——–
בְּפֶרֶק זֶה נָבִיא לֶקֶט מַאֲמָרִים מֵעִנְיַן "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיה ו, ג), וְכֵן לְעִנְיַן יִחוּד הַפְּנִיּוֹת רַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וּנְחִיצוּת גְּדוֹלָה יֶשְׁנָהּ בִּידִיעָה זוֹ, שֶׁכֵּן בְּכָךְ יִתְבָּרֵר וְיִתְאַמֵּת אֵצֶל הָאָדָם שֶׁאֵין לְאָן לָתוּר וּלְחַפֵּשׂ אֶת ה', אֶלָּא הִנֵּהוּ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל פִּנָּה, וְלֹא נִצְרָךְ אֶלָּא לָגֶשֶׁת וּלְהִתְפַּלֵּל מִיָּד.
אִית לְבַר נַשׁ לְאַמְלָכָא הֲוַיָּ"ה בְּכָל סְפִירָן וּבְכָל כֻּרְסְיָן וּבְכָל מַלְאָכִין וּבְכָל אֵבָר וְאֵבָר דְּבַר נַשׁ, דְּלֵית אֲתָר פָּנוּי מִנֵּיהּ, לָא בְּעִלָּאִין וְלָא בְּתַתָּאִין. (תקוני זהר, תקון נז)
תַּרְגּוּם: יֵשׁ לְאָדָם לְהַמְלִיךְ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַסְּפִירוֹת וְהָעוֹלָמוֹת, וּבְכָל אֵבָר וְאֵבָר שֶׁבָּאָדָם, מִפְּנֵי שֶׁאֵין מָקוֹם פָּנוּי מִמֶּנּוּ, לֹא בָּעֶלְיוֹנִים וְלֹא בַּתַּחְתּוֹנִים.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, פֵּרוּשׁ – כִּי אֵין דָּבָר גַּשְׁמִי מוֹנֵעַ מְקוֹמוֹ, וְהוּא מְמַלֵּא כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁל הָעוֹלָמוֹת הַנֶּאֱצָלִים וְהַנִּבְרָאִים וְהַיְצוּרִים וְהַנַּעֲשִׂים, וְלֵית אֲתָר פָּנוּי מִנֵּיהּ. (אור האמת כז.)
הַכַּוָּנָה שֶׁל "אֶחָד" שֶׁל הַיִּחוּד שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע – לְכַוֵּן שֶׁאֵין בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, רַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.
וְעִקַּר הַכַּוָּנָה – שֶׁהָאָדָם יָשִׂים אֶת עַצְמוֹ לְאַיִן וּלְאֶפֶס, וְאֵין עִקָּרוֹ רַק הַנְּשָׁמָה שֶׁבּוֹ שֶׁהִיא חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל. נִמְצָא, שֶׁאֵין בְּכָל הָעוֹלָם רַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶחָד.
וְעִקָּר הַכַּוָּנָה בְּ"אֶחָד", שֶׁיְּכַוֵּן שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאֵין שׁוּם דָּבָר פָּנוּי מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. (לקוטים יקרים סי' קסא)
"שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָּמִיד (תהלים טז, ח) הוּא כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲלוֹת הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר הוֹלְכִים לִפְנֵי הָאֱלֹקִים, כִּי אֵין יְשִׁיבַת הָאָדָם וּתְנוּעוֹתָיו וַעֲסָקָיו וְהוּא לְבַדּוֹ בְּבֵיתוֹ, כִּישִׁיבָתוֹ וּתְנוּעוֹתָיו וַעֲסָקָיו וְהוּא לִפְנֵי מֶלֶךְ גָּדוֹל. וְלֹא דִּבּוּרוֹ וְהַרְחָבַת פִּיו כִּרְצוֹנוֹ וְהוּא עִם אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וּקְרוֹבָיו, כְּדִבּוּרוֹ בְּמוֹשַׁב הַמֶּלֶךְ. כָּל-שֶׁכֵּן, כְּשֶׁיָּשִׂים הָאָדָם אֶל לִבּוֹ שֶׁהַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲשֶׁר מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, עוֹמֵד עָלָיו וְרוֹאֶה בְּמַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כג, כד): "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם ה'", מִיָּד יַגִּיעַ אֵלָיו הַיִּרְאָה וְהַהַכְנָעָה בְּפַחַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבוּשָׁתוֹ מִמֶּנּוּ תָּמִיד. (רמ"א ריש או"ח בשם הרמב"ם במו"נ ח"ג פנ"ב)
הַמַּשְׂכִּיל הַנִּלְבָּב, יַאֲמִין וְיָחוּשׁ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, אֲשֶׁר בְּכָל תְּנוּעָה קְטַנָּה אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם שָׁם, וְאֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְתִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְיִירָא לְנַפְשׁוֹ לַעֲשׂוֹת כָּל תְּנוּעָה בְּהַשְׂכָּלָה, כִּי הוּא עוֹמֵד מַמָּשׁ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּלִי שׁוּם הַסְתָּרָה. (זהר חי, בראשית, על דף כו.)
