הֵיאַךְ יִתָּכֵן שֶׁיִּשְׁכַּח הָאָדָם אֵרוּעִים כֹּה גְּדוֹלִים הָעֲתִידִיִּים כְּגוֹן הַמָּוֶת, הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה שֶׁהָאָדָם בְּעֶצֶם מַאֲמִין בָּהֶם, וְעִם כָּל זֶה מִתְעַלֵּם הוּא מֵהֶם וּכְאִלּוּ וְאֵינָם בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ?

——–

אומר לנו ה"מכתב מאליהו" (ח"ה עמ' 101): כלל גדול בכוחות הנפש, האהבה – מזכרת, והשנאה – משכחת. דהינו את אשר יאהב האדם – יזכרהו, ואת אשר ישנא – ישכחהו ויתעלם ממנו.

את המות האדם שונא, ולכך ישכחהו וידמה שלא יבוא עליו אלא לאחר זמן וזמנים… אולם בינתיים חזק הוא בדמיונו שהינו יציב בעולם הזה ואין מי שיקח ממנו את חייו.

וכן הוא לגבי הגאולה, איש עוה"ז לא ירצה בגאולה, כי מה לו ולעולם חדש שאין בו הנאה חומרית, והלא הוא איש עוה"ז שטוב לו בעוה"ז ואוהב הוא את הנאותיו, ולכך ביאת מלך המשיח אכן שכוח מלבבות בני אדם.

והרי זה סימן לאדם אם הוא איש עוה"ז וחומרי, או איש רוח, והנה זה שאינו מצפה לישועה סימן הוא שאינו רוצה בה, כי מי לא יקווה לדבר טוב שעתיד לבוא לו, אין זה אלא מפני שהחומריות היא רצונו ומה לו ולגאולה רוחנית.

והוא דברי המדרש (שמות רבה ל, כד):

שאלו ישראל לבלעם אימתי תהיה ישועה? א"ל אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב. אמר להם הקב"ה זו היא דעתכם? אין אתם יודעים שסוף בלעם יורד לגיהנם ואינו רוצה שתבא ישועתי. אלא היו דומים לאביכם שאמר לישועתך קויתי ה'; צפה לישועה שהיא קרובה, לכך נאמר כי קרובה ישועתי לבוא.

בלעם יורד לגיהנם, היינו שהוא בעל עוה"ז, ועל כן אינו מצפה לישועת ה', כי אינו רוצה בגאולה רוחנית. אז"ל (ע"ז ט:) "אמר ר' חנינא אחר ארבע מאות שנה לחורבן הבית אם יאמר לך אדם קח שדה שוה אלף דינרים בדינר אחד לא תקח", ופירש"י: "שהיא קץ הגאולה ותקבץ להר הקודש לנחלת אבותיך, ולמה תפסיד הדינר". [האדם המאמין מרגיש חוסר "יציבות" בכל השייך לענייני עוה"ז ושאינו אלא כדמיון, כי בכל רגע יכולה לבוא הגאולה והעוה"ז על מתכונתו הנוכחית לא יהיה עוד.]

בני אדם אוהבים את העוה"ז והיצר מפתח להם דמיונות להעשיר ולפרוץ בקנייני עוה"ז ומהתל בהם, מדמה להם שהנה ירוויחו ויעשירו ולבסוף מגלגלם להפסדים ואינו חדל מלהכות בהם, וכל זה מפני שבני אדם רואים עצמם קבועים בעולם הזה והוא עיקר אצלם.

עוד שם בדברי "המכתב מאליהו"

כפי שאנו מתיחסים על ביסוסנו בעוה"ז – בזה מתבררת צפייתנו לישועה. עכשיו מובן למה משיח שכוח מהלבבות. ואולי זהו משאז"ל שמשיח הוא מהדברים שבאים בהיסח הדעת (סנהדרין צז.), שכן יהיה בימינו דור השקוע בחומריות ובחיצוניות. וידוע מש"כ רמח"ל ז"ל שצדיקים זוכים לגילויו גם טרם בואו, אבל הדור בדרך כלל ברור שביאתו אליהם תהיה בהיסח הדעת.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נפשי בשאלתי חלק א – שו"ת

הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5