הֵיאַךְ מִתְיַחֲסִים לְמִקְרֵי לַיְלָה הַתְּכוּפִים, וּלְהַטְרָדוֹת בְּיֶתֶר עִנְיְנֵי קְדֻשָּׁה שֶׁנִּתְפָּס לָהֶם הָאָדָם, קִשּׁוּי… וְשֶׁמָּא קָרָה מִקְרֶה וְשֶׁמָּא לֹא… וְכַיּוֹצֵא.

——–

דע כי כל טרדות אלו נובעין מצמצום וקטנות הדעת, והנה אנו היום שהתבגרנו צוחקים מעצמנו היאך נבהלנו וחששנו לכל מיני חששות שהטריד אותנו היצר בהם, ומאידך מצטערים על שהשקענו עצמנו בטיפול בטרדותיו במקום להרבות בתורה בעמל וביגיעה ובבקיאות רבה.

ועתה נוכחים אנו לדעת שבעצם היצר הוא היה ה"רבי" שלנו, להמציא לנו חומרות יתרות, על מנת ליטול מאיתנו את הישוב-הדעת והשמחה.

ועוד דע, כי תורתנו הק' דרכיה דרכי נועם, ולכך כל דרך וגישה לפתרון בעיה כל שהיא כשאינה בדרך נועם אלא בלחץ ומתח – אינה מדרך הקדושה, ולפחות מעורב בה מדרכי היצר.

והכלל הוא: אם בחור משתדל לעשות את אשר ביכולתו, ובכל זאת יקרהו מקרים אשר לא טהורים – שיהיו כמה שיהיו, באיזה תכיפות שהיא, וכמו לגבי קישוי, ישנם נערים בעלי רגישות גדולה, ומיד מתקשה להם האבר ובעיניהם נדמה שבזה הינם בשאול תחתית, וישנם כאלה שמכך כבר חושבים אם כבר אני בירידה אזי כאשר אבדתי… אלא, כאמור, אם בחור משתדל לעשות את שלו, עליו לדעת שמכאן ואילך תפקידו הוא לא להתייחס כלל, ולא להתפלפל עם היצר בזה, כי בכך רואה היצר בזה אחיזה לבלבל את האדם, וכמוצא שלל רב ישמח היצר בכך שמצליח הוא לייאש לבלבל ולהעציב, ומני אז מלאכתו נעשית מאליה… אולם כשהאדם מסלקו ולא מתיחס לבלבוליו כמו כן הוא עוזבו ומניחו.

וזכור זה כי הוא כלל גדול, ובדוק ומנוסה, שכאשר האדם מתנתק מצמצומים והטרדות אלו, והולך בעוז ובטחה בדעת תורה, אזי היצר מניחו והולך לו, כי רואה שאין לו מה לעשות אצל זה שאינו מתפתה מהבליו ואינו נטרד ונבהל מדמיונותיו, והעובדא, דכשהאדם מתבגר, רואה עד כמה יצר מסוג זה אינו אלא דמיון, והוא ממש כמו פחדים וחרדות המצויים לתפוס את הצעירים ובפרט את הילדים, והוריהם המבוגרים הלא יודעים הם בבירור שכל פחדם של בניהם אינו אלא מקטנות הדעת.

ולכך צעיר שסובל מהנ"ל בענייני קדושה ידע שהרבה מסבלו יסולק באם ישמע לעצת גדולים וחכמים ממנו. (וראה עוד בדברינו בזה בנושא "קדושה" (תשובה ט'), ובנושא "כפיתיות")

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נפשי בשאלתי חלק א – שו"ת

הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5