הַרְבֵּה פְּעָמִים מַתְחִיל אָדָם בְּמִצְוָה גְּדוֹלָה לַעֲשׂוֹתָהּ וְאֵינוֹ מַצְלִיחַ לְגָמְרָהּ, אוֹ שֶׁהוֹלֵךְ הוּא עַל פְּרוֹיֶקְט רוּחָנִי וְאֵינוֹ מַצְלִיחַ לְיַשְּׂמוֹ, וְהַדָּבָר מְעַגֵּם אֶת נַפְשׁוֹ לִמְאֹד עַל טָרְחוֹ שֶׁהָיָה לָרִיק, מָה הַנָּכוֹן בָּזֶה?

——–

סוד גדול "שמעטים מאד אשר ידעו אותו וחדשה היא לאדם הידיעה וכו"' לשון הרב "מכתב מאליהו" ח"ה (עמ' 507), והוא שאין מוטל על האדם לגמור שום דבר, רק להתחיל ולעבוד כאשר יוכל, כך שאין להצטער או להתיאש כלל כאשר אין זוכה לראות את הגמר מלאכה.

ולנחיצות הענין אעתיק לך לשונו:

ראיתי חדשות, בהסתכלי כי אין כל חדש. כל אדם ידמה לתקן ולהקים חדשות עלי אדמות, אבל טועה הוא, אלא האדם נברא מן האמצע וסופו משאיר באמצע (אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא), כל צרכו לעלות בסולם אבל לא להגיע, כאמרם ז"ל לא עליך המלאכה לגמור. לא הגמר – תכליתו, אלא העבודה – נפש עמל עמלה לו. הסובר לגמור יתייאש לבסוף ונמצא שאין עוד כלום בידו. אשרי מי שיכיר כי עבודתו – עבודת ה' – מלחמת היצר – היינו תכליתו אשר נברא עבורו, והיינו עליתו וגדולתו. הגדול שבאדם [משה רבנו] היי' עבד ה' – זהו כליל התכלית. נפלאת התכלית הזאת, כי ישיגנה האדם בכל רגע אם ירצה. ולא בסוף כל ימיו, שהרי בכל רגע שיעמול לעשות רצון קונו – גדרי תכליתו עמו.

פשטות פשוטה זו, מעטים מאד אשר ידעו אותה וחדשה היא לאדם הידיעה, כי אין כל חדש – במציאות כלל שיתהוה – תחת השמש.

ודברים אלו כמה רפואה יש בהם למכת היאוש בכל פרט ופרט בעבודת ה', הן בתיקון המידות והן בשבירת התאוות, והן בלימוד התורה ומעשה המצוות, שיש לדעת שהעיקר הוא לעלות בסולם ולעבוד, ואין מושג כזה של לגמור כלל.

ומידיעה זו של הרב "מכתב מאליהו" הנזכרת נינצל מעוד תופעה המועדת לפורענות, והיא השביעה והרוויה שמסתפק אדם מכמות או איכות לימוד תורה – לה הוא שואף להגיע, או מפרויקט של פעילות מסוימת לה הוא שאף להגיע.

וכמו שראיתי מעשה בה"חפץ חיים" שפנה פעם לתלמיד חכם אחד שחיבר ספר חשוב, ואמר לו הח"ח שמעתה עליו להתחזק יותר בתורה, כי יודע הוא כאלו שלאחר שחיברו ספר וכיוצא הגיעו לשביעה והתרשלו הלאה מלעמול בתורה, וימצא זה בפרט בשואפי הרבנות והדיינות כידוע.

ובידיעה הנ"ל שאין מושג של גמר בעולם אלא רק לעבוד ולעמול ינצל מב' תופעות הנזכרות האחת שלא יתיאש כשאינו גומר, ושלא יסתפק כשכביכול נדמה לו שגמר תפקידו, אלא ידע: "אין עליך המלאכה לגמור" דהיינו אין לגמור בעולם, אלא מתחילים באמצע וגומרים באמצע, וכמו כן ינצל מיאוש תמורות העליות והירידות החולפות עליו, כי ידע שאין התכלית לגמור אלא להילחם.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נפשי בשאלתי חלק א – שו"ת

הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5