הָאֱמוּנָה הִיא יְסוֹד לַיִּרְאָה, שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, נוֹפֵל עָלָיו יִרְאָה, דְּהַיְנוּ, שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בְּמַחְשַׁבְתּוֹ כִּי אִי אֶפְשָׁר לַבִּירָה בְּלֹא מַנְהִיג. רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁיַּחְשֹׁב בְּשִׂכְלוֹ, כֵּיוָן שֶׁאָנוּ רוֹאִים שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְעוֹלָם שָׁלֵם, בְּוַדַּאי יֵשׁ בּוֹרֵא שֶׁבְּרָאָהוּ, וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי כָּאן, שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאָז תִּפֹּל עָלָיו יִרְאָה גְּדוֹלָה. (לקוטים יקרים ס' סד).
זֶהוּ מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה לָאָדָם, שֶׁיִּרְאֶה תָּמִיד בְּעֵין שִׂכְלוֹ [אֶת] הַשָּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל אָדָם אֶחָד, וְיַחְשֹׁב שֶׁגַּם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מִסְתַּכֵּל עָלָיו, כְּמוֹ אָדָם אַחֵר שֶׁמִּסְתַּכֵּל עָלָיו – כָּל זֶה יִהְיֶה תָּמִיד בְּמַחְשַׁבְתּוֹ בְּמַחְשָׁבָה זַכָּה וּבְרוּרָה וּצְלוּלָה. (לקוטים יקרים סי' רט)
יַחְשֹׁב שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְכוּ', וְיַחְשֹׁב וְיַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשְּׁכִינָה אֶצְלוֹ וְשׁוֹמֶרֶת אוֹתוֹ, וְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הוּא בְּכָל אֵבָרָיו וְכֹחוֹתָיו, וְהוּא מִסְתַּכֵּל עַל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מִסְתַּכֵּל בּוֹ. (אור האמת קא. צוואת הריב"ש, לקו, א יז.)
"דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ" (דברי הימים א' כח, ט) – שֶׁתִּהְיֶה מְקֻשָּׁר אֵלָיו בְּהִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת, וּתְהֵא רוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים בָּעוֹלָם. וְאַף אִם הַכּוֹפְרִים אוֹמְרִים מִנָּא לְךָ הָא, לֹא תְּצַיֵּת אוֹתָם. כְּמָשָׁל אֶחָד רוֹאֶה בְּגַשְׁמִיוּת וְאוֹמֵר עַל זָהָב שֶׁהוּא שֶׁל זָהָב, אַף עַל פִּי שֶׁאוֹמְרִים לוֹ שֶׁאֵינוֹ זָהָב אֶלָּא שֶׁל כֶּסֶף, אֶל עַל פִּי כֵן הוּא יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת שֶׁהוּא זָהָב. כָּךְ, כְּשֶׁרוֹאֶה בְּעֵין שִׂכְלוֹ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵין בִּיכֹלֶת שׁוּם דָּבָר לְהַפְסִיד אֱמוּנָתוֹ. (לקוטים יקרים ס' קצג)
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר (אבות א, טז): עֲשֵׂה לְךָ רַב וְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק. עֲשֵׂה לְךָ רַב – רָצָה לוֹמַר, כְּשֶׁלּוֹמֵד אוֹ מִתְפַּלֵּל, תַּעֲשֶׂה לְךָ רַב, הוּא הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁתְּצַיֵּר בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הוּא לְנֶגְדְּךָ וּמְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל. וְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק – רָצָה לוֹמַר, שֶׁלֹּא יְהֵא לְךָ זֹאת לְסָפֵק אֶצְלְךָ, רַק תַּחְשֹׁב שֶׁבְּוַדַּאי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מָצוּי אֶצְלְךָ, כִּי הוּא לְעֵלָּא מִכָּל עָלְמִין וּתְחוֹת כָּל עָלְמִין וּבְגוֹ כָּל עָלְמִין, וְלֵית אֲתָר פָּנוּי מִנֵּיהּ כְּלָל, כִּי זֶהוּ עִקַּר עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, לְצַיֵּר תָּמִיד בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים מְצִיאוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּוַדָּאוּת גְּמוּרָה וּבְרוּרָה, וּכְמוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ, כִּי וַדַּאי כֵּן הוּא, שֶׁבְּוַדַּאי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מָצוּי אֶצְלְךָ.
וְזֶה הַ"וַּדַּאי שְׁמוֹ כֵּן תְּהִלָּתוֹ" (פיוט וכל מאמינים דר"ה), רָצָה לוֹמַר, שֶׁעִקַּר הָעֲבוֹדָה וְהַתְּפִלָּה תָּלוּי בְּ"וַדַּאי שְׁמוֹ". שֶׁיְּצַיֵּר תָּמִיד בְּוַדַּאי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְנֶגֶד עֵינָיו וְרוֹאֶה בְּמַעֲשָׂיו, וּכְפִי גֹּדֶל הָאֱמוּנָה בְּזֹאת – כֵּן תְּהִלָּתוֹ. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּדָוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה שֶׁאָמַר: וַ'יְבָרֵךְ דָּ'וִד אֶ'ת ה', רָאשִׁי תֵּבוֹת וַדַּאי. שֶׁבִּתְחִלָּה הָיָה מְצַיֵּר לְפָנָיו שֶׁבְּוַדַּאי מְצִיאוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הוּא בְּלִי שׁוּם סָפֵק, וּכְמוֹ שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה עָלָה בְּשֵׁם זֶה לָרָקִיעַ, שֶׁהָיָה מְצַיֵּר תָּמִיד לְפָנָיו זֹאת, וְעָלָה בְּמַעֲלוֹת עַד רוּם רָקִיעַ. וְעַל כָּל פָּנִים, אִם אֵין בִּיכָלְתֵּנוּ לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת, עַל כָּל פָּנִים נְצַיֵּר נֶגְדֵּנוּ מַה שֶּׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה: "שִׁוִּיתִי ה'" וְכוּ' (תהלים טז, ח), שֶׁשֵּׁם הֲוַיָּ"ה יְהֵא תָּמִיד מְצוּיָה לְנֶגְדֵּנוּ, אֲמִתּוּת הֲוָיָתוֹ שֶׁהוּא הֹוֶה וּמְהַוֶּה כָּל הֲוָיוֹת. (עבודת ישראל, אבות שם).
שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זלה"ה: כְּשֶׁאָדָם בָּא לִידֵי סְפֵקוֹת, אֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶצְלוֹ. וְזֶה פֵּרוּשׁ הַגְּמָרָא (ברכות ג:), מִי אִיכָּא סְפֵיקָא קָמֵי שְׁמַיָא, כִּי הַוַּדַּאי שְׁמוֹ כֵּן תְּהִלָּתוֹ. וְאָדָם שֶׁהוּא נוֹפֵל לִסְפֵקוֹת, אָז בְּוַדַּאי אֵין ה' יִתְבָּרַךְ אֶצְלוֹ. עַד כָּאן דְּבָרָיו ודפח"ח. (פרי חיים אבות שם).
