אזהרה – אדם שלא מילא כרסו ש"ס ופוסקים אסור בלימוד לעומק של ספר הזוהר ומותר רק בגירסא (קריאה ללא ניסיון הבנה), כל תיאור של הקדוש ברוך, אינו אלא כוונה לסודות שמדברים בעולמות העליונים והשם יתברך אין לו גוף או דמות הגוף, לא גשמי ולא רוחני חס ושלום. התרגום איננו בא להסביר את הסודות שנמצאים בספר הזוהר.
לימוד הזוהר הקדוש מסוגל להרבה עניינים – ניתן לקרוא על כך כאן
—-
רִבִּי חִיָּיא אָמַר, יֵצֶר הָרָע כַּד אָתֵי לְאִזְדַּוְּוגָא בֵּיהּ לְבַּר נָשׁ, דָּמֵי לְבַּר נָשׁ דְּקָרִיב לְפִתְחָא, וְחָמֵי דְּלָא אִית מַאן דְּמָחֵי בִּידֵיהּ. עָאל לְבֵיתָא, וְאִתְעָבִיד לֵיהּ אֹרֵחַ. חָמָא דְּלָא אִית מַאן דִּמְחֵי בִּידֵיהּ, וְיֵיזִיל לֵיהּ לְאָרְחֵיהּ. כֵּיוָן דְּעָיִּיל לְבֵיתָא, וְלָא אִית דְּיִמְחֵי בִּידֵיהּ, אִתְמְנָא עָלֵיהּ וְאִתְעָבִיד מָארֵיהּ דְּבֵיתָא (דף רס"ח ע"א) עַד דְּיִשְׁתְּכַח דְּכָל בֵּיתָא קָאִים בִּרְשׁוּתֵיהּ.
{ רַבִּי חִיָּיא אָמַר, כְּשֶׁבָּא יֵצֶר הָרָע לְהִזְדַּוֵּג עִם הָאָדָם, דּוֹמֶה לְאִישׁ שֶׁקָּרֵב לְפֶתַח וְרוֹאֶה שֶׁאֵין מִי שֶׁמּוֹחֶה בְיָדוֹ, נִכְנָס לַבַּיִת וְנַעֲשֶׂה לוֹ אוֹרֵחַ. רוֹאֶה שֶׁאֵין מִי שֶׁמּוֹחֶה בְיָדוֹ, וְיֵלֵךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנָס לַבַּיִת וְאֵין מִי שֶׁיִּמְחֶה בְיָדוֹ, מִתְמַנֶּה עָלָיו וְנַעֲשֶׂה בַּעַל הַבַּיִת, עַד שֶׁנִּמְצָא שֶׁכָּל הַבַּיִת עוֹמֵד לִרְשׁוּתוֹ. }
מֵאַן אוֹלִיפְנָא. מִפַּרְשְׁתָּא דְּדָוִד אוֹלִיפְנָא. מַה כְּתִיב, (שמואל ב יב) וַיָּבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר, הֵלֶךְ דְּקָרִיב לְפִתְחָא, וְלָא בָּעֵי לְאִתְעַכְּבָא תַּמָּן, אֶלָּא לְמֵהַךְ לְאָרְחֵיהּ. כַּךְ הוּא יֵצֶר הָרָע, כְּמָה דְּמִקְרַב לְבֵיתָא, מִתְקָרֵב גַּבֵּי דְּבַּר נָשׁ, אִתְּעַר עָלֵיהּ בְּחוֹבָא זְעֵיר, דָּא הוּא אוֹרֵחַ עֲרָאי. חָמֵי דְּלֵית דִּמְחֵי בִּידֵיהּ, מַה כְּתִיב, לַעֲשׂוֹת לָאוֹרֵחַ הַבָּא אֵלָיו, אִתְעָבִיד לֵיהּ אוֹרֵחַ אַכְסְנַאי בְּבֵיתָא, אִתְּעַר עָלֵיהּ בְּחוֹבוֹי יַתִּיר, יוֹמָא חַד, אוֹ תְּרֵין יוֹמִין, כְּהַאי אוֹרֵחַ דְּשָׁרָאן לֵיהּ בְּבֵיתָא, יוֹמָא חֲדָא, אוֹ ב' יוֹמִין, (בגין דאיהו אורח) כֵּיוָן דְּחָמֵי דְּלֵית מַאן דִּמְחֵי בִּידֵיהּ, מַה כְּתִיב, (שם) וַיַּעַשׂ לְאִישׁ הַבָּא אֵלָיו, אִתְעָבִיד מָארֵי דְּבֵיתָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (בראשית מב) הָאִישׁ אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ. (רות א) אִישׁ נָעֳמִי. כַּךְ הוּא יֵצֶר הָרָע, אִתְעָבִיד לָקֳבְלֵיהּ דְּבַּר נָשׁ, אִישׁ, בַּעַל הַבַּיִת, הָא אִתְקְשַׁר בַּר נָשׁ בְּפוּלְחָנֵיהּ, וְהוּא עָבִיד בֵּיהּ רְעוּתֵיהּ.
