אזהרה – אדם שלא מילא כרסו ש"ס ופוסקים אסור בלימוד לעומק של ספר הזוהר ומותר רק בגירסא (קריאה ללא ניסיון הבנה), כל תיאור של הקדוש ברוך, אינו אלא כוונה לסודות שמדברים בעולמות העליונים והשם יתברך אין לו גוף או דמות הגוף, לא גשמי ולא רוחני חס ושלום. התרגום איננו בא להסביר את הסודות שנמצאים בספר הזוהר.
לימוד הזוהר הקדוש מסוגל להרבה עניינים – ניתן לקרוא על כך כאן
—-
כְּגַוְונָא דָּא אִית בְּסִטְרָא אַחֲרָא, בְּהֵיכָלָא דִּמְסָאֲבָא, מְמָנָא אַחֲרָא, וּבִידֵיהּ כּוֹס דְּאִקְרֵי (ויקרא י"ב ע"ב, רס"ד ע"א) כּוֹס תַּרְעֵלָה, כּוֹס חֲמָתוֹ. כְּמָה דְּתָנֵינָן, אִית יַיִן וְאִית יַיִן, הָכִי נָמֵי אִית כּוֹס וְאִית כּוֹס, וְכֹלָּא, דָּא לְטָב, וְדָא לְבִישׁ. יַיִן לְטָב, דִּכְתִּיב, (תהלים קד) וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ. וְיַיִן לְבִישׁ, דִּכְתִּיב, (תהלים עה) וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וְגוֹ'. כּוֹס לְטָב, דִּכְתִּיב, (תהלים קטז) כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא. כּוֹס (דף רמ"ז ע"א) לְבִישׁ, דִּכְתִּיב, (ישעיה נא) כּוֹס חֲמָתוֹ כּוֹס הַתַּרְעֵלָה.
{ כְּמוֹ כֵן יֵשׁ בַּצַּד הָאַחֵר בְּהֵיכַל הַטֻּמְאָה מְמֻנֶּה אַחֵר, וּבְיָדוֹ כּוֹס שֶׁנִּקְרֵאת כּוֹס תַּרְעֵלָה, כּוֹס חֲמָתוֹ. כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ, יֵשׁ יַיִן וְיֵשׁ יַיִן. כָּךְ גַּם יֵשׁ כּוֹס וְיֵשׁ כּוֹס, וְהַכֹּל – זוֹ לְטוֹב וְזוֹ לְרַע. יַיִן לְטוֹב, שֶׁכָּתוּב תהלים קד וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ. וְיַיִן לְרַע, שֶׁכָּתוּב שם עה וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וְגוֹ'. כּוֹס לְטוֹב, שֶׁכָּתוּב שם קטז כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא. כּוֹס לְרַע, שֶׁכָּתוּב ישעיה נא כּוֹס חֲמָתוֹ, כּוֹס הַתַּרְעֵלָה. }
כְּמָה דְּאִית בְּסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה, הֵיכָלִין וּמְמָנָן כֹּלָּא לְטָב, וְרוּחִין קַדִּישִׁין וְכָל סִטְרִין קַדִּישִׁין. הָכִי נָמֵי אִית בִּסְטָר מְסַאֲבָא, הֵיכָלִין וּמְמָנָן כֻּלְּהוּ לְבִישׁ, וְרוּחִין מִסְאָבִין, מְמָנָן, וְכָל סִטְרִין מִסְאָבִין. וְדָא לָקֳבֵל דָּא, כְּגוֹן יֵצֶר הַטּוֹב וְיֵצֶר הָרָע, וְכֹלָּא בְּרָזָא חֲדָא.
{ כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּצַד הַקְּדֻשָּׁה הֵיכָלוֹת וּמְמֻנִּים הַכֹּל לְטוֹב, וְרוּחוֹת קְדוֹשׁוֹת וְכָל הַצְּדָדִים הַקְּדוֹשִׁים – כָּךְ גַּם יֵשׁ בְּצַד הַטֻּמְאָה הֵיכָלוֹת וּמְמֻנִּים כֻּלָּם לְרַע, וְרוּחוֹת טְמֵאוֹת מְמֻנּוֹת וְכָל הַצְּדָדִים הַטְּמֵאִים. וְזֶה כְּנֶגֶד זֶה, כְּמוֹ יֵצֶר הַטּוֹב וְיֵצֶר הָרָע, וְהַכֹּל בְּסוֹד אֶחָד. }
הֵיכָלָא דָּא אִקְרֵי הֵיכָל זוֹהַר, בְּגִין דְּאִית בֵּיהּ רוּחָא, דְּאִקְרֵי אוּרְפָנִיאֵ"ל. וְאִיהוּ זוֹהַר דְּלָא אִשְׁתַּנִּי, וְקַיְּימָא בִּנְהִירוּ סְתִימָא, דְּנָהִיר מֵעֵילָּא, וּבִנְהִירוּ דְּנָהִיר לְתַתָּא. וְכַד בָּטַשׁ נְהִירוּ דִּלְתַתָּא בִּנְהִירוּ עִלָּאָה, (נ"א וכד נהיר נהורא בנהורא) נָהִיר הַאי רוּחָא, כְּגַוְונָא דְּחֵיזוּ דְּעֵינָא, דְּכַד מִתְגַּלְגְּלָא, כְּדֵין אַפִּיק נְהוֹרָא דְּנָצִיץ וְזָהֲרָא, הָכִי נָמֵי הַאי רוּחָא. וְעַל דָּא, הֵיכָלָא דָּא אִקְרֵי זוֹהַר.
{ הַהֵיכָל הַזֶּה נִקְרָא הֵיכָל זֹהַר, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ שֶׁנִּקְרֵאת אוּרְפָנִיאֵ"ל. וְהִיא זהַר שֶׁלֹּא מִשְׁתַּנֶּה, וְעוֹמֵד בְּאוֹר נִסְתָּר שֶׁמֵּאִיר מִלְמַעְלָה וּבְאוֹר שֶׁמֵּאִיר לְמַטָּה. וּכְשֶׁמַּכֶּה הָאוֹר שֶׁלְּמַטָּה בָּאוֹר הָעֶלְיוֹן, וכשמאיר אור באור מְאִירָה הָרוּחַ הַזּוֹ כְּמוֹ מַרְאֵה הָעַיִן, שֶׁכְּשֶׁמִּתְגַּלְגֶּלֶת, אָז מוֹצִיאָה אוֹר שֶׁנּוֹצֵץ וְזוֹהֵר. כָּךְ גַּם בָּרוּחַ הַזּוֹ. וְעַל כָּךְ הַהֵיכָל הַזֶּה נִקְרָא זֹהַר. }
הַאי רוּחָא דְּאִקְרֵי אוּרְפָנִי"אֵל, הַאי אִיהוּ דְּנָהִיר לְהֵיכָלָא דָּא, וְנָהִיר לְהֵיכָלָא קַדְמָאָה, בְּגִין דְּהַהוּא רוּחָא דְּהֵיכָלָא קַדְמָאָה, נָהִיר בְּאִתְגַּלְיָא, בֵּהַאי (ד"א מהאי) רוּחָא דְּאִיהוּ סְתִימָאָה. דָּא רוּחָא נָטִיל לְעֵילָּא וְנָטִיל לְתַתָּא, בְּרָזָא דִּכְתִּיב, (שיר השירים ז) חַמּוּקֵי (רנ"ח ע"א) יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים. וּמַה דְּאָמַר חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ. בְּגִין דְּאִית רוּחָא אַחֲרָא דְּנָפִיק מִנֵּיהּ לִסְטַר שְׂמָאלָא, וְאִתְקָשַׁר בַּהֲדֵיהּ. וְעַל דָּא כְּתִיב חַמּוּקֵי תְּרֵין. וְהַאי רוּחָא שְׂמָאלָא אִקְרֵי הֲדַרְנִיאֵ"ל, וְאִתְכְּלִילוּ דָּא בְּדָא, כְּלִילָן כַּחֲדָא, וְאִינּוּן עֶצֶם הַשָּׁמַיִם, דִּכְלִילָא בְּאֵשׁ וּמַיִם.