כְּשֶׁבָּא לְאָדָם אֵיזֶה צַעַר, חַס וְחָלִילָה, יְדַבֵּק אֶת חֵלֶק הָאֱלֹהִי שֶׁבְּתוֹכוֹ אֶל הָאוֹתִיּוֹת, לִפְנִימִיּוּת אוֹר שֶׁשּׁוֹפֵעַ בְּתוֹכָן, כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל אוֹ לוֹמֵד, וְיִתְפַּלֵּל עַל זֶה לַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא בֶּאֱמֶת בְּהָאוֹתִיּוֹת, וּמַגְבִּיהַּ אֶת הַדָּבָר לְמַעְלָה, וְיִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ הַצַּעַר הַזֶּה. אַךְ צָרִיךְ לָזֶה אֱמוּנָה גְּמוּרָה, שֶׁיַּאֲמִין אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשְׁגָּחַת אֱלֹהוּת שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדוֹ, וְלֹא יִתְלֶה, חַס וְחָלִילָה, בְּמִקְרֶה אוֹ בִּכְשָׁפִים, חַס וְחָלִילָה, רַק שֶׁהַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא מַשְׁגִּיחַ עָלָיו בְּכָל עִנְיָנָיו, קָטָן וְגָדוֹל, וְכָל מְאֹרָעוֹתָיו נִסְקָרִין לְפָנָיו בִּסְקִירָה אַחַת. וְיַאֲמִין אֱמוּנָה גְּמוּרָה עַל זֶה שֶׁיָּשִׂים הַדָּבָר בְּהַשְׁגָּחַת אֱלֹהוּת שֶׁהוּא לְשׁוֹן סְקִירָה, כִּי כָּל עוֹד שֶׁאֵין לוֹ זֶה הָאֱמוּנָה, אֵינוֹ מוֹעִיל לוֹ תְּפִלָּתוֹ וְלֹא תְּפִלַּת אֲחֵרִים עָלָיו, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ.
כָּתוּב (תהלים קמה, יח): "קָרוֹב ה' וְגוֹ' אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת". אֱמֶ"ת הוּא רֹאשׁ, תָּוֶךְ, סוֹף. רֹאשׁ – הוּא יִתְבָּרַךְ רִאשׁוֹן וְאֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ. תָּוֶךְ – הוּא חַיּוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת וְהַנִּבְרָאִים, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. וְסוֹף הוּא – כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה אֲפִלּוּ בַּדְּבָרִים הַתַּחְתּוֹנִים, בְּאֹפֶן שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדוֹ, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ בש"ס (סנהדרין סז:): וַאֲפִלּוּ כְּשָׁפִים. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ (שם): כְּשָׁפִים מַכְחִישִׁין פַּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה, הַכֹּל הוּא לְאוֹתָן שֶׁאֵין לָהֶם הַאֲמָנָה גְּמוּרָה, הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, וְנִשְׁאָרִין לְמַטָּה.
