לדעת הרב עובדיה זיע"א
——–
כֵּלִים שֶׁהַשִּׁמּוּשׁ בָּהֶם הוּא עַל יְדֵי בִּשּׁוּל שֶׁל דָּבָר לַח, כְּגוֹן סִיר שֶׁבֻּשַּׁל בּוֹ מָרָק אוֹ מַאֲכָל עִם רֹטֶב – כֵּיוָן שֶׁבְּלִיעָתָם בְּאֶמְצָעוּת לַח רוֹתֵחַ, הֶכְשֵׁרָם גַּם כֵּן עַל יְדֵי הַמַּיִם הָרוֹתְחִים. וְזֶהוּ הַנִּקְרָא "הַגְעָלָה" [הַפְלָטָה], דְּהַיְנוּ לְהַרְתִּיחַ מַיִם בִּכְלִי, וּבְעוֹד שֶׁהַמַּיִם מְבַעְבְּעִים, יַכְנִיס אֶת הַכְּלִי לַמַּיִם וְגַם אֶת הַיָּדִיּוֹת וְהַמִּכְסֶה, וּבָזֶה יִפָּלֵט הָאִסּוּר הַבָּלוּעַ. (קלה, קלו)
* קֹדֶם הַהַגְעָלָה יְנַקֶּה אֶת הַכְּלִי הֵיטֵב בְּחָמְרֵי נִקּוּי, וְיָסִיר מִמֶּנּוּ כָּל לִכְלוּךְ וַחֲלֻדָּה, וִינַקֶּה גַּם בִּמְקוֹם הַבְּרָגִים. (קלד)
* כְּלִי גָּדוֹל מְאֹד שֶׁמֵּחֲמַת גָּדְלוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לִכָּנֵס לְתוֹךְ כְּלִי הַהַגְעָלָה, יְמַלְּאֵהוּ מַיִם עַד הַסּוֹף וְיַרְתִּיחֵהוּ בְּאֹפֶן שֶׁיַּגִּיעוּ הַמַּיִם עַל כָּל שְׂפַת הַכְּלִי.
וְיַעֲשֶׂה שָׂפָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר לְפִיו שֶׁל הַכְּלִי, כְּדֵי שֶׁיִּתְמַלֵּא הֵיטֵב וְיַגִּיעוּ הַמַּיִם גַּם בִּשְׂפָתוֹ, שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא נִתְּזוּ פַּעַם אַחַת נִיצוֹצוֹת מֵהֶחָמֵץ שֶׁהִתְבַּשֵּׁל בַּכְּלִי עַל הַשָּׂפָה. וְאוּלָם כָּל זֶה בִּכְלִי רָגִיל שֶׁנּוֹגֵעַ הֶחָמֵץ רַק בְּתוֹכוֹ וְלֹא מִבַּחוּץ, אֲבָל כְּלִי שֶׁמַּכְנִיסִים אוֹתוֹ לְתוֹךְ תַּבְשִׁיל הֶחָמֵץ, וּכְגוֹן קַעֲרַת מַצֶּקֶת גְּדוֹלָה שֶׁמַּכְנִיסִים אוֹתָהּ לְתוֹךְ הַסִּיר כְּדֵי לִשְׁפֹּךְ מִמֶּנָּה לַצַּלָּחוֹת, כֵּיוָן שֶׁבָּלְעָה חָמֵץ מִבַּחוּץ, צָרִיךְ לְהַכְנִיסָהּ כֻּלָּהּ לְתוֹךְ כְּלִי הַהַגְעָלָה. (סימן תנב ס"ו ובמשנה ברורה)
* נָהֲגוּ לִשְׁטֹף אֶת הַכְּלִי בְּמַיִם קָרִים מִיָּד לְאַחַר הַהַגְעָלָה. וְהַטַּעַם לַדָּבָר, זֵכֶר לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים אֶת הַכֵּלִים לְאַחַר הַהַגְעָלָה בְּמַיִם קָרִים. (סימן תנב סעיף ז. קמב, קנז)