{ הָרוּחַ הַזּוֹ שֶׁנִּקְרֵאת אוּרְפָנִיאֵ"ל, זוֹהִי שֶׁמְּאִירָה לַהֵיכָל הַזֶּה, וּמְאִירָה לַהֵיכָל הָרִאשׁוֹן, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָהּ הָרוּחַ שֶׁל הַהֵיכָל הָרִאשׁוֹן מְאִירָה בְּגָלוּי, בְּזוֹ מזו הָרוּחַ שֶׁהִיא נִסְתֶּרֶת. זוֹ הָרוּחַ נוֹסַעַת לְמַעְלָה וְנוֹסַעַת לְמַטָּה, בְּסוֹד הַכָּתוּב שיר השירים ז חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים. וּמַה שֶּׁאָמַר חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ רוּחַ אַחֶרֶת שֶׁיּוֹצֵאת מִמֶּנּוּ לְצַד שְׂמֹאל וְנִקְשֶׁרֶת עִמּוֹ. וְעַל כָּךְ כָּתוּב פַּעֲמַיִם חַמּוּקֵי. וְרוּחַ הַשְּׂמֹאל הַזּוֹ נִקְרֵאת הֲדַרְנִיאֵ"ל, וְנִכְלָלִים זֶה בָּזֶה, כְּלוּלִים כְּאֶחָד, וְהֵם עֶצֶם הַשָּׁמַיִם, שֶׁכָּלוּל בְּאֵשׁ וּמַיִם. }
כְּתִיב (יחזקאל א) כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם וְגוֹ'. הַאי רוּחָא קַדְמָאָה אוּרְפָנִיאֵ"ל, דְּאִיהוּ סָתִים בֵּין עֵילָּא וְתַתָּא, וְנָהִיר, אִיהוּ (יחזקאל א) כְּעֵין חַשְׁמָל, הַאי אִיהוּ כְּעֵין חַשְׁמָל, וּלְזִמְנִין אִיהוּ חַשְׁמָל. בְּגִין דְּמִנֵּיהּ קַיְימִין כָּל אִינּוּן שְׂרָפִים (פ"א ע"ב) חֵיוָון אֶשָּׁא מְמַלְּלָן, חֵיוָון דְּקַיְימֵי וְלָא קַיְימֵי, וְעַל דָּא אִיהוּ חַשְׁמָל.
{ כָּתוּב, יחזקאל א כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם וְגוֹ'. הָרוּחַ הָרִאשׁוֹנָה הַזּוֹ אוּרְפָנִיאֵ"ל, שֶׁנִּסְתֶּרֶת בֵּין מַעְלָה וּמַטָּה וּמְאִירָה, הִיא כְּעֵין הַחַשְׁמַל. זֶהוּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל, וְלִפְעָמִים הוּא חַשְׁמַל. מִשּׁוּם שֶׁמִּמֶּנּוּ קַיָּמִים כָּל אוֹתָם שְׂרָפִים חַיּוֹת אֵשׁ מְדַבְּרוֹת, חַיּוֹת שֶׁעוֹמְדוֹת וְלֹא עוֹמְדוֹת, וְלָכֵן הוּא חַשְׁמַל. }
אוּרְפָנִיאֵ"ל דְּקָאָמַרָן, בְּדָא אִשְׁתְּמוֹדְעָן חַיִּין לְעָלְמָא. כַּד אִתְּדָן עָלְמָא לְטָב, כְּדֵין נָהִיר רוּחָא דָּא, וְכָל חַיִּין וְכָל חִדוּ אִשְׁתְּכַח, דְּהָא כֵּיוָן דִּזְכוּתָא נָפְקָא, וּנְהִירוּ דִּינִין כְּדֵין רוּחָא דָּא אַנְהִיר. וְסִימָנִךְ (משלי טז) בְּאוֹר פְּנִי מֶלֶךְ חַיִּים.
