——–
ידקדק לקרוא כל מילה בצורה נכונה, הן בהיגוי האותיות והן בניקוד. וישים לב להבדל בין אות דגושה לאות רפויה, ובין מלעיל למלרע, ובין שוא נע לשוא נח. (סימן סא סכ"ג) וכתב המשנה ברורה: "ויזהר מאוד לכתחילה בזה", ובפרט שזו מצוה מן התורה. ולא כאותם הטועים כבר בתיבה הראשונה שבקריאת שמע וקוראים 'שְׁמע' בשוא נח ולא בשוא נע. ומאחר שאם לא דקדק, יצא ידי חובה רק בדיעבד, נמצא שהטועים בזה, מקיימים בכל יום מצות קריאת שמע רק בדיעבד. (סימן סב ס"א)
בקריאת שמע ישנן 248 תיבות, כמנין אבריו של אדם, וכל הקורא קריאת שמע כתיקונה, זוכה שמתרפא כל גופו, כמבואר בזוהר הקדוש: "אמר רבי נחמיה, כל אבר ואבר נוטל תיבה אחת ומתרפא בו". (בית יוסף סימן סא)
ואמרו בגמרא ברכות (טו ע"ב): כל הקורא קריאת שמע ומדקדק באותיותיה, מצננים לו אש של גהינם, שנאמר (תהלים סח טו): "בְּפָרֵשׂ שַׁדַּי, מְלָכִים בָּהּ תַּשְׁלֵג בְּצַלְמוֹן", אל תקרי בפרשׂ אלא בפרשׁ, אל תקרי בצלמון אלא בצל-מות. והיינו מי שמפרשׁ כהוגן את האותיות והתיבות של קריאת שמע שהיא קבלת מלכות שמים, התורה אשר בה מלכים ימלוכו תשלג ותצנן לו את צל המות שהוא הגהינם. ויש להבין, וכי כל המדקדק בקריאת שמע, צריך לקבל את שכרו דוקא בגהינם, ואם הוא צדיק שלא נכנס לגהינם, מה יהיה שכרו? אלא יש לבאר על פי תיקוני הזוהר (לב) שכותב, שגם הצדיקים כשנכנסים לגן עדן עוברים דרך גיהנם, כדי להוציא משם את אותם רשעים שהרהרו בחייהם בתשובה, ומתו בקצור שנים ולא הספיקו לחזור בתשובה, ואין בכוחם לעלות מגהינם לגן עדן, והצדיק בעברו שם מעלה אותם עמו, וסובל קצת צער בגהינם. וזהו שאמרו המדקדק בקריאת שמע, אף אם הוא צדיק שהולך לגן עדן דרך גהינם, יצננו לו את הגהינם שבדרך הילוכו. (עיין צל"ח. ד תכה) ומהר"י אבוהב כתב, "ואולי הטעם שמצננים לו גהינם, שמאחר שהוא מעורר עצמו ומניע את חומו הטבעי לדקדק באותיותיה, בשכר זה מצננים לו חום אחר, של גהינם". (בית יוסף סימן סב)
להלן כמה דקדוקים המבוארים בשלחן ערוך (סימן סא סעיפים יד-כא):
א. יפסיק מעט בין 'לעולם ועד' ל'ואהבת', כדי להפסיק בין קבלת עול מלכות שמים לקבלת שאר מצוות.
ב. ידגיש יו"ד של 'והיוּ', שלא ישמע 'והאוּ'.
ג. יפסיק בין 'מצוך היום' ל'על לבבך', ובין 'מצוה אתכם היום' – 'לאהבה', שלא יהא נראה כאומר היום ולא למחר.
ד. יתן ריוח בין 'וחרה' ל'אף', שלא ישמע וחרף.
ה. יפסיק בין 'נשבע' ל-ה', כדי להטעים יפה את העי"ן, שלא תהא כה"א.
ו. יתיז זי"ן של 'תזכרו', ושל 'וזכרתם', שלא ישמע תשכרו, ושכרתם, כעבד המשמש את רבו על מנת לקבל שכר.
ז. יתן ריוח בין תיבה שתחילתה כסוף תיבה שלפניה, כגון: בכל לבבך, עשב בשדך, הכנף פתיל ועוד.
ח. בכל אל"ף שאחר מ"ם יפסיק ביניהם, כגון: ולמדתם אותם, וקשרתם אותם, ושמתם את, וראיתם אותו ועוד, שלא יהיה נראה כקורא: מותם, מת, חס ושלום.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5