{ מִמִּי לָמַדְנוּ? מִפָּרָשַׁת דָּוִד לָמַדְנוּ. מַה כָּתוּב? שמואל ב יב וַיָּבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר. הֵלֶךְ שֶׁקָּרֵב לַפֶּתַח וְלֹא רוֹצֶה לְהִתְעַכֵּב שָׁם, אֶלָּא לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ. כָּךְ הוּא יֵצֶר הָרָע, כְּמוֹ שֶׁקָּרֵב לַבַּיִת מִתְקָרֵב לָאָדָם. מִתְעוֹרֵר עָלָיו בְּחֵטְא קָטָן, זֶהוּ אוֹרֵחַ עֲרַאי. רוֹאֶה שֶׁאֵין מִי שֶׁמּוֹחֶה בְיָדוֹ, מַה כָּתוּב? לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ הַבָּא לוֹ אליו, נַעֲשֶׂה לוֹ אוֹרֵחַ אַכְסְנַאי בַּבַּיִת, מִתְעוֹרֵר עָלָיו בְּחֵטְא יוֹתֵר, יוֹם אֶחָד אוֹ יוֹמַיִם, כָּאוֹרֵחַ הַזֶּה שֶׁמַּשְׁהִים אוֹתוֹ בַּבַּיִת יוֹם אֶחָד אוֹ יוֹמַיִם, בגלל שהוא אורח כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה שֶׁאֵין מִי שֶׁמּוֹחֶה בְיָדוֹ, מַה כָּתוּב? שם וַיַּעֲשֶׂ ה לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו, נַעֲשָׂה בַּעַל הַבַּיִת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמר בראשית מב הָאִישׁ אֲדנֵי הָאָרֶץ. רות א אִישׁ נָעֳמִי. כָּךְ הוּא יֵצֶר הָרָע, נַעֲשֶׂה כְנֶגֶד הָאָדָם אִישׁ, בַּעַל הַבַּיִת, וְהִנֵּה נִקְשָׁר הָאָדָם לַעֲבוֹדָתוֹ, וְהוּא עוֹשֶׂה בּוֹ כִּרְצוֹנוֹ. }
וְעַל דָּא בָּעֵי בַּר נָשׁ לְשַׁוָּאָה מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא עָלֵיהּ תָּדִיר, בְּגִין דִּיְהֵא הַהוּא יֵצֶר הָרָע תָּבִיר בְּהוּ, דְּלֵית לֵיהּ מְקַטְרֵג לְיֵצֶר הָרָע, בַּר מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא. וְעַל דָּא כְּתִיב, וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְגוֹ', עַל לְבָבֶךָ, עַל תְּרֵי יְצָרֶיךָ, יֵצֶר הַטּוֹב אִתְעֲטָּר בְּהוּ, וְיֵצֶר הָרָע אִתְכָּנַע בְּהוּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, יֵצֶר הַטּוֹב, מַה בָּעֵי מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא. אָמַר לֵיהּ, יֵצֶר הַטּוֹב אִתְעֲטָּר בְּהוּ. וְיֵצֶר הָרָע, כֵּיוָן דְּחָמֵי בַּר נָשׁ לָא תָּב, וְלָא בָּעֵי לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְיתָא, כְּדֵין הוּא סָלִיק לְעֵילָּא, וְאוֹלִיף עָלֵיהּ חוֹבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ג) וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן.