אֲבָל מִי שֶׁפּוֹסֵחַ עַל שְׁנֵי הַסְּעִפִּים, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים, מֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ הָאֱמוּנָה, וְגַם הַדָּבָר שֶׁבּוֹטְחִים בּוֹ הוּא דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ קִיּוּם, כִּי אַף שֶׁמּוֹעִילִין לוֹ הַכְּשָׁפִים, לְפִי שָׁעָה, אֲבָל אֵין לָזֶה קִיּוּם, כִּי הַבָּנִים הַבָּאִים לָאָדָם מֵחֲמַת כְּשָׁפִים אִי אֶפְשָׁר לָהֶן לְהִתְקַיֵּם כִּי אִם שֶׁבַע שָׁנִים, כַּנּוֹדָע, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בּוֹטֵחַ וּמַאֲמִין בַּה' וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְבַדּוֹ, הוּא דָּבָר נִצְחִי וְקַיָּם, שֶׁיִּזְכֶּה לְזֶרַע וְזֶרַע זַרְעוֹ עַד עוֹלָם. (מאור עינים, שבת)
"קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו" (תהלים קמה, יח), כִּי כֵן הוּא הָאֱמֶת , שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קָרוֹב מְאֹד לָאָדָם, לֹא כְּמוֹ שֶׁהֵבִינוּ הָאֱפִּיקוֹרְסִים. יָכוֹל לַכֹּל הַשֵּׁם קָרוֹב לְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְכָל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת", פֵּרוּשׁ – בָּאֱמֶת הַזֶּה. מִי שֶׁמַּאֲמִין בְּזֶה הָאֱמֶת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קָרוֹב מְאֹד – לְזֶה הוּא קָרוֹב לְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ. וּלְמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּזֶה, מוֹדְדִין לוֹ כְּמִדָּתוֹ, וְגַם תְּפִלָּתוֹ רָחוֹק מִלְּהִתְקַבֵּל וְכוּ'. (נחלת שמעון, דף יא ע"ב)
הָעֵצָה הַיְּעוּצָה – לְעוֹרֵר תָּמִיד רַחֲמִים רַבִּים עַל נַפְשׁוֹ הָאֻמְלָלָה שֶׁיְּזַכֵּהוּ ה' בֶּאֱמוּנַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאֵצֶל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁמְּקַיֵּם, כְּמוֹ תְּפִלִּין וְצִיצִית, תּוֹרָה, מִקְוֶה וּצְדָקָה וְכַדּוֹמֶה, יְבַקֵּשׁ מֵה' שֶּׁבִּזְכוּת זֶה הַמִּצְוָה יְזַכֵּהוּ ה' אוֹתוֹ וְזַרְעוֹ וְהַנִּלְוִים אִתּוֹ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּבְרוּרָה, וְלֹא יַעֲלֶה בְּלִבּוֹ, חַס וְחָלִילָה, שׁוּם פַּעַם שׁוּם סְפֵקוֹת הָאֱמוּנָה, חַס מִלְּהַזְכִּיר. (שומר אמונים, מאמר מבקש אמונה, פ"ג)
כְּשֶׁאִישׁ יְהוּדִי מְבַקֵּשׁ עַל עִנְיָנִים גַּשְׁמִיִּים, יֵשׁ, לִפְעָמִים, עִכּוּבִים שֶׁתְּפִלָּתוֹ לֹא תִּתְקַבֵּל, שֶׁאֵין זֶה לְטוֹבָתוֹ שֶׁיְּמַלְּאוּ מְבֻקָּשׁוֹ. אֲבָל, אִם אִישׁ יְהוּדִי מְבַקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה טְהוֹרָה וַחֲזָקָה בַּה', שֶׁיִּהְיֶה הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נָכוֹן הַיּוֹם, שֶׁיַּאֲמִין בְּכָל מִקְרֶה שֶׁיֶּאֱרַע לוֹ שֶׁזֶּה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל דֶּרֶךְ שֶׁהִסְבִּיר מָרָן מִלֶּעכֶעוִיטְשׁ זי"ע, כִּי מַה שֶּׁאִישׁ יְהוּדִי אוֹמֵר "אֲנִי מַאֲמִין" יֵשׁ בּוֹ שָׁלֹשׁ מַשְׁמָעֻיּוֹת: א. כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁהוּא מַאֲמִין. ב. וְכִי כָּל רְצוֹנוֹ וְהִשְׁתּוֹקְקוּתוֹ שֶׁיַּאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. ג. וְכִי מְבַקֵּשׁ מֵה': רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲזֹר לִי שֶׁיִּהְיֶה לִי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְכוּ'. וְאִם אִישׁ יְהוּדִי מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה מֵה', אָז חַנּוּן וְצַדִּיק וֵאלֹקֵינוּ מְרַחֵם, בְּלִי שׁוּם עִכּוּבִים, כִּי זֶה וַדַּאי לְטוֹבָתוֹ. (בית אברהם, חנוכה)
כּוֹתֵב ר' יוֹנָתָן אַיְבֶּשִׁיץ בְּסִפְרוֹ: בְּבִרְכַּת "שְׁמַע קוֹלֵנוּ" וְכוּ', בּוֹ יָשִׂים כָּל מְגַמּוֹתָיו לַה' לְהִתְפַּלֵּל עַל כָּל צְרָכָיו, אֲפִלּוּ דָּבָר קָטָן אוֹ גָּדוֹל, לֹא יִבָּצֵר דְּבַר מָה שֶׁלֹּא יִתְפַּלֵּל בּוֹ לַה'. אִם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שִׁדּוּךְ לְעַצְמוֹ אוֹ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו – יִתְפַּלֵּל לַה', לִסְחוֹרָה – יִתְפַּלֵּל לַה' שֶׁיַּצְלִיחוֹ וְיוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר – אֵין דְּבַר מָה שֶׁרְצוֹנוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ בַּיּוֹם שֶׁלֹּא יִתְפַּלֵּל לַה' לְהַצְלִיחוֹ וּלְהוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהַנָּכוֹן. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, אִם יֵשׁ לוֹ, חַס וְחָלִילָה, אֵיזֶה צָרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל, וְכֵן אִם יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה שִׂמְחָה שֶׁיִּתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא יֶחֱטָא בַּשִּׂמְחָה וְלֹא יִקְרֵהוּ עָוֹן, שֶׁלֹּא יִהְיֶה, חַס וְחָלִילָה, שִׂמְחָה שֶׁאַחֲרֶיהָ תּוּגָה. וְעַל כָּל עִנְיָן מַה שֶּׁעוֹסֵק, יִתְפַּלֵּל בִּלְשׁוֹנוֹ. וְאַף כִּי לְשׁוֹנוֹ לָשׁוֹן עִלֵּג וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּלָשׁוֹן עִבְרִי כָּרָאוּי, הוּא חָבִיב לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה כְּאִלּוּ הִרְבָּה לְהִתְפַּלֵּל בְּלָשׁוֹן רְחָבָה, שָׂפָה בְּרוּרָה וּנְעִימָה וְצֶחָה, וְעַל יְדֵי תְּפִלָּה זוֹ יִשְׁמַע ה' לְקוֹלֵנוּ.
וְיֵצֵא לָנוּ תּוֹעֶלֶת, כִּי תְּפִלָּה פְּרָטִית זוֹ שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל צְרָכָיו – וַדַּאי בְּכַוָּנָה, וְלֹא יִהְיֶה פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ מְדַבֵּר וְלִבּוֹ בַּל עִמּוֹ, כִּמְדַבֵּר בְּהֶרְגֵּל וּכְמִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה. כִּי מִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם דָּבָר חָדָשׁ מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ בְּאוֹתוֹ זְמַן וְעֵת, וְגַם מְסַדֵּר תְּפִלָּתוֹ בְּפִיו, אִם כֵּן, לְזֶה צָרִיךְ כַּוָּנָה וַדַּאי, וְאִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל בְּלִי כַּוָּנָה מְיֻחֶדֶת, וְאִם כֵּן, יוֹצֵא יְדֵי תְּפִלָּה גְּמוּרָה, כִּי זֶה הָעִקָּר, הַתְּפִלָּה הַבָּאָה מִמַּעֲמַקֵּי הַלֵּב, דִּכְתִיב (תהלים קל, א): "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'", הַיְנוּ, מִמַּעֲמַקֵּי הַלֵּב.
