——–
במאמר הקודם דברנו על פתוי הרע המפתה לאדם שלא להתחיל כשאין נראה לו שיוכל לגמר.
עתה נדבר על פתוי נוסף והוא מכוון סוף המעשה. דהינו, פעמים שרואה אדם שנחטפה לו עקר המצוה, ולכך מזלזל בשיורי המצוה שעדין יכול הוא לחטף, ומתיאש לחטף ומזניחה לגמרי. ונביא כמה דגמאות על כך:
הנך מתחיל להתפלל בלא כונת הלב, והגעת כבר לסוף התפלה, וכאן חושב האדם מה טעם יש לי לכון מעכשו אם כבר לא כונתי ברב התפלה?
וזו טעות – כח הרע חטף לך, אל תחלם, קום וחטף לו, והמשיל על כך החפץ חיים: משל לנערה שהיתה מוכרת בסלסלה גדולה תפוחי זהב. הסתובבו סביבה כמה ילדים שובבים והחלו לחטף לה פרות מהסל, מה צריכה היא לעשות באותה שעה, הלא גם לחטף ולהציל כפי אשר ביכלתה, ואם היא תאמר כבר חוטפים לי אז שיחטפו לגמרי, זו טפשות, כמו כן יחשב – זה שחטף לו יצרו את רב ברכות העמידה במחשבות והרהורים בטלים – הוא חטף לי, עכשו אחטף לו מה שבאפשרותי.
כמו כן בלמוד התורה, אדם שגבר עליו יצרו והטרידו מלמוד תורה ולקח לו בכך את שעת הארי של הלמוד ביום זה, ונותרה לו איזה שעה או פחות ללמד תורה, בדרך כלל אדם כושל בפתוי היצר ומבטל גם את הזמן הנותר, ולא היא, חיב להשתדל גם הוא לחטף.
כל דבר שהנך חוטף ליצרך ללמוד תורה או תפלה זהו קנין לנצח, זהו רכושך הפרטי והנצחי שתצטרך לו לאחר מותך, ורק הוא שיכול לסנגר עליך בשעת הדין הגדול והנורא. שום ידיד ושום אוהב ורע לא יכול לחלץ אותך ממדת הדין. רק אותם רגעים ודקות שחטפת מיצרך לתורה ולתפלה לחסד ולמעשים טובים, המה שיצילוך.
וכל עניננו הנ"ל נאמרים ואקטואליים מאד בימינו לאנשים המתקרבים לתשובה, שרבים טועים וחושבים או שאני דתי עד הסוף או לא מתחילים, זו טעות, כל אשר בכחך עתה לעשות עשה. אם אתה יכול רק לא לנסע בשבת רק לא לעשן בשבת וכדומה, או במצוות רק ללבש ציצית רק להניח תפלין, עשה וקים מה שביכלתך, כי על הכל יביאך אלקים במשפט. משפטו של הקדוש-ברוך-הוא לא כמשפט של בשר ודם, כאן בעולם הזה אדם שרצח או שדד וגם נתן סטירה למישהו ונתפס בדין, וכי יתיחסו השופטים על הסטירה שנתן לחברו? הלא כל משפטן אתו יהא על הרצח או השד, אולם במשפט שמים אינו כן, אדם שחוטא בעריות ובחלול שבת או ביתר עברות החמורות ויש באמתחתו גם עברות קלות, כגון זלזול בנטילת ידים ובברכות וכדומה יתחשבנו אתו על כל פרט ופרט, ואין עברה גדולה מכסה על עברה קטנה. וטעות היא לאותן שחושבין "כאשר אבדתי אבדתי", אין בעולם העליון משג כזה, על הכל יביאך אלקים במשפט, כידוע בשם הגר"א.
ולכן, אם נכשל אדם ברב העברה ויכול לעצר עצמו מלהמשיך בה יעצר מיד, כגון התחלת בלשון הרע ונזכרת שהנך עובר אסור, תצמצם מיד בדבורך ועצר.
כעסת, ובשעת כעס נזכרת באסור הכעס – עצר מהכעס חטאת בפגם העינים ונזכרת שאסור הדבר, המנע תכף, ואל תאמר כבר נכשלתי וראיתי אמשיך לראות, חלילה, כל ראיה וראיה אסורה או כל דבור ודבור זהו חשבון בפני עצמו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
תפארת ישראל
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5