{ וְעַל כֵּן צָרִיךְ אָדָם לָשִׂים דִּבְרֵי תוֹרָה עָלָיו תָּמִיד, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אוֹתוֹ יֵצֶר הָרָע שָׁבוּר בָּהֶם, שֶׁאֵין לַיֵּצֶר הָרָע מְקַטְרֵג פְּרָט לְדִבְרֵי תוֹרָה, וְעַל כֵּן כָּתוּב וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְגוֹ', עַל לְבָבְךְ – עַל שְׁנֵי יְצָרֶיךְ, שֶׁיֵּצֶר הַטּוֹב מִתְעַטֵּר בָּהֶם, וְיֵצֶר הָרָע נִכְנָע בָּהֶם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַה יֵּצֶר הַטּוֹב צָרִיךְ דִּבְרֵי תוֹרָה? אָמַר לוֹ, יֵצֶר הַטּוֹב מִתְעַטֵּר בָּהֶם. וְיֵצֶר הָרָע, כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה שֶׁאָדָם לֹא שָׁב וְלֹא רוֹצֶה לְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, אָז הוּא עוֹלֶה לְמַעְלָה וּמְלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב משלי ג וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן. }
כַּד אָתָא רִבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר, הָא וַדַּאי פַּרְשְׁתָּא דִּקְרִיאַת שְׁמַע רְמִיזָא בֵּיהּ י' אֲמִירָן כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, וְהָכִי הוּא וַדַּאי. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כְּלָלָא דְּעֶשֶׂר אֲמִירָן אִינּוּן. וּבְּגִין כָּךְ י' פִּקּוּדִין אִית הָכָא, לָקֳבֵל י' פִּקּוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא. וּמַאן אִינּוּן. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ. וְדִבַּרְתָּ בָּם. בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ. וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶרֶךְ. וּבְשָׁכְבְּךָ. וּבְקוּמֶךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ. וְהָיוּ לְטוֹטָפוֹת בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ. וּבִשְׁעָרֶיךָ. הָא י', לָקֳבֵל י' אֲמִירָן. וְעַל דָּא פָּרְשִׁיָּין אִלֵּין כְּלַל רַב אִינּוּן בְּאוֹרַיְיתָא, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, מַאן דְּאַשְׁלִים לֵיהּ בְּכָל יוֹמָא תְּרֵי זִימְנֵי, דְּהָא אִתְקַדָּשׁ בְּפוּמֵיהּ שְׁמָא קַדִּישָׁא כַּדְּקָא יָאוּת.
{ כְּשֶׁבָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר, הֲרֵי וַדַּאי פָּרָשַׁת קְרִיאַת שְׁמַע רְמוּזָה בּוֹ עֶשֶׂר אֲמִירוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, וְכָךְ הוּא וַדַּאי. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הֵם הַכְּלָל שֶׁל עֶשֶׂר הָאֲמִירוֹת, וּמִשּׁוּם כָּךְ יֵשׁ כָּאן עֶשֶׂר מִצְווֹת, כְּנֶגֶד עֶשֶׂר מִצְווֹת שֶׁל הַתּוֹרָה. וּמִי הֵן? וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךְ. וְדִבַּרְתָּ בָּם. בְּשִׁבְתְּךְ בְּבֵיתֶךְ. וּבְלֶכְתְּךְ בַדֶּרֶךְ. וּבְשָׁכְבְּךְ. וּבְקוּמֶךְ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךְ. וְהָיוּ לְ טָפֹת בֵּין עֵינֶיךְ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךְ. וּבִשְׁעָרֶיךְ. הֲרֵי עֶשֶׂר כְּנֶגֶד עֶשֶׂר אֲמִירוֹת. וְעַל כֵּן הַפָּרָשִׁיּוֹת הַלָּלוּ הֵן כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁמַּשְׁלִים אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם פַּעֲמַיִם, שֶׁהֲרֵי הִתְקַדֵּשׁ בְּפִיו הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ כָּרָאוּי. }
רִבִּי אֲחָא, הֲוָה קָאִים עִמֵּיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר לֵילְיָא חַד בָּתַר פַּלְגּוּת לֵילְיָא, וַהֲווּ מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא. פָּתַח רִבִּי אֶלְעָזָר, (נ"א רבי אחא) וְאָמַר, (דברים לב) כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאוֹרֶךְ יָמֶיךָ וְגוֹ'.
{ רַבִּי אָחָא הָיָה עוֹמֵד עִם רַבִּי אֶלְעָזָר לַיְלָה אֶחָד אַחֲרֵי חֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְהָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר רבי אחא וְאָמַר, דברים ל כִּי הוּא חַיֶּיךְ וְאֹרֶךְ יָמֶיךְ וְגוֹ'. }
תָּא חֲזֵי, עַל כָּל תְּנָאִין (נ"א פקודין) דְּגָזַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד עָאלוּ לְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל, גְּזֵרָה דְּאוֹרַיְיתָא הֲוָה. מַאי טַעֲמָא, בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא לָא מִתְיַישְּׁבָא בְּאַרְעָא, אֶלָּא בְּאוֹרַיְיתָא. וְלָא מִתְיַישְּׁבָא לְעֵילָּא, אֶלָּא בְּאוֹרַיְיתָא.
