דף רנ ע"א – הזוהר הקדוש (כולל תרגום בעברית) ספר בראשית

אזהרה – אדם שלא מילא כרסו ש"ס ופוסקים אסור בלימוד לעומק של ספר הזוהר ומותר רק בגירסא (קריאה ללא ניסיון הבנה), כל תיאור של הקדוש ברוך, אינו אלא כוונה לסודות שמדברים בעולמות העליונים והשם יתברך אין לו גוף או דמות הגוף, לא גשמי ולא רוחני חס ושלום. התרגום איננו בא להסביר את הסודות שנמצאים בספר הזוהר.

לימוד הזוהר הקדוש מסוגל להרבה עניינים – ניתן לקרוא על כך כאן

—-

תָּא חֲזֵי, מִטּוּרֵי דִּנְהִירוּ, דְּתוּקְפָא דְּשִׁמְשָׁא תַּמָּן, עַפְרָא (דף רנ ע"א) דְּאַרְעָא בֵּינֵי טוּרֵי, כֻּלְּהוּ עָבְדֵי דְהַב, וְאִלְמָלֵא חֵיוָון בִּישִׁין דִּרְבִיאוּ תַּמָּן, בְּנֵי נָשָׁא לָא הֲווּ מִסְכְּנֵי, בְּגִין דְּתוּקְפָא דְּשִׁמְשָׁא אַסְגֵּי דְהַב.

{ בֹּא רְאֵה, מִן הֶהָרִים שֶׁכֹּחַ הַשֶּׁמֶשׁ מֵאִיר שָׁם, עֲפַר הָאָרֶץ שֶׁבֵּין הֶהָרִים כֻּלָּם עוֹשִׂים זָהָב, וְאִלְמָלֵא חַיּוֹת רָעוֹת שֶׁרַבּוֹת שָׁם, לֹא הָיוּ אֲנָשִׁים עֲנִיִּים, מִשּׁוּם שֶׁתֹּקֶף הַשֶּׁמֶשׁ מַרְבֶּה אֶת הַזָּהָב. }

בְגִין כָּךְ, בְּיוֹמוֹי דִשְׁלֹמֹה, אֵין כֶּסֶף נְחְשַׁב לִמְאוּמָה, דְּהָא תַּקִּיפָא דְשִׁמְשָׁא אִסְתַּכַּל בְּעַפְרָא, וְאַסְגֵּי לֵיהּ דְּהַב. וְעוֹד דְּהַהוּא עַפְרָא, סִטְרָא דְּדִינָא אִיהוּ. כַּד אִסְתַּכַּל בֵּיהּ שִׁמְשָׁא, נָטַל תּוּקְפָא וְאִתְרַבֵּי דַּהֲבָא. כֵּיוָן דְּאִסְתַּכַּל שְׁלֹמֹה בָּהּ, שַׁבַּח וְאַכְרִיז וְאָמַר, (קהלת ג) הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְגו'.

{ מִשּׁוּם כָּךְ בִּימֵי שְׁלֹמֹה אֵין כֶּסֶף נֶחְשָׁב לִמְאוּמָה, שֶׁהֲרֵי תֹּקֶף הַשֶּׁמֶשׁ מִסְתַּכֵּל בֶּעָפָר וּמַרְבֶּה אֶת הַזָּהָב. וְעוֹד, שֶׁאוֹתוֹ עָפָר הוּא צַד הַדִּין. כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל בּוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, נוֹטֵל תֹּקֶף וּמִתְרַבֶּה זָהָב. כֵּיוָן שֶׁהִסְתַּכֵּל שְׁלֹמֹה בָּהּ, שִׁבַּח וְהִכְרִיז וְאָמַר, קהלת ג הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְגוֹ'. }

וְעַל דָּא שְׁלֹמֹה לָא אִצְטְרִיךְ לְנַגְנָא כְּדָוִד, אֶלָּא שִׁירָתָא דְּאִיהוּ רְחִימֵי דְעוּתְרָא, דְּהוּא נְהִירוּ וּרְחִימוּ דְּכָל תּוּשְׁבְּחָן דְּעַלְמָא בֵּיהּ הֲווּ, תּוּשְׁבַּחְתָּא דְּמַטְרוֹנִיתָא כַּד יָתְבָא בְּכֻּרְסְיָיא לְקֳבְלֵיהּ דְּמַלְכָּא קָאֲמַר.