{ אוּרְפָנִיאֵ"ל שֶׁאָמַרְנוּ, בָּזֶה נוֹדָעִים חַיִּים לָעוֹלָם. כְּשֶׁנִּדּוֹן הָעוֹלָם לְטוֹב, אָז מְאִירָה הָרוּחַ הַזּוֹ, וְכָל הַחַיִּים וְכָל הַשִּׂמְחָה נִמְצָאִים, שֶׁהֲרֵי כֵּיוָן שֶׁזְּכוּת יוֹצֵאת, וּמְאִירִים הַדִּינִים, אָז הָרוּחַ הַזּוֹ מְאִירָה. וְסִימָנְךְ – משלי טז בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים. }
וְכַד אִתְּדָּן עָלְמָא בְּדִינָא, (בההוא זכותא) כְּדֵין הַהוּא סִטְרָא אַחֲרָא מְסַאֲבָא, שַׁלְטָא וְאִתָּקַף, (ס"א וכד אתדן עלמא בדינא בההוא זכותא, כדין ההוא רוחא אחרא שלטא ואתקף) וְהַאי רוּחָא אִגְנִיז וְאִתְחֲשָׁךְ, וּכְדֵין כָּל עָלְמָא קַיְּימָא בְּדִינָא וְאִתְּדָּן. וְכֹלָּא קַיְּימָא בְּהַאי רוּחָא. וְסִימָנִיךְ (דניאל ה) וְאַרְכֻּבָתֵיהּ דָּא לְדָא נָקְשָׁן.
{ וּכְשֶׁנִּדּוֹן הָעוֹלָם בְּדִין באותה זכות, אֲזַי אוֹתוֹ הַצַּד הָאַחֵר הַטָּמֵא שׁוֹלֵט וּמִתְחַזֵּק, וכשהעולם נדון באותה הזכות, אז הרוח האחרת שולטת ומתחזקת וְהָרוּחַ הַזּוֹ נִגְנֶזֶת וְנֶחְשֶׁכֶת, וְאָז כָּל הָעוֹלָם עוֹמֵד בְּדִין וְנִדּוֹן. וְהַכֹּל עוֹמֵד בָּרוּחַ הַזּוֹ, וְסִימָנְךְ – דניאל ה וְאַרְכֻּבּוֹתָיו נוֹקְשׁוֹת זוֹ לָזוֹ. }
הָכָא קַיְימָן, כָּל אִינּוּן מַלְבּוּשִׁין דְּנִשְׁמָתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, דְּסַלְּקִין לְאִתְחֲזָאָה קַמֵּי מָארִיהוֹן, וּלְקַיְּימָא קַמֵּיהּ. וְכַד נִשְׁמְתָא סַלְּקָא וּמָטֵי לְהַאי הֵיכָלָא, כְּדֵין אִזְדָּמַן חַד מְמָנָא, דְּאִתְפְּקַד עַל אִינּוּן לְבוּשִׁין, וְצִדְקִיאֵ"ל שְׁמֵיהּ. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּבַּר נָשׁ עָבִיד פִּקוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא בְּהַאי עָלְמָא, כְּגַוְונָא דְּאִיהוּ אִשְׁתָּדַּל גַּרְמֵיהּ, הָכִי אִתְעָבִיד לֵיהּ בְּהַאי הֵיכָלָא לְעֵילָּא, מַלְבּוּשָׁא לְאִתְלַבְּשָׁא בֵּיהּ, בְּהַהוּא עָלְמָא.
