הֲלֹא יָדוּעַ שֶׁהַגָּלֻיּוֹת נוֹעֲדוּ לְצָרֵף וּלְזַכֵּךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְהִנֵּה לִכְאוֹרָה בְּכָל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁעָבַר עַם יִשְׂרָאֵל נִתְהַוּוּ לָהֶם מִכָּךְ מְעִידוֹת בִּמְקוֹם תִּקּוּן וַעֲלִיָּה, שֶׁהֲרֵי בְּגָלוּת מִצְרַיִם מָעֲדוּ עַד לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁכֵּן קִטְרְגָה מִדַּת הַדִּין "הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְהַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה", וְכַיָּדוּעַ שֶׁנִּשְׁקְעוּ עַד מ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה.

דף הבית ספרי קודש אונליין ספר נפשי בשאלתי חלק ב - שו''ת הֲלֹא יָדוּעַ שֶׁהַגָּלֻיּוֹת נוֹעֲדוּ לְצָרֵף וּלְזַכֵּךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְהִנֵּה לִכְאוֹרָה בְּכָל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁעָבַר עַם יִשְׂרָאֵל נִתְהַוּוּ לָהֶם מִכָּךְ מְעִידוֹת בִּמְקוֹם תִּקּוּן וַעֲלִיָּה, שֶׁהֲרֵי בְּגָלוּת מִצְרַיִם מָעֲדוּ עַד לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁכֵּן קִטְרְגָה מִדַּת הַדִּין "הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְהַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה", וְכַיָּדוּעַ שֶׁנִּשְׁקְעוּ עַד מ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה.
תוכן עניינים הצג

——–

וּכְמוֹ כֵן בְּגָלוּת בָּבֶל, בְּאוֹתָן 70 שָׁנָה שָׁכְחוּ אֶת הַתּוֹרָה וְנָשְׂאוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת כַּמּוּבָא בַּפְּסוּקִים.

וְכֵן בְּגָלוּת זֶה הָאַחֲרוֹן, כַּמָּה הִתְבּוֹלְלוּת וּנְשִׁירָה מֵהַיַּהֲדוּת, הֲלֹא הוּא בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא הָיָה מֵעוֹלָם,

וְאִם כֵּן מָה הַתּוֹעֶלֶת בַּגָּלֻיּוֹת?

אין לנו מושג בדרכי ה', ועומק עצתו וחכמתו מי ישיגנה, ולכך, אם קבע והחליט הבורא בחכמתו שהגלויות מצרפות ומכשירות את ישראל לגאולה זמנית, או קבועה כפי שיהיה לעתיד, אם כן בהכרח שאין הקב"ה נכשל בעצתו, ובוודאי עצתו בגלויות היא אך ורק להועיל.

ומה שלמראה עינינו נראה שהגלות יותר מזיקה, זהו הנראה לעיניים שלנו אולם ברור הוא שזאת מפני שהאמת נעלמה מאתנו.

וכדי לשבר את האוזן אפשר לתת לזה הבנה.

הרי הגלות שוברת ומכניעה את הנפש, ואז המצב הוא שסנגוריא גדולה נפעלת מכל מצווה קטנה ומכל מסירות שמוסר אדם עצמו לה' בגלות גוף ונפש, וכמו כן הקטגוריא מכל עוון מתקטנת, אחר שיש לימוד זכות גדול על החוטא, כך שכל מצווה הנה בעל משקל מכריע כנגד הרבה עוונות, ואיש צדיק אחד יעמוד ויכריע כנגד אלף רשעים שירשיעו במעשיהם.

ולעומת זאת כשהמצב הוא של שלווה שפע וברכה, אין כל כך סנגוריא מכל מצווה, אחר שזה אפשרי וניתן לביצוע בקלות, וכמו כן הקטרוג מכל עוון הוא גדול, אחר שיש כאן כפיות טובה, וכנאמר "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כול", כך שבמצב של טובה לא תתקבל מצווה אלא אם כן היא שלמה כראוי, ואילו העוון יהא בעל משמעות כבירה גם כשהוא עוון קל.

אם כן הגלות מהווה מציאות של תיקון, לסנגר עלינו מאוד בקיום כל מצווה, ולמעט עלינו בקטרוג העוונות, ומי כמו הקב"ה שיודע מה משקל העדיפות, והוא בחכמתו יתברך הכריע שהעדיפות היא הגלות השוברת ומכניעה את לבותיהן של ישראל, ואף שבעקבות הגלות בלתי נמנע שיהיו מחדלים רבים, אולם על המחדלים כאמור יש לימוד זכות ולעומתם על המצוות והמסירות נפש ולו הקטנה הנעשית בגלות יש לה משמעות חשובה למאוד, לעומת מצב של שלווה שהמשמעות להפך כמבאר. (תשובה נוספת לכך ראה לקמן בשאלות יז, כז)

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נפשי בשאלתי חלק א – שו"ת

הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5

דילוג לתוכן