הַבְהָרָה: רָאוּי לְהִזָּהֵר לְהַקְדִּים אֶת הַהַגְעָלָה קֹדֶם זְמַן אִסּוּר אֲכִילַת הֶחָמֵץ שֶׁבְּעֶרֶב פֶּסַח [שֶׁהוּא בְּי"ד בְּנִיסָן בַּבֹּקֶר (10:20 בְּעֵרֶךְ בְּשָׁעוֹן קַיִץ), כַּמְבֹאָר לְהַלָּן], כֵּיוָן שֶׁאִם מַגְעִיל לְאַחַר זְמַן אִסּוּרוֹ, יֵשׁ לְהִזָּהֵר בְּכַמָּה פְּרָטֵי דִּינִים. וּבְלָאו הָכִי בְּהַכְשָׁרַת הַכֵּלִים יֵשׁ לָדַעַת כִּי יֶשְׁנָם פְּרָטִים וְדִינִים רַבִּים. וְלָכֵן, כָּל אָדָם שֶׁאֵינוֹ בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ שֶׁבָּקִי הוּא בַּהֲלָכָה, יִפְנֶה לְמוֹרֵה הוֹרָאָה שֶׁיַּנְחֶה אוֹתוֹ כֵּיצַד לִנְהֹג. וּבָרוּךְ ה' כַּיּוֹם יֵשׁ בְּכָל עִיר מְקוֹמוֹת לְהַכְשָׁרַת כֵּלִים מִטַּעַם הָרַבָּנוּת הַמְּקוֹמִית קֹדֶם הַפֶּסַח. וְעַל הָעוֹסְקִים בְּהַכְשָׁרַת הַכֵּלִים לְשַׁנֵּן הֵיטֵב אֶת הַהֲלָכוֹת קֹדֶם גִּישָׁתָם לִמְלָאכָה חֲשׁוּבָה וְאַחֲרָאִית שֶׁכָּזוֹ. (קסב)
חִלּוּק בֵּין בְּלִיעַת אִסּוּר לִבְלִיעַת הֶתֵּר
יֵשׁ לְהַבְהִיר, כִּי כָּל מַה שֶּׁהִצְרִיכָה הַתּוֹרָה שֶׁכֵּלִים שֶׁתַּשְׁמִישָׁם בָּאֵשׁ כְּשַׁפּוּדִים – הֶכְשֵׁרָם בָּאֵשׁ, אֵינוֹ אֶלָּא בְּכֵלִים שֶׁבָּלְעוּ מִמַּאֲכַל אִסּוּר, כִּכְלֵי מִדְיָן הַנַּ"ל שֶׁבָּלְעוּ מִמַּאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת כִּנְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וַחֲזִיר, וְעַל כֵּן הֶחְמִירָה הַתּוֹרָה בָּהֶם שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרָם אֶלָּא בָּאֵשׁ, אֲבָל כֵּלִים שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶם בָּאֵשׁ בְּדָבָר שֶׁל הֶתֵּר, כְּגוֹן שֶׁצָּלוּ בָּהֶם בָּשָׂר כָּשֵׁר, וְעַתָּה רוֹצֶה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְמַאַכְלֵי חָלָב, אֵין צָרִיךְ לְהַכְשִׁירָם בְּלִבּוּן בָּאֵשׁ, וְדַי לְהַכְשִׁירָם בְּהַגְעָלָה בִּלְבַד, שֶׁלֹּא הֶחְמִירָה הַתּוֹרָה בָּהֶם כָּל כָּךְ מֵאַחַר וּמִתְּחִלָּה בָּלְעוּ הֶתֵּר.