{ בֹּא וּרְאֵה, עַל כָּל הַתְּנָאִים המצוות שֶׁגָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, גְּזֵרַת הַתּוֹרָה הָיְתָה. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁכִינָה לֹא מִתְיַשֶּׁבֶת בָּאָרֶץ אֶלָּא בַּתּוֹרָה, וְלֹא מִתְיַשֶּׁבֶת לְמַעְלָה אֶלָּא בַּתּוֹרָה. }
דְּהָכִי אָמַר (רבי שמעון) אַבָּא, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לָא אִשְׁתְּמוֹדָע, אֶלָּא בְּגִין תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. שְׁכִינְתָּא לָא מִתְיַישְּׁבָא לְעֵילָּא אֶלָּא עִם תּוֹרָה דִּלְתַּתָּא. דְּכָל זִמְנָא דְּאוֹרַיְיתָא אִשְׁתְּכַח עִמֵּיהּ (דבר נש), יַכְלָא לְמֵיקָם בְּעָלְמָא. (נ"א תורה שבכתב לא אשתמודעא אלא בגין תורה שבעל פה, ותורה שבעל פה לא אשתמודעא אלא מתורה שבכתב, ודאי כלל הצריך לפרט, ופרט הצריך לכלל. שכינתא לא מתיישבא לעילא אלא באורייתא דלתתא. דכל זמנא דאורייתא אשתכחת יכילא למיקם בעלמא) הֲדָא הוּא דִכְתִיב, כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאוֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה. עַל הָאֲדָמָה סְתָם. וְאִי לָאו דְּאַפְסִיק מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא לָא יַכְלָא לְמֵיקָם. דִּכְתִּיב, (ירמיה ט) עַל מַה אָבְדָה הָאָרֶץ. וּכְתִיב, וַיֹּאמֶר יְיָ' עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי.
{ שֶׁכָּךָ אָמַר רבי שמעון אַבָּא, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לֹא נוֹדַעַת, אֶלָּא בִּשְׁבִיל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. הַשְּׁכִינָה לֹא מִתְיַשֶּׁבֶת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, אֶלָּא עִם הַתּוֹרָה שֶׁלְּמַטָּה. שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַתּוֹרָה נִמְצֵאת עִמּוֹ, יָכוֹל לַעֲמֹד בָּעוֹלָם. תורה שבכתב לא נודעת אלא משום תורה שבעל פה, ותורה שבעל פה לא נודעת אלא מתורה שבכתב. ודאי כלל הצריך לפרט, ופרט הצריך לכלל. השכינה לא מתישבת למעלה אלא בתורה שלמטה. שכל זמן שהתורה נמצאת, יכולה להתקים בעולם זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כִּי הוּא חַיֶּיךְ וְאֹרֶךְ יָמֶיךְ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה. עַל הָאֲדָמָה סְתָם. וְאִם לֹא שֶׁמַּפְסִיק דִּבְרֵי תוֹרָה, לֹא יָכוֹל לַעֲמֹד, שֶׁכָּתוּב ירמיה ט עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ. וְכָתוּב, וַיֹּאמֶר ה' עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי. }
עַד דַּהֲווֹ יַתְבֵי, מָאִיךְ רִבִּי שִׁמְעוֹן רֵישֵׁיהּ. אָמַר, וַדַּאי הָכִי הוּא וְדָא הוּא רָזָא דְּאַשְׁכַּחְנָא בְּסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, וְאוֹקִים קְרָא דָּא, בְּרָזָא דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב, (שמות כא) שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ לָא יִגְרָע. וְאִי אִתְמְנָעוּ מִנָהּ, מָה כְּתִיב, וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ישעיה נ) אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ. וּכְתִיב, (ישעיה נב) חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ. וּמַאן דְּמָנַע אוֹרַיְיתָא מִנָהּ, כְּמַאן דְּנָסַב מָארֵי (ס"א שארה) דְּאִתְּתָא, וּמָנַע לֵיהּ מִנָהּ, דָּא אִשְׁתְּאָרַת כְּאַרְמַלְתָּא, וְלָא אַרְמַלְתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איכה א) הָיְתָה כְּאַלְמָנָה, וְלָא אַלְמָנָה.
{ בְּעוֹדָם יוֹשְׁבִים, הִנְמִיךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן אֶת רֹאשׁוֹ וְאָמַר, וַדַּאי כָּךְ הוּא, וְזֶהוּ הַסּוֹד שֶׁמָּצָאנוּ בְּסִפְרוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא סָבָא, וּבֵאֵר הַפָּסוּק הַזֶּה בְּסוֹד שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב שמות כא שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע. וְאִם מוֹנְעִים מִמֶּנָּה, מַה כָּתוּב? וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה נ אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ. וְכָתוּב שם נב חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ. וּמִי שֶׁמּוֹנֵעַ מִמֶּנָּה תּוֹרָה, כְּמִי שֶׁלּוֹקֵחַ בַּעַל שארה שֶׁל אִשָּׁה וּמוֹנֵעַ אוֹתוֹ מִמֶּנָּה. זוֹ נִשְׁאֶרֶת כְּאַלְמָנָה, וְלֹא אַלְמָנָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב איכה א הָיְתָה כְּאַלְמָנָה, וְלֹא אַלְמָנָה. }
—-
לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית לחצו כאן
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות התנא האלוקי – רבי שמעון בר יוחאי וכל התנאים והצדיקים שהיו שותפים בזוהר הקדוש.
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5