{ וְעַל זֶה שְׁלֹמֹה לֹא הִצְטָרֵךְ לְנַגֵּן כְּמוֹ דָוִד, אֶלָּא שִׁירָה שֶׁהִיא אַהֲבָה שֶׁל עֹשֶׁר, שֶׁהִיא אוֹר וְאַהֲבָה שֶׁכָּל הַתִּשְׁבָּחוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הָיוּ בָהּ, הַשֶּׁבַח שֶׁל הַגְּבִירָה כְּשֶׁיּוֹשֶׁבֶת בַּכִּסֵּא כְּנֶגֶד הַמֶּלֶךְ הוּא אָמַר. }

כְּתִיב, (מלכים א י) וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלַם כַּאֲבָנִים, בְּגִין דְכֹלָּא הֲוָה דְהַב, וְעַפְרָא אִתְקַשַּׁר בִּשְּׂמָאלָא, בְּסִטְרָא דִרְחִימוּ. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (שיר השירים ב) שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, וְשִׁמְשָׁא אִתְדָּבַּק בַּהֲדָהּ, וְלָא אִתְעֲדֵי מִינָהּ.

{ כָּתוּב מלכים א י וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁ לם כַּאֲבָנִים, מִשּׁוּם שֶׁהַכֹּל הָיָה זָהָב, וְהֶעָפָר נִקְשָׁר בַּשְּׂמֹאל בְּצַד הָאַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שיר ב שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, וְהַשֶּׁמֶשׁ נִדְבָּק עִמָּהּ וְלֹא זָז מִמֶּנָּה. }

שְׁלמֹה טָעָה בְּהַאי, דְּהָא חָמָא דְּאִתְקְרִיב סִיהֲרָא בְּשִׁמְשָׁא, וִימִינָא מְחַבְּקָא, וּשְׂמָאלָא תְּחוֹת רֵישָׁא, כֵּיוָן דְּאִתְקְרִיבוּ דָּא בְּדָא, אָמַר, הָא אִתְקְרִיבוּ כְּחֲדָא, יְמִינָא מַה הָכָא. דְּהָא יְמִינָא לָאו אִיהוּ אֶלָּא בְּגִין לְקָרְבָא, כֵּיוָן דְּאִתְקְרִיבוּ דָּא בְּדָא לְמַאי אִצְטְרִיךְ, מִיָּד אֵין כֶּסֶף נֶחְשַׁב בִּימֵי שְׁלמֹה.

{ שְׁלֹמֹה טָעָה בָּזֶה, שֶׁהֲרֵי רָאָה שֶׁהַלְּבָנָה קָרְבָה לַשֶּׁמֶשׁ, וְהַיָּמִין מְחַבֶּקֶת, וְהַשְּׂמֹאל תַּחַת הָרֹאשׁ. כֵּיוָן שֶׁהִתְקָרְבוּ זֶה לָזוֹ, אָמַר, הֲרֵי הִתְקָרְבוּ כְּאֶחָד, יָמִין מַה כָּאן עוֹשָׂה, שֶׁהֲרֵי יָמִין אֵינָהּ אֶלָּא כְּדֵי לְקָרֵב? כֵּיוָן שֶׁקָּרְבוּ זֶה בָּזֶה, לָמָּה צָרִיךְ? מִיָּד אֵין כֶּסֶף לא נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה. }

אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַנְתְּ דָּחִית יְמִינָא, חַיָּיךְ, אַנְתְּ תִּצְטָרֵךְ לְחֶסֶד בְּנֵי נָשָׁא, וְלָא תִשְׁכַּח. מִיָּד סָטָא שִׁמְשָׁא מִלְּקַבֵּל סִיהֲרָא, וְסִיהֲרָא שַׁרְיָא לְאִתְחַשְּׁכָא, וְהֲוָה שְׁלמֹה מְהַדַּר עַל פִּתְחִין, וְאָמַר, (קהלת א) אֲנִי קֹהֶלֶת, וְלָא הֲוָה מַאן דְּיַעֲבִיד עִמֵּיהּ חֶסֶד, מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּדָחָה יְמִינָא, וְלָא חָשִׁיב לֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (מלכים א י) אֵין כֶּסֶף נֶחְשַׁב בִּימֵי שְׁלמֹה לִמְאוּמָה.

{ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתָּה דָּחִיתָ אֶת הַיָּמִין – חַיֶּיךְ, אַתָּה תִּצְטָרֵךְ לְחֶסֶד בְּנֵי אָדָם וְלֹא תִמְצָא. מִיָּד סָטָה הַשֶּׁמֶשׁ מִכְּנֶגֶד הַלְּבָנָה, וְהַלְּבָנָה הִתְחִילָה לְהֵחָשֵׁךְ, וְהָיָה שְׁלֹמֹה מְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים וְאוֹמֵר קהלת א אֲנִי קֹהֶלֶת, וְלֹא הָיָה מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁדָּחָה אֶת הַיָּמִין וְלֹא הֶחְשִׁיב אוֹתוֹ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב מלכים א י אֵין כֶּסֶף לא נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה. }

