הַאִם מִן הַנָּכוֹן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּזִכּוּי הָרַבִּים כְּאֶתְגָּר לְהִתְעַלּוּת עַצְמִית שֶׁל הַמְזַכֶּה, דְּהַיְנוּ שֶׁכַּוָּנָתוֹ בְּזִכּוּי הָרַבִּים לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ, שֶׁמִּתּוֹךְ מִקְצוֹעוֹ לְזַכּוֹת הָרַבִּים יִתְחַיֵּב לִלְמֹד בְּעִיּוּן וּבְהַעֲמָקָה וְלָדַעַת יֶדַע רַב בַּתּוֹרָה, וּכְמוֹ כֵן לִקְנוֹת קִנְיָנִים בְּיִרְאַת שָׁמַיִם כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ לוֹ טֹל קוֹרָה מִבֵּין עֵינֶיךָ, וְאָז יְהֵא בְּגֶדֶר מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ?

——–

בהחלט כן, וביאור נרחב לכך ביאר ה"מכתב מאליהו" בח"ג (עמ' 32-33):

לו היינו מתקנים את נפשנו, ודאי שהיה צורך לעסוק אחר כך בתקנת הכלל, אבל עדיין לא התחלנו בתיקון עצמנו. רק אדם שמרגיש בעצמו טהרה וְזַכּוּת ושאיפה לקדש שם שמים על ידי מעשי עצמו, אז כשהוא מרגיש בלבו שאיפה לעסוק בתיקון הכלל, צריך הוא לזכות את הרבים, זהו המצב הטוב לכתחילה.

אמנם, דא עקא – דורנו אנו הוא דור חיצוני, דור עקבתא דמשיחא של נשמות ערב רב (כדברי הגר"א זצ"ל), שהפנימיות ממנו והלאה. השאיפות בדורנו הן חיצוניות בלבד, שאיפות של שלא לשמה, שאיפות להנאות ולכבוד. אין חושבים באמת וברצינות לא על תיקון עצמי ולא על תיקון הזולת. לכן אנו צריכים בדרכי העבודה שלנו להשתמש בשלא לשמה, כדי להגיע בע"ה אל הלשמה: להתקרב אל למוד התורה בהתמדה ובהעמקה על ידי הרגשת נעימות ומתיקות הלימוד; ולחנך את עצמנו ליראת העונש – לו תהא גם חיצונית – על ידי התבוננות בענשי שמים ובצרות הרבות והנוראות שפגעו בנו, בדורנו האומלל. כמו כן צריך לנצל את עבודת זיכוי הרבים, ללמד את התלמידים ולהשפיע תורה ויראת שמים ברבים, בתור סיוע של שלא לשמה. כדי ליצור לעצמו הכרח ללמוד בעיון ובהעמקה, ולקנות יראת שמים. הצעיר צריך לשאוף להיות גדול בתורה ויראת שמים, כדי שיוכל בבוא הזמן להשפיע על הכלל ולהרביץ תורה ויראת שמים ברבים, בדורנו היתום הזקוק לזה במדה כה מרובה. צריכים אנו לנצל את כל ההרגשות והחשבונות ואת כל העצות והתחבולות לעלות ולהתעלות למעלות גדולות. ואז השי"ת יעזרנו שמתוך שלא לשמה נבא אל לשמה – לגדלות אמתית וליראת שמים פנימית טהורה.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נפשי בשאלתי חלק א – שו"ת

הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5