וּמֵעַתָּה, בְּהַכְשָׁרַת הַכֵּלִים לְפֶסַח, מֵאַחַר וּבְמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה הֶחָמֵץ הוּא הֶתֵּר גָּמוּר, אִם כֵּן לִכְאוֹרָה לֹא נִצְטָרֵךְ לְלַבֵּן אֶת הַשַּׁפּוּדִים בָּאֵשׁ וְדַי יִהְיֶה לָהֶם בְּהַגְעָלָה, וּבֶאֱמֶת שֶׁכֵּן דַּעַת רֹב הָרִאשׁוֹנִים (הרמב"ם, הראב"ד, רבנו תם, הסמ"ג, ראבי"ה, אור זרוע, תוספות רי"ד, הראב"ן, הרז"ה, הריבב"ן, הגהות מימוניות, רבנו חיים בר שמואל תלמיד הרשב"א, היראים, התרומה), אֶלָּא שֶׁמָּרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ חָשַׁשׁ לַחוֹלְקִים (הרמב"ן, מהר"ם חלאוה, המאירי, מחזור ויטרי, ההשלמה, הר"ן, רבנו ירוחם) שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהֶחָמֵץ נֶחְשָׁב אִסּוּר, וְנִמְצָא שֶׁהַשַּׁפּוּדִים בָּלְעוּ אִסּוּר, וְלָכֵן הִצְרִיךְ לִבּוּן. [וּמִכָּל מָקוֹם בְּכַמָּה הֲלָכוֹת מְסֻיָּמוֹת הֵקֵל מָרָן, וְצֵרֵף אֶת דַּעַת הָאוֹמְרִים שֶׁחָמֵץ הֶתֵּר הוּא].
אַךְ יֵשׁ לְהָבִין, כִּי מֵאַחַר וְהֶחָמֵץ נִבְלָע בַּשַּׁפּוּד בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה שֶׁאָז הוּא הֶתֵּר גָּמוּר, הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהַכֵּלִים בָּלְעוּ אִסּוּר? אֶלָּא אוֹמֵר הָרַמְבַּ"ן: "חָמֵץ שְׁמוֹ עָלָיו", דְּהַיְנוּ הֶחָמֵץ כָּל הַשָּׁנָה יֵשׁ לוֹ שֵׁם שֶׁל 'חָמֵץ', עוּגָה זוֹ כָּל הַשָּׁנָה הִיא בְּגֶדֶר אִסּוּר חָמֵץ בְּיַחַס לִימֵי הַפֶּסַח, וְאֵין זֶה דּוֹמֶה לְבָשָׂר כָּשֵׁר שֶׁנִּבְלַע בַּשַּׁפּוּד שֶׁהוּא הֶתֵּר גָּמוּר תָּמִיד, וְלָכֵן דַּי בְּהַגְעָלָה כְּדֵי לְהָפְכוֹ לַחֲלָבִי. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּחָמֵץ שֶׁאַף שֶׁמֻּתָּר הוּא בַּאֲכִילָה לַחֲלוּטִין, מִכָּל מָקוֹם אַף עַתָּה נֶחְשָׁב הוּא אִסּוּר בְּיַחַס לַפֶּסַח שֶׁאָסְרָה בּוֹ הַתּוֹרָה לֶאֱכֹל חָמֵץ, וְלָכֵן אִם נִבְלַע בַּשַּׁפּוּד, הֶכְשֵׁרוֹ בְּלִבּוּן דַּוְקָא.
בֵּאוּר וּמָקוֹר לַחִלּוּק בֵּין בְּלִיעַת אִסּוּר לְהֶתֵּר
וְיֵשׁ לְהָבִין, מָה הַסְּבָרָא לְחַלֵּק בֵּין אִם הַשַּׁפּוּד בָּלַע אִסּוּר אוֹ בָּלַע הֶתֵּר, הֲלֹא אִם אֵין הַבָּלוּעַ יוֹצֵא מֵהַשַּׁפּוּד אֶלָּא בְּלִבּוּן, מַדּוּעַ דַּי לוֹ בְּהַגְעָלָה כְּשֶׁבָּלַע הֶתֵּר? וְהַבֵּאוּר בָּזֶה הוּא, כִּי אַף שֶׁבְּהַגְעָלָה נִשְׁאָר מְעַט מִטַּעַם הַבָּשָׂר הַכָּשֵׁר הַבָּלוּעַ בַּשַּׁפּוּד, בְּכָל זֹאת כֵּיוָן שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הֻכַּר כָּאן אִסּוּר בָּשָׂר וְחָלָב בָּעַיִן, אֶלָּא שֶׁכַּאֲשֶׁר יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּחָלָב, יִתְהַוֶּה וְיִתְחַדֵּשׁ כָּאן אִסּוּר שֶׁלֹּא נוֹצַר עַד עַתָּה, וְהוּא יִתְהַוֶּה בַּבָּלוּעַ וְלֹא בָּעַיִן, לְכָךְ לֹא הֶחְמִירָה הַתּוֹרָה. לֹא כֵן בִּבְלִיעָה מִנְּבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, שֶׁנּוֹצַר הָאִסּוּר בָּעַיִן קֹדֶם שֶׁנִּבְלַע, וְכֵן בֶּחָמֵץ, שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה הַמַּאֲכָל חָמֵץ קֹדֶם שֶׁנִּבְלַע בַּשַּׁפּוּד, לְכָךְ צְרִיכִים דַּוְקָא לִבּוּן.
