.
וצ"ע, הרי כלל לא חטא אהרון בעגל, אלא להפך, ניסה להעבירם מרצונם לחטוא, והעם הם שחטאו. מדוע א"כ, היה צריך להקריב קורבן ש"יכפר בעדך"?
ב. ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וכו'. ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימותו לפני ה' (י.א-ב)
פירש רש"י – רבי אליעזר אומר: שלא מתו בני אהרן אלא על ידי שהורו הלכה בפני משה רבן וכו'.
ויש לתמוה, הרי בני אהרון לא הורו ממש הלכה בפני משה רבן, שהרי הלכה זו היתה ידועה לכל. א"כ מדוע נענשו בעונש מיתה החמורה בגלל חטא קל זה [ואף המעיין במדרש ימצא שלכו"ע חטאו בחטאים קלים ביותר, וא"כ מדוע נענשו משום כך בעונש מיתה]?
ג. עוד יש להבין, כיצד צדיקים אלו אשר קראתם התורה "בקרבי אקדש"- לא עמדה להם תורתם בפני חטאיהם הקלים, להגן עליהם מפני עונש המיתה?
ד. ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר ה' לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד (י.ג)
איתא בזוהר הקדוש (ח"ג דף נ"ז ע"ב) – כי ביוה"כ צריך לקרות פרשת "אחרי מות בני אהרון"- כדי שישמעו העם ויצטערו על איבוד הצדיקים ויתכפרו להם חובותיהם. וכל המצטער על איבוד הצדיקים, ומוריד דמעות עליהם – הקדוש ברוך הוא מכריז עליהם "וסר עוונך, וחטאתך תכפר". ולא עוד אלא שלא ימותו בניו בימיו, ועליו כתוב: "יראה זרע יאריך ימים".
ויש להבין, כיצד בגלל זכות קטנה של הצטערות על איבוד הצדיקים, זוכה שיסורו עונותיו, חטאותיו מתכפרות, ואף זוכה ש"יראה זרע יאריך ימים"- וכי עד כדי כך?
ה. וישמע משה וייטב בעיניו (י.כ)
פירש רש"י – הודה ולא בוש לומר לא שמעתי, אלא אמר שמעתי ושכחתי.
יש לשאול, וכי שבח הוא למשה שהודה על האמת ולא שיקר, הרי אפילו מאדם פשוט המודה על האמת אין מקום להתפעל, על אחת כמה וכמה שאין לזה מקום אצל הענו מכל האדם?
ו. עוד יל"ע, דמשמע מהרש"י, כי נשתבח משה אף על הפרט שהוסיף שמעתי -"ושכחתי", ולא אמר לא שמעתי בלבד.
ויש להבין, מה השבח כלפי משה אף בפרט קטן זה?
ז. ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא וכו' (יא.ז)
איתא בקהלת רבה (א) – שאלו אותו: למה נקרא שמו חזיר? אמר להם: שהוא עתיד להחזיר את המלכות לבעליה וכו'. לעתיד לבוא הקב"ה מוציא כרוז ומכריז ואומר: כל מי שלא אכל בשר חזיר מימיו, יבוא ויטול שכרו, והרבה מאומות העולם שלא אכלו בשר חזיר מימיהם והם באים ליטול שכרם וכו'. באותה שעה הקב"ה מוציא כרוז פעם שניה ומכריז ואומר: כל מי שלא אכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים וכו'. הוי למה נקרא שמו חזיר, שעתיד להחזיר הגדולה והמלכות לבעליה.
ויש לידע, מה החשיבות כ"כ באי אכילת בשר חזיר, נבילות, טריפות, שקצים ורמשים – שבשביל כך עתיד הקב"ה להחזיר הגדולה והמלכות לבעליה?
ח. אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ וכו'. כי אני המעלה אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים וכו' (יא.מג-מה)
פירש רש"י – דבר אחר: כי אני ה' המעלה אתכם – בכולן כתיב: "והוצאתי" וכאן כתיב "המעלה". תנא דבי רבי ישמעאל – אלמלא לא העליתי את ישראל ממצרים, אלא בשביל שאין מטמאין בשרצים כשאר אומות – דיים, ומעליותא היא גבייהו דהוא לשון מעלה.
ויש להקשות, מה כל המעלה בזהירות מאכילת שקצים ורמשים, עד שלשם כך העלה הקב"ה את ישראל ממצרים?
{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }
יבואר ע"פ יסודו של הג"ר ירוחם ליבוביץ זצ"ל בספרו דעת חכמה ומוסר (חלק א' מאמר פג) בעניין הדקדוק בפרטים הקטנים. וז"ל – התורה למדתנו כאן יסוד גדול, והוא – לעשות "עסק" מדברים קטנים, שהרי אם כל העלאת פירות הביכורים לירושלים בקול המון חוגג אינה אלא כדי לעמוד בעזרה ולומר שאינו כפוי טובה, מאליה תתבקש המסקנה כי יש כאן עשיית עסק מדברים שהם לכאורה פעוטי ערך.
