——–
ולכך ציוותה עלינו התורה ליתן מעשרות ולהפקיר השדה בשנה השביעית, על מנת להשריש בלב בעל הנכסים שאינו אלא כחוכר הקרקע מאת הבורא, לה' הארץ ומלואה, וברצונו נתנה לבני אדם. כך שהבעל הבית האמיתי על הקרקע הוא הבורא, ואילו האדם בעל הקרקע אינו אלא כחוכר השדה שיש לו להעלות אחוזים לבעלים.
והראיה שזו מטרת המצוה להשריש אמונה וביטחון בלב האדם, ולא שנתכוונה תורה לנסותנו באם נוכל לעמוד בנסיון זה של נתינת צדקה בכמות כל כך גדולה, הוא כמו שהארכנו לעיל, שהרי הקב"ה מבטיח מראש שיחזיר כל מה שהאדם נותן ועוד הרשה לנסותו בזה, הרי שאין הנסיון בעצם הנתינה שנבוא לשאול היאך תעמידהו התורה לאיש הפשוט בנסיון כה קשה ליתן כמויות אדירות מנכסיו, אם כן עצם הנתינה והפקר השדה אין זה תכלית הנסיון, שהרי התורה הבטיחה שתשלם לו על כך במיטבא. ולא זו המטרה של המצוה, כי אם היתה זו כוונת המצוה לנסיון באם יתן מנכסיו, לא היה לתורה להבטיח שכר על כך בפרטות יותר מאשר על שאר מצוות, וכשם שבשאר מצוות ליכא שכר בהאי עלמא מפורש בהם, כן לא היה להיות מפורש שכרו של שומר שביעית ונותן צדקה. אלא כאמור, מטרת מצוה זו לחזק את האמונה בלבותינו שאין לנו משלנו כלום, והעולם הזה הוא לא קנייננו כלל, אלא אמצעי בלבד לזכות בו לחיי עולם הבא, ובכך שנשריש זאת בדעתינו נזכה ל"התענג על ה"' באמת, וזו כאמור תכלית המצוות לנסותינו האם נגיע בהם להתענג על ה' או לא, ולא שהנסיון אם נסכים לכפות עצמו, זוהי הבנה לאנשי ההמון שהינם ברמה הנמוכה של ההבנה בתכלית ציווי התורה, אולם האמת היא שתכלית ציווי התורה הוא כדי שנגיע להתענג על ה' כמצוותינו גם כאן בעוה"ז, וזהו הנסיון שלנו.
ועל האדם להגיע להכרה ברורה זאת שלה' הארץ, וכנ"א (כה, כג): "והארץ לא תימכר לצמיתות כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי", הרי שרצתה התורה להשריש בנו אמונה זו כי בה תלוי הסרת כל הדאגות ולחיות חיי עונג גם בעוה"ז.
והיאך יגיע האדם למודעות זו, הלא בכך שיתן מאשר לו לאחרים ובכמויות גדולות, ואז תשתרש בו האמונה – אני לא בעלים על נכסי, לה' הארץ ומלואה והוא בעל הבית על כל אשר יש לי, ואם כן מצווה אני לעשות בממוני – אף שטרחתי ויגעתי עליו – כפי אשר תצוה עלי התורה, כי לה' הארץ.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5