——–
ג. בהתבוננות מעמיקה יותר, הרי שעשיית החסד והנתינה לרעיו, גורמת יותר משאר דברים את אהבה הלב. שאף שהתברר לעיל כי אחר המעשים נמשכים הלבבות, ואם כן כן הוא בכל המעשים, מכל מקום באהבה, מעשי החסד מרבים את האהבה ביתר תוקף וביתר עוז. והוא על פי דברי המכתב מאליהו (ח"א עמ' 36) שאמנם סבורים העולם כי אדם שאוהב את רעו מעניק ונותן לו. אך באמת עיקר הדברים הפוכים המה, ומחמת שאדם נותן לרעו לכן הוא אוהבו. וסיבת הדבר, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, לפי שמרגיש במעשיו שהם חלק מעצמיותו, וממילא מרגיש שמעשיו הם הוא עצמו. הן אם זהו בנו שטיפל בו, ילד שחינכו, חיה שגידל, צמח שנטע, או בית שבנה האדם, דבוק האדם במעשי ידיו באהבה, לפי שאת עצמו ימצא בהם. וסיפר עובדה על כך, מעשה בהורים צעירים אשר ראו את כל חמדת חייהם בבנם הקטן. ולפתע מלחמה פרצה במקום ההוא, ויברחו כולם משדה המלחמה. ויקר המקרה, אשר האוייבים הפרידו בין הדבקים, והאב עם בנו נשארו לצד האחד, והאם לצד השני. וכה נפרדו ביגונם וגעגועיהם כמה שנים, עד אשר שקטה המלחמה, והשלום שב אל מקומו. ויתוועדו יחדיו בני המשפחה כולה, וישמחו איש ברעהו מאד. והנה פלא, לא יכלו לתקן את אשר חיסר להם הזמן. אהבת האב ובנו היתה יותר עמוקה ודבוקה, מאהבת האם והבן. היא הניחה אותו קטן, ותמצאהו גדול, ויהיה בעיניה כאלו הוא אחר, עדיין היתה מתגעגעת אחר בנה הקטן שהניחה. זהו סיפור המעשה. ומוסיף הרב כי לא יתכן שבאמת האם התאוותה לבנה הקטן, שהרי זהו דמיון בעלמא, ולא יתכן שדמיון זה יפריד מן האהבה הטבעית שאמורה להיות בין אם לבנה. אלא שורש הדבר הוא לפי, שהאב גידל את הילד תחתיה, וזהו הדבר שחסר לה באמת, חסרה לה האהבה הבאה מן הנתינה, ואהבה זו לקחה כולה האב.
ועל פי הדברים האמורים הוסיף וכתב, שאחר שהאהבה היא תולדת הנתינה, ואת אשר יתן לו יאהבהו. אם רואה האדם מישהו שמרגיש כלפיו זר ונוכרי, בין יבין שהסיבה לכך היא לפי שטרם נתן לו, טרם השפיע עליו, וטרם הטיב עמו. ואם יתחיל להטיב עם כל הנמצאים סביבו, אז ירגיש שכולם המה קרוביו, כולם אהוביו. כי בכולם יש לו חלק, ובכולם התפשטה עצמותו. ועל כן יש לבאר דרך צחות את פשט הפסוק ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט,יח) שפירושו כמוך בלי שום הפרש, כמוך ממש, כי אם תיטיב עם הבריות, תמצא אשר אתה והם אחד, ותרגיש הרגשה ברורה, כי הוא לך כמוך. וכן כתב עוד כדברים האלה במכתב מאליהו (ח"ג עמ' 89). ונפלאים הדברים עד מאוד פלאי פלאות. [ונראה פשוט שאין כוונתם שהאהבה תהיה רק מתולדת הנתינה, לפי שבודאי ישנה אהבה גם בלא זאת, אלא כוונתם להשית את ליבו של המעיין שהאהבה תווצר גם מכח הנתינה, ושדרך זו היא הדרך להשריש ולהעמיק את האהבה.]
וכן כתב יסוד זה בספר שיחות מוסר (שנת תשל"ב מאמר ד ד"ה וכן אנו) על פי דברי מסכת דרך ארץ זוטא (הנ"ל פ"ב) אם אתה רוצה להדבק באהבת חבירך, הוי נושא ונותן בטובתו. שטעות מושרשת היא בעולם שהכל סבורים שאדם מיטיב למי שהוא אוהב, ואוהב את זה שמיטיב עמו. וההיפך הוא הנכון, שעל ידי שהוא מיטיב עם חבירו, נעשה אוהבו, שאהבה תולדת הנתינה. וכן כתב עוד להלן (מאמר כב ד"ה ובמסכת) שהמטיב לחבירו נעשה לו אוהב, וככל שמטיב עמו יותר, כן תתחזק האהבה. ועל ידי זה הוא מגיע למצות ואהבת לרעך כמוך, כי בשעה שנותן לו טובת הנאה משלו, הריהו כמעניק לו חלק מעצמו ונפשו, שהרי ממונו חביב עליו כגופו, וכאילו נתן לו כל לבו. ובגלל הדבר הזה הוא נעשה לו אוהב, ואוהבו כעצמו. עד כאן דבריו, ועוד עיין שם באורך.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אסי הלוי שליט"א
שלחן ערוך המדות – א
הלכה ומוסר
חלק ההלכה בו נידונו חקרי ההלכות, ברור דינים וגדרים הלכתיים בהלכות מדות
חלק המוסר בו באו דברי המוסר, ודרכי כבישת המדות הטובות, וההרחקה מן הרעות
מאשר חנני ה' יתברך – הצב"י אסי הלוי אבן יולי ס"ט
פעה"ק ירושים תובב"א – בשנת "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" – התשס"ח לפ"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5