לכשנתבונן בתורתנו הקדושה נראה שכל יסוד התורה הוא העסק בדברים קטנים. חז"ל מספרים על ר' מתיא בן חרש שניקר את שתי עיניו ובלבד שלא יכשל בהבטה כל שהיא! (ראה ילקוט שמעוני, ויחי קסא), וכן אמרו (שבת נד:) שפרתו של ר' אלעזר בן עזריה היתה יוצאה ברצועה שבין קרניה בשבת, אך חז"ל הבהירו שלא היתה זו פרתו אלא פרת שכנתו, והוא עצמו סבר שדבר זה מותר, ולכן לא מיחה בה, ולכן נקרא פרתו. אף על פי כן הושחרו שיניו בתעניות שישב על שעבר על דעת חבריו ולא מיחה בשכנתו (ראה ירושלמי ביצה סוף פרק ב'). וכך אם נוסיף ונתבונן נבחין כי על כל צעד ושעל מסרו חז"ל נפשם על דברים קטנים, משום שהם מהווים את יסוד התורה ואת יסוד עבודת האדם. וכו'.
הסיבה לתפיסה זו הרווחת אצלנו היא הזלזול, בגינו מתקטנים הדברים עד שעם הזמן גם דברים העומדים ברומו של עולם, נחשבים ל"מותרות" ולמידת חסידות. העצה היעוצה לאדם היא שיעשה "עסק" מדברים קטנים כדי להחשיבם, ומתוך כך יכיר בחשיבותם, עצה זו יכול האדם ללמוד מפרשת ביכורים.
יסוד הדברים הוא כאמור, שבכל הבריאה אין דברים קטנים. כיוון שתכלית הכל "אין עוד מלבדו" הרי זה מחייב שכל דבר הוא גדול ונשגב, העצה היעוצה לאדם לדקדק בדברים קטנים וליתן להם ערך גדול וחשיבות. עכ"ל.
א"כ מבואר – עד כמה חשובים הם המעשים הקטנים בעיני הבורא יתברך, היות ותכלית כל הבריאה וקיום המצוות כולן הן לתכלית "אין עוד מלבדו", כל פרט קטן הוא "עסק" והינו מהווה את יסוד התורה ואת יסוד עבודת האדם. בודאי הרי זה מחייב כי כל פרט קטן גדול ונשגב הוא בעיני הבורא יתברך.
{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}
הקושיא הראשונה מתורצת – על אף שאהרון כלל לא חטא בעגל, ואף ניסה להעבירם מלחטוא, היות וע"י בקשתו לאסוף את תכשיטי הזהב וכו' נסתבב חטא העגל. סרח קטן זה של חטא העגל דבק בו, לחייבו קורבן חטאת. ללמדנו, עד כמה כל חטא אף הקטן ביותר משפיע כ"כ, עד לחיוב אהרן הכהן קורבן מיוחד לכפר בעדו.
לפ"ז גם הקושיות ב' וג' מתורצות – בני אהרון נענשו בעונש מיתה החמורה, רק בגלל חטאים קטנים כ"כ, ואף תורתם לא עמדה להם. ללמדנו, עד כמה כל חטא קטן וקל, משפיע – עד שבני אהרון הצדיקים נתחייבו מיתה על דקויות אלו, כל דבר קטן בעבודת ה' מהווה את יסוד התורה ואת יסוד עבודת האדם.
לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – בזכות הצטערות קטנה על הצדיקים אפשר לזכות לשכר גדול כ"כ – למחילת כל עוונותיו, "ולראות זרע יאריך ימים". מפני שכל מצווה, אף הקטנה ביותר, משפיעה וחשובה כ"כ בעיני ה' – כל דבר קטן מהווה את יסוד התורה ואת יסוד עבודת האדם.
לפ"ז גם הקושיות ה' וו' מתורצות – שיבחה התורה את משה רבינו – העניו מכל האדם, על שהודה על האמת ולא שיקר, ואף על הדקות שאמר "שמעתי ושכחתי"- ללמדנו, עד כמה כל דבר קטן – הינו יסוד התורה ועבודת האדם.
ולפ"ז גם הקושיות ז' וח' מתורצות – בזכות אי אכילת מאכלות אסורות עתיד הקב"ה להחזיר הגדולה והמלכות לישראל. ואף לשם כך העלה את עם ישראל ממצרים. ללמדנו, עד כמה חשוב כל פרט קטן בעבודת ה'. ואף הדברים הפשוטים והקלים לקיימם – נעלים וחשובים כ"כ בעיני ה', שהרי כל פרט אף הקטן ביותר – הינו יסוד התורה ויסוד עבודת האדם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה
פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5