וְעוֹד, עִקַּר הַתּוֹעֶלֶת שֶׁקּוֹבֵעַ בְּלִבּוֹ, כִּי אֵין אָדָם וְאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי נִתָּן לַמִּקְרִים וְסֵדֶר הַזְּמַן, עַד שֶׁאֵין צָרִיךְ תְּפִלָּה, רַק תָּלוּי בְּמַזָּלוֹ וַחֲרִיצוּת עִנְיָנוֹ וּשְׁקִידַת מַעֲשָׂיו וְהַשְׁגָּחָה בִּדְרָכָיו, חַס וְחָלִילָה, כִּי אִם הַחֲרִיצוּת וְהַשְּׁקִידָה וְהַפְּעֻלָּה – הַכֹּל שֶׁקֶר, וּמֵה' נִתְכְּנוּ לְאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי כָּל עֲלִילוֹת מִצְעָדָיו, וְאֵינוֹ נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה עַד שֶׁיַּכְרִיזוּ עָלָיו מִלְּמַעְלָה. וּבָזֶה יִתֵּן אֶל לִבּוֹ אֵיךְ הַחִיּוּב עָלָיו לִשְׁמֹר פִּיו עַל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, כִּי הַכֹּל מֵאִתּוֹ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, וְכָל מַה שֶּׁקָּרָה לוֹ מִנֵּזֶק וְצַעַר, הַכֹּל מֵה' הוּא, וְכֵן כָּל מַה שֶּׁהָיָה לוֹ מֵהַרְוָחָה וְעֵדֶן הָיָה מֵה'. וְאִם כֵּן, לָמָּה זֶה לַשֶּׁקֶר לֵילֵךְ שׁוֹבָב בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ אַחֲרֵי הַבֶּצַע וְחֶמְדַּת הַזְּמַן הַכָּלֶה כְּעָנָן. וְאִם יִיגַע עַד לַמָּחָר וַה' לֹא צִוָּה – לֹא יִהְיֶה, וְאֵיךְ יְבַקֵּשׁ מֵה' עֹשֶׁר לְהַכְעִיס בּוֹ לַבּוֹרֵא.
וְכֵן אִם כָּל שְׁאֵלָתוֹ יִהְיֶה מֵה', לֹּא יַעֲלֶה עַל לִבּוֹ לַחֲטֹא וְכוּ'. וְכִי יְבַקֵּשׁ אָדָם מֵחֲבֵרוֹ תֵּן לִי כָּךְ כְּדֵי שֶׁאֶהְיֶה עוֹשֶׂה בּוֹ לְךָ מוֹרַת רוּחַ – הֲלֹא זֶה רָחוֹק מֵהַטֶּבַע, וְאֵיךְ יְבַקֵּשׁ אִישׁ כָּזֹאת מֵה'?! וְלָכֵן הַמִּתְפַּלֵּל תָּמִיד עַל כָּל צְרָכָיו מֵה', לֹא בִּמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא. וְכֵן אָמַר דָּוִד (תהלים לז, ד): "גּוֹל עַל ה' דַּרְכֶּךָ וְכוּ'". (יערות דבש, ח"א, דרוש א)
שָׁמַעְתִּי מֵהַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ מִפְּרַשִׁיסְחָא זַצַ"ל עֵצָה לְכָל בַּר יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יֶחְסַר לוֹ מַחְסוֹרוֹ וְלִהְיוֹת תָּמִיד דָּבוּק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא שֶׁיַּרְגִּיל תָּמִיד עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ עַל כָּל דָּבָר, מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל. וְאַל יַחְשֹׁב אָדָם שֶׁצָּרִיךְ לְזֶה הִתְבּוֹדְדוּת בְּטַלִּית וּתְפִלִּין – רַק בְּכָל מָקוֹם שֶׁעוֹמֵד אָז, אֲפִלּוּ בַּשּׁוּק, יִרְאֶה אִם הוּא מָקוֹם נָקִי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג, טו): "וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ", וִיבַקֵּשׁ מֵה' יִתְבָּרַךְ, וּבְוַדַּאי יְמַלֵּא שְׁאֵלָתוֹ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה תָּמִיד דָּבוּק בַּה' (בית יעקב, ויצא). (לוקט מספר "דרך אמונה")
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נר לרגלי
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5