וּכְדֵי לְהָבִין אֶת מְקוֹר הַדִּין מֵהַגְּמָרָא, נַקְדִּים הַקְדָּמָה קְטַנָּה. כַּיָּדוּעַ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ צִוְּתָה הַתּוֹרָה לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וּבְשָׂרָם הָיָה נֶאֱכָל עַד זְמַן מְסֻיָּם כְּפִי שֶׁקָּבְעָה הַתּוֹרָה. לְמָשָׁל: קָרְבַּן חַטָּאת נֶאֱכַל לַכֹּהֲנִים בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁהִקְרִיבוּ אוֹתוֹ וְהַלַּיְלָה שֶׁלְּאַחֲרָיו וְלֹא יוֹתֵר, וְאִם נִשְׁאַר מֵהַבָּשָׂר אַחַר זְמַן זֶה, הֲרֵיהוּ נִקְרָא אִסּוּר "נוֹתָר", וְהָאוֹכְלוֹ חַיָּב כָּרֵת.
וְהִנֵּה לְאַחַר שֶׁהַכֹּהֲנִים בִּשְּׁלוּ אוֹ צָלוּ אֶת בְּשַׂר הַחַטָּאת, וְעָבַר יוֹם וָלַיְלָה, נִמְצָא שֶׁטַּעַם בְּשַׂר הַחַטָּאת הַבָּלוּעַ בַּסִּירִים וּבַשַּׁפּוּדִים הֲרֵיהוּ טַעַם שֶׁל אִסּוּר "נוֹתָר", וְאֵיךְ יְבַשְּׁלוּ אוֹ יִצְלוּ בָּהֶם שׁוּב קָרְבָּנוֹת אֲחֵרִים, הֲרֵי הֵם יִבְלְעוּ מִטַּעַם שֶׁל הַבָּשָׂר הַנּוֹתָר? לְכָךְ צִוְּתָה הַתּוֹרָה (ויקרא ו כא): "וּמֹרַק וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם". כְּלוֹמַר, שֶׁהָיוּ מַגְעִילִים אֶת הַכֵּלִים בְּמַיִם רוֹתְחִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, הֵן הַכֵּלִים שֶׁבִּשְּׁלוּ בָּהֶם וְהֵן הַכֵּלִים שֶׁצָּלוּ בָּהֶם, וְכַמְבֹאָר בַּמִּשְׁנָה (זבחים צז ע"א): הַשַּׁפּוּד וְהָאַסְכָּלָה שֶׁל בְּשַׂר הַקָּרְבָּנוֹת, הֶכְשֵׁרָם בְּהַגְעָלָה.