וְעַל דָּא, כָּל דְּאַסְגֵּי תּוּשְׁבְּחָן לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַסְגֵּי שְׁלָמָא לְעֵילָא, בְּגִינֵי כָּךְ הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה. כְּתִיב, (איוב ו) לַיִּשׁ אוֹבֵד מִבְּלִי טֶרֶף וְגו', לַיִּשׁ הַיְינוּ לַיְשָׁה, כְּדִכְתִיב, חָק חֻקָּה. אוֹבֵד, כְּדִכְתִיב, (ישעיה כז) וּבָאוּ הָאוֹבְדִים. מִבְּלִי טָרֶף, בְּגִין, דְּאִיהִי תָּבְעָה (ס"א עילה) עָלֶיהָ לְמֵיהַב, כְּדִכְתִיב, (משלי לא) וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ.

{ וְלָכֵן כָּל הַמַּרְבֶּה תִשְׁבָּחוֹת לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מַרְבֶּה שָׁלוֹם לְמַעְלָה, מִשּׁוּם כָּךְ ישעיה י הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה. כָּתוּב איוב ד לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי טֶרֶף וְגוֹ'. לַיִשׁ – הַיְנוּ לַיְשָׁה, כַּכָּתוּב חֹק חֻקָּה. אֹבֵד – כַּכָּתוּב ישעיה כז וּבָאוּ הָאֹבְדִים. מִבְּלִי טֶרֶף – מִשּׁוּם שֶׁהִיא בִּקְשָׁה סבה עָלֶיהָ לָתֵת, כַּכָּתוּב משלי לא וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ. }

וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ. בְּגִין דְּכֻלְּהוּ חַיָילִין, כַּד אִיהִי יְהִיבַת לְהוֹן טֶרֶף, כֻּלְּהוּ מִתְחַבְּרָן כְּחַד, וְיָנְקִין כְּחַד. וְכַד אִיהִי יָתְבָא מִבְּלִי טֶרֶף, דְּגָרַם גָּלוּתָא, וַדַּאי בְּנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ, מִתְפָּרְשָׁן כֻּלְּהוּ לְכַמָּה סִטְרִין וְאָרְחִין, בְּגִין לְאַשְׁכָּחָא לְמֶעְבַּד דִּינָא. וְעַל דָּא, בְּזִמְנָא דְקָרְבָּנָא אִתְעֲבִיד, כֹּלָּא מִתְתַּקְנָן, וּמִתְקַרְבִין כְּחֲדָא כִּדְקָאֲמָרָן. הַשְׁתָּא דְּקָרְבָּנָא לא אִתְעֲבִיד, וַדַּאי בְּנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ, וּבְגִינֵי כָּךְ, לֵית לָן יוֹם דְּלָא אִשְׁתַּכַּח בֵּיהּ דִּינָא, דְּהָא לָא מִתְעָרִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין בִּשְׁלִימוּ עִלָּאָה כִּדְקָאֲמָרָן.

{ וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ – מִשּׁוּם שֶׁכָּל הַחֲיָלִים, כְּשֶׁהִיא נוֹתֶנֶת לָהֶם טֶרֶף, כֻּלָּם מִתְחַבְּרִים כְּאֶחָד וְיוֹנְקִים כְּאֶחָד. וּכְשֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת מִבְּלִי טֶרֶף, שֶׁהַגָּלוּת גּוֹרֵם, וַדַּאי בְּנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ, כֻּלָּם נִפְרָדִים לְכַמָּה צְדָדִים וּדְרָכִים כְּדֵי לִמְצֹא לַעֲשׂוֹת דִּין. וְלָכֵן כְּשֶׁהַקָּרְבָּן נַעֲשֶׂה, הַכֹּל מְתֻקָּנִים וּמִתְקָרְבִים כְּאֶחָד, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. עַכְשָׁו שֶׁקָּרְבָּן לֹא נַעֲשֶׂה, וַדַּאי שֶׁבְּנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵין לָנוּ יוֹם שֶׁלֹּא נִמְצָא בּוֹ דִּין, שֶׁהֲרֵי לֹא מִתְעוֹרְרִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים בִּשְׁלֵמוּת עֶלְיוֹנָה כְּמוֹ שֶׁאָמַ רְנוּ. }

תָּא חֲזֵי, הַשְׁתָּא צְלוֹתָא דְּבַּר נָשׁ, אִתְעַר שְׁלִימוּ לְעֵילָא וְתַתָּא, וּבְבִרְכָתָא דְּבָרִיךְ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִתְבָּרְכִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין. וְעַל דָּא בִּצְלוֹתָא דְּיִשְׂרָאֵל מִתְבָּרְכָאן עָלְמִין. מַאן דִּמְבָרֵךְ לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, יִתְבָּרַךְ. מַאן דְּלָא בָּרִיךְ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא יִתְבָּרַךְ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמואל א ב) כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבוֹזַי יֵקָלוּ.

