——–
ה. והמתבונן בדבר יראה, כי מצות אהבת הבריות היא מצוה המחוייבת מן השכל משום תיקון החברה, לפי שמצוה זו היא ראשונה במעלת סדר ותיקון החברה, שאם האהבה שרויה בין הבריות, הרי שתיקון החברה ושלימותה יהיו דבר נפלא עד מאוד, ואיש את רעהו יעזורו, יסייעו זה לזה ויתנו כתף ומשענת כל אחד לחבירו, וקל וחומר שלא ירעו לא יצערו ולא יזיקו, ואין צריך לומר שלא יגזלו זה את זה.
וכך הרמב"ם במורה נבוכים (ח"ג פרק לה) חילק את מצוות התורה לארבעה עשר קבוצות, וכתב, הקבוצה הרביעית כוללת את המצוות התלויות בצדקות ובהלואות ובגמילות חסדים וכל הנמשך עם זה, כגון הערכים והחרמים ודיני המלוה והעבדים, וכל המצוות אשר מנינום בספר זרעים, חוץ מן הכלאים והערלה. וטעם כל אלו ברור, כי תועלתם חוזרת לכל לחלופין, כי העשיר היום, הוא או זרעו עני למחר. והעני היום, הוא או זרעו עשיר למחר. עד כאן. והרי לנו שכל מצוות החמלה והרחמים תועלתם ברורה, משום תיקון החברה, ולתועלתו העצמית של כל אחד ואחד. ועוד ראה במשנה תורה (הלכות עדות רפי"א) שכתב וזה לשונו, כל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ, הרי זה בחזקת רשע ופסול לעדות מדבריהם, שכל מי שירד עד כך, חזקה שהוא עובר על רוב העבירות שיבאו לידו. לפיכך אין מוסרין עדות לעם הארץ, ואין מקבלין ממנו עדות, אלא אם כן הוחזק שהוא עוסק במצות ובגמילות חסדים, ונוהג בדרכי הישרים, ויש בו דרך ארץ, מקבלין עדותו, אף על פי שהוא עם הארץ ואינו לא במקרא ולא במשנה. עד כאן לשונו. וכן פסק גם הטור (חו"מ סימן לד). ונמצא לפנינו דבר גדול עד מאוד, כי לא די שגמילות חסדים היא חיוב גמור מן התורה, ולא די שהיא חיוב שכלי, אלא מי שאינו עוסק בגמילות חסדים [והוא עם הארץ], פסול הוא לעדות, לפי שחזקה שאיש כזה רשע גמור, ואינו מכלל דרך ארץ, וחשוד לומר דבר שקר.
ו. וכיוצא בדברים אלו שגמילות חסדים היא חיוב שכלי פשוט, כן כתב רבנו אברהם בן הרמב"ם בהמספיק לעובדי השם (שער הרחמנות) ואין אנו צריכים להרחיב את הדיבור על מידה זו וחיובה [של מדת הרחמים] מפני שמובנת היא מאליה. עד כאן. ועוד עיין שם לעיל (ד"ה ירבה בחסד). וכן כתב רבנו בחיי בספרו כד הקמח (ריש ערך שנאת חנם, נמצא באות "ס") לגבי מצות אהבת הבריות שחיובה שכלי משתי בחינות, מצד החברה כשני אנשים נכרים שאין קורבה ביניהם כלל [בכל אופן מחייבים הסכמים חברתיים אף לאנשים נכרים, כדי לקיים את העולם. ובחינה שניה] ומצד שהם רגילים לישב ביחד תמיד כל היום, יש להם לב אחד ורצון אחד בכל הדברים, כי תתעורר אהבה ביניהם מצד החברה. עד כאן לשונו. וכן האריך בכך בספר הברית (ח"ב מאמר יג פרק א) שמצוה זו מצוה שכלית ומחוייבת, כי על ידי אלה הדברים העולם עומד כתיקונו, ומתקיים בשלמות. לפי שכל אדם זקוק לקבל טובות מבני האדם, ואילולי עזרת אנוש, לא יהיה לו חיים. וכאשר נראה מעת לידת האדם, ערום יצא מבטן אמו, מבלי לבוש, ומבלי יכולת להרים את ידו ואת רגלו לעשות את רצונו. וצריך לרחצו ולנקותו ולחתלו ולהלבישו ולטלטלו להאכילו ולהשקותו. ואחרי כן ללמדו חכמה בינה ודעת ומלאכה. ואף כשנתגדל, הוא נצרך בכל עת ובכל שעה ליגיעת זרים ומעשה ידי אדם זולתו, כדי שיגיע המאכל והשתיה אל פיו, וכדי שיגיע הלבוש לכסות את בשרו. כי כמה בעלי מלאכה ובעלי אומנותיו שונות יגעו באוכל ובלבוש כדי להביאם אל שלמותם. וכן הוא בעוד פרטים רבים שמוכרחים הם לצורך חייו, כגון בנית ביתו, עשית הכלים אשר בו, רפואותיו, וכדומה כל אשר סובבנו, טורחים בהם יורדי הים, עובדי האדמה, יוצרי כליהם, הממשלה ושריה ויועציה, חוצבי הסלעים, הצורפים, תופרים, אופים, בנאים וכו' וכו'. מעתה השכל נותן, שמוטל על כל אדם חוב גמור לשמור תמיד היושר וצדק בתוך חברת מינו, כדי שיתקיים הקבוץ. ויהיה שוקד על שמירתם להרחיק מעול, ומהזיק לאחד מהם. ולהיות דורש שלומם וטובתם כל הימים, למען קיום ברית החברה ועבותות קשורם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אסי הלוי שליט"א
שלחן ערוך המדות – א
הלכה ומוסר
חלק ההלכה בו נידונו חקרי ההלכות, ברור דינים וגדרים הלכתיים בהלכות מדות
חלק המוסר בו באו דברי המוסר, ודרכי כבישת המדות הטובות, וההרחקה מן הרעות
מאשר חנני ה' יתברך – הצב"י אסי הלוי אבן יולי ס"ט
פעה"ק ירושים תובב"א – בשנת "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" – התשס"ח לפ"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5