וּבַגְּמָרָא (מסכת עבודה זרה עו ע"א) שָׁאַל רַב עַמְרָם אֶת רַב שֵׁשַׁת, מַדּוּעַ כְּלֵי גוֹיִם שֶׁבָּלְעוּ בְּאֵשׁ – הֶכְשֵׁרָם בְּלִבּוּן, וְאִלּוּ כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ שֶׁבָּלְעוּ בְּאֵשׁ מִבְּשַׂר הַקָּרְבָּנוֹת – הֶכְשֵׁרָם בְּהַגְעָלָה? הֵשִׁיב לוֹ רַב שֵׁשַׁת, שֶׁיֵּשׁ הֶבְדֵּל בֵּין בְּלִיעַת כְּלֵי קָדָשִׁים לִבְלִיעַת כְּלֵי גוֹיִם. בִּכְלֵי הַגּוֹיִם מִתְּחִלָּה הָיָה כָּאן אִסּוּר בָּעַיִן וּלְאַחַר מִכֵּן נִבְלַע בַּשַּׁפּוּד, לָכֵן הֶחְמִירָה בּוֹ הַתּוֹרָה יוֹתֵר, לֹא כֵן בַּשַּׁפּוּד שֶׁצָּלוּ בּוֹ בְּשַׂר קֹדֶשׁ, מִתְּחִלָּה לֹא הָיָה כָּאן שׁוּם אִסּוּר, וְרַק לְאַחַר יוֹם וָלַיְלָה נוֹצַר אִסּוּר "נוֹתָר" בַּבָּלוּעַ וְלֹא בָּעַיִן, וּכְשֶׁנּוֹצַר הָאִסּוּר בַּבָּלוּעַ, הֲרֵיהוּ קַל יוֹתֵר.
וּמִכָּאן לָמַדְנוּ עַל שַׁפּוּדִים שֶׁצָּלָה בָּהֶם בָּשָׂר, וְרוֹצֶה עַתָּה לְהָפְכָם לְמַאַכְלֵי חָלָב כִּגְבִינַת חֲלוּמִי שֶׁצּוֹלִים אוֹתָהּ, מֵאַחַר וְהַשַּׁפּוּדִים מִתְּחִלָּה בָּלְעוּ בְּשַׂר הֶתֵּר גָּמוּר, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן כְּשֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בִּגְבִינָה יִוָּצֵר כָּאן אִסּוּר חָדָשׁ שֶׁל "בָּשָׂר וְחָלָב", וְאָז כְּבָר הַבָּשָׂר בָּלוּעַ, לְכָךְ דַּי לָהֶם בְּהַגְעָלָה. וְהוּא הַדִּין לְמַחֲבַת טֶפְלוֹן בְּשָׂרִית שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בְּלִי שֶׁמֶן כְּלָל, וְרוֹצֶה לְהָפְכָהּ לַחֲלָבִית, דַּי לָהּ בְּהַגְעָלָה. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּחָמֵץ שֶׁמִּתְּחִלָּתוֹ שֵׁם אִסּוּר חָמֵץ עָלָיו, וְנוֹצַר בּוֹ הָאִסּוּר קֹדֶם שֶׁנִּבְלַע.
כָּל הָאָמוּר דַּוְקָא בְּשַׁפּוּד אוֹ בְּמַחֲבַת בְּשָׂרִי שֶׁרוֹצֶה לְהָפְכָם לַחֲלָבִי אוֹ לְהֶפֶךְ, אֲבָל שַׁפּוּד אוֹ מַחֲבַת בְּשָׂרִי שֶׁטָּעָה וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּמַאֲכָל חֲלָבִי בְּלִי הַגְעָלָה, נֶאֶסְרוּ בְּשִׁמּוּשׁ, וּלְגַבֵּי הֶכְשֵׁרוֹ יִשְׁאַל חָכָם מוֹרֵה הוֹרָאָה.
(שולחן ערוך יורה דעה סימן קכא ס"ד, וכמבואר ברבותינו הראשונים. וכן הוא בגר"א, ערך השלחן, אבני צדק, חק יעקב, רבנו זלמן, רעק"א, החתם סופר, חסד לאברהם אלקלעי, זבחי צדק, זהב שבא לגאון רבי שמעון אגסי ועוד. קכו, קלח)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
חג הפסח בהלכה ובאגדה
אלול התשס"ח – טלפונים לפרטים, ברורים והזמנות: 04-9988996 0522-813833
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5