{ בֹּא רְאֵה, עַכְשָׁו תְּפִלַּת הָאָדָם מְעוֹרֶרֶת שְׁלֵמוּת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וּבַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרֵךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְבָּרְכִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְלָכֵן בַּתְּפִלָּה שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִתְבָּרְכִים הָעוֹלָמוֹת. מִי שֶׁמְּבָרֵךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – יִתְבָּרֵךְ. מִי שֶׁלֹּא מְבָרֵךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – לֹא מִתְבָּרֵךְ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב שמואל א ב כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ. }

רַב הַמְנוּנָא סָבָא, כַּסָּא דְבִרְכָתָא לָא יָהִיב לֵיהּ לְבַּר נָשׁ אָחֳרָא לְבָרְכָא, (דבעי לאתנטלא) אֶלָא אִיהוּ אַקְדִּים וְנָטִיל לֵיהּ (בימינא ובשמאלא) בִּתְרֵי יְדוֹי וּמְבָרֵךְ. וְהָא אֲמָרָן, דְּבָעֵי לְנַטְלָא לֵיהּ בִּימִינָא (ס"א ולא בשמאלא) וּבִשְׂמָאלָא, וְאַף עַל גַּב דְּכֹלָּא אִתְעָרוּ בֵּיהּ, שַׁפִּיר הוּא.

{ רַב הַמְנוּנָא הַזָּקֵן לֹא נָתַן כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה לְאָדָם אַחֵר לְבָרֵךְ, שרצה לטל אֶלָּא הוּא הִקְדִּים וְנָטַל אוֹתוֹ בימין ובשמאל בִּשְׁתֵּי יָדָיו וּמְבָרֵךְ. וַהֲרֵי אָמַרְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לִטֹּל אוֹתוֹ בְּיָמִין ולא בשמאל וּבִשְׂמֹאל, וְאַף עַל גַּב שֶׁכֻּלָּם הִתְעוֹרְרוּ בוֹ – יָפֶה הוּא. }

אֲבָל כַּסָּא דִּבְרָכָה הָכִי אִצְטְרִיךְ כּוֹס, דִּכְתִיב, (תהלים קטז) כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, דְּהָא בְּהַאי כּוֹס, אִתְנְגִידוּ בִּרְכָאן מֵאִינוּן יְשׁוּעוֹת דִּלְעֵילָא, וְהוּא נָטִיל לוֹן, וְכָנִישׁ לוֹן לְגַבֵּיהּ, וְתַמָּן אִתְנְטִיר (לון) חַמְרָא עִלָּאָה וְאִתְכְּנִישׁ בְּהַהוּא כּוֹס. וּבְעִינָן לְבָרְכָא לֵיהּ בִּימִינָא, (ס"א ובשמאלא) וְלֹא בִּשְׂמָאלָא, וְחַמְרָא דְּאִיהוּ בְּהַאי כּוֹס כָּנִישׁ, דְּיִתְבָּרְכוּן כְּחֲדָא, וּבְעִינָן לְבָרְכָא פָּתוֹרָא, דְּלָא תְהֵא רֵיקַנְיָא מִנַּהֲמָא וְחַמְרָא, כֹּלָּא (חד) כְּחֲדָא.

{ אֲבָל כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה כָּךְ צָרִיךְ כּוֹס, שֶׁכָּתוּב תהלים קטז כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, שֶׁהֲרֵי בְּכוֹס זוֹ שׁוֹפְעוֹת הַבְּרָכוֹת מֵאוֹתָן יְשׁוּעוֹת שֶׁלְּמַעְלָה, וְהוּא נוֹטֵל אוֹתָם וְכוֹנֵס אוֹתָם אֵלָיו, וְשָׁם נִשְׁמָר להם יַיִן הָעֶלְיוֹן וּמִתְכַּנֵּס בְּאוֹתוֹ כּוֹס, וּצְרִיכִים לְבָרֵךְ אוֹתוֹ בְּיָמִין ובשמאל וְלֹא בִשְׂמֹאל, וְהַיַּיִן שֶׁהוּא כָּנוּס בַּכּוֹס הַ את, שֶׁיִּתְבָּרְכוּ כְּאֶחָד, וּצְרִיכִים לְבָרֵךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן שֶׁלֹּא יִהְיֶה רֵיק מִלֶּחֶם וְיַיִן, הַכֹּל אחד כְּאֶחָד. }

—-

לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית לחצו כאן

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות התנא האלוקי – רבי שמעון בר יוחאי וכל התנאים והצדיקים שהיו שותפים בזוהר הקדוש.

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א  לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5