——–
בספר "חומת הדת" (פרק יז) נושא ה"חפץ חיים" את משלו ואומר:
אדם בעל אכסניא שהלשינו עליו לפני השלטונות וכמעט שנגזר דינו לבלות כל ימיו בצינוק ובעבודת פרך, עמד אותו האיש והפך עולמות ושכר פרקליטים וסנגורים גדולים שבמדינה, שלח שתדלנים לשופטים של ערכאותיהם, אולם העלה חרס בידו.
אמרו לו אוהביו וידידיו: רואים אנו שאין לך תקנה אלא לבא ולהתיצב לפני המלך בכבודו ובעצמו, שכן ידוע הוא כמלך חסד ורודף משפט, ואזניו קשובות לבקשת נתיניו. אם אך יעלה בידך להוכיח לפניו צדקתך בטוחים אנו כי לא יתן לעות משפט.
אותו מלך היה נוהג אחת בשנה, שהיה פושט בגדי מלכותו ולובש בגדי הדיוט, וכך היה יוצא לשוט על פני הארץ, מבלי שידע איש כי הוא המלך. וזאת כדי שיוכל לראות היטב אם הכל מתנהל למישרין במדינה, אם אין פרץ ואין צוחה ואין מעות בדין ומשפט. והנה קרה מקרהו של מלך זה לעבר בעירו של בעל האכסניא דנן, ואף בא להתאכסן בבית מלונו. ברם, איש לא ידע על כך ואף לא בעל האכסניא עצמו.
ימים אחדים לאחר שפנה המלך ונסע משם, נודע הדבר מי היה אותו אורח פלאי. מששמע בעל האכסניא כי המלך בכבודו ובעצמו אשר רצה לבא לפניו ולהוכיח את צדקתו היה בביתו ולן אצלו ויכול היה לדבר אתו פה אל פה ולהשמיע באזניו את טענותיו, וכי שעת כשר כזאת היתה בידו והוא החמיצה ללא תקנה התחיל קורע את בגדיו ומצעק: "וי, וי! אוי לי ואבוי לנפשי ! המלך הגדול ורב החסד נזדמן לבית מלוני, ואני יכלתי להפיל תחנתי לפניו ולבקש ממנו על נפשי והחמצתי את השעה! עתה כיצד אגיע אליו והוא רחוק וסגור בארמונו, ומאות חילים עומדים סביביו ושומרים עליו לבל יבא אליו אדם אשר לא נקרא ! "
והרי ממש זה המקרה אשר יקרה את בני האדם בהיותם כאן עלי אדמות.
בעולם הזה השפל, מצוי הוא, כביכול, מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא בביתו של כל יהודי. שעת כשר מצינת יש לאדם להתקרב אליו ולהדבק בו יתברך על ידי למוד התורה וקיום המצות. ברם, רסים הם המחמיצים שעת כשר זו, ולכשירצו להגיע אל מלכו של עולם בארמונו שוב לא יהיה הדבר קל כלל ועקר, ומי יודע אם תעלה זאת בידם.
ישים כל אחד ואחד דבר זה ללבו, כדי שידע להשתמש בשעת הכשר בעוד שרוי המלך עמו בבית מלונו (מ"משלי הח"ח").
משל זה מדבר על שעת הכשר שיש לאדם בימי חייו, כל עוד הוא חי בעולם הזה. אולם בד בבד עם ההתעוררות הכללית שיש כמוסר השכל של המשל, יש לו משמעות מיחדת גם לעשרת ימי תשובה, שכן בימים אלה נתנת לנו הזדמנות יוצאת מן הכלל לפנות אל מלך מלכי המלכים "בהמצאו", ולקרא לו "בהיותו ק רו ב ".
מה גדולה צריכה להיות עגמת הנפש למתבונן, אם ימים יקרים אלה יחלפו ללא נצול התקרבות הקדוש ברוך הוא אלינו. (לקח טוב).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
משפטי ישראל – על חגי ומועדי ישראל
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5