{ כָּאן עוֹמְדִים כָּל אוֹתָם מַלְבּוּשִׁים שֶׁל נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁעוֹלוֹת לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי רִבּוֹנָם וְלַעֲמֹד לְפָנָיו. וּכְשֶׁנְּשָׁמָה עוֹלָה וּמַגִּיעָה לַהֵיכָל הַזֶּה, אֲזַי מִזְדַּמֵּן מְמֻנֶּה אֶחָד שֶׁנִּפְקָד עַל אוֹתָם לְבוּשִׁים, וּשְׁמוֹ צִדְקִיאֵ"ל. שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה – כְּמוֹ שֶׁהוּא מִשְׁתַּדֵּל עַל עַצְמוֹ, כָּךְ נַעֲשֶׂה לוֹ בַּהֵיכָל הַזֶּה לְמַעְלָה מַלְבּוּשׁ לְהִתְלַבֵּשׁ בְּאוֹתוֹ הָעוֹלָם. }
וְכַד נִשְׁמְתָא סַלְּקָא, הַהוּא מְמָנָא נָטִיל הַהוּא לְבוּשָׁא דִּילָהּ, וְאָזִיל עִמָּהּ עַד דִּי מָטָא לְנָהָר דִּינוּר, דִּי נִשְׁמְתָא אִצְטְרִיכָא לְאִתְסַחְיָיא וּלְאִתְלַבְּנָא תַּמָּן, וּלְזִמְנִין דְּטַבְעָא הַהִיא נִשְׁמְתָא תַּמָּן וְאִתּוֹקְדָא, וְלָא סַלְּקָא כֹּלָּא יוֹמָא, עַד בְּצַפְרָא, כַּד אַתְעַר רוּחָא דְּסִטְרָא דְּדָרוֹם, כְּדֵין קַיְימֵי כֻּלְּהוּ וּמִתְחַדְּשָׁן, וְאַמְרֵי שִׁירָתָא, וּמְזַמְּרָן כְּגַוְונָא דְּאִינּוּן מַלְאֲכִין דְּאִתְעֲבָר (צו ל"ב ע"ב) שֻׁלְטָנֵהוֹן וְאִתּוֹקְדָן, וְקַיְימָן וּמִתְחַדְּשָׁן כְּמִלְּקַדְּמִין, וְאַמְרֵי שִׁירָתָא, (ואזלי לון) הָכִי נָמֵי אִלֵּין נִשְׁמָתִין.
{ וּכְשֶׁנְּשָׁמָה עוֹלָה, אוֹתוֹ מְמֻנֶּה נוֹטֵל אוֹתוֹ הַלְּבוּשׁ שֶׁלָּהּ וְהוֹלֵךְ עִמָּהּ עַד שֶׁמַּגִּיעָה לִנְהַר דִּינוּר, שֶׁהַנְּשָׁמָה צְרִיכָה לִרְחֹץ וּלְהִתְלַבֵּן שָׁם, וְלִפְעָמִים שֶׁטּוֹבַעַת אוֹתָהּ נְשָׁמָה שָׁם וְנִשְׂרֶפֶת וְלֹא עוֹלָה כָּל הַיּוֹם, עַד הַבֹּקֶר, כְּשֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת רוּחַ שֶׁל צַד דָּרוֹם, אָז עוֹמְדוֹת כֻּלָּן וּמִתְחַדְּשׁוֹת וְאוֹמְרוֹת שִׁירָה, וּמְזַמְּרוֹת כְּמוֹ אוֹתָם מַלְאָכִים שֶׁעָבַר שִׁלְטוֹנָם וְנִשְׂרָפִים, וְעוֹמְדִים וּמִתְחַדְּשִׁים כְּמִקֹּדֶם וְאוֹמְרִים שִׁירָה, והולכיםלהם כָּךְ גַּם הַנְּשָׁמוֹת הַלָּלוּ. }
וְאִי זַכָּאָת הַאי נִשְׁמְתָא וְסַלְקַת. הַאי מְמָנָא צִדְקִיאֵ"ל, נָטִיל לָהּ לְהַאי נִשְׁמְתָא, וְאַלְבִּישׁ לָהּ בְּהַהוּא לְבוּשָׁא, וְאִתַּקְנָת בֵּיהּ, וְסַלְּקָא לְקָרְבָּנָא עַל יְדָא דְּמִיכָאֵל כַּהֲנָא, לְקַיְּימָא תָּדִיר כָּל יוֹמִין קָמֵי עַתִּיק יוֹמִין, זַכָּאָה חוּלָקָא דְּהַאי נִשְׁמְתָא, דְּקַיְּימָא וְזָכָאת לְהַאי.
{ וְאִם זוֹכָה הַנְּשָׁמָה הַזּוֹ וְעוֹלָה, הַמְמֻנֶּה הַזֶּה צִדְקִיאֵ"ל נוֹטֵל אֶת הַנְּשָׁמָה הַזּוֹ, וּמַלְבִּישׁ אוֹתָהּ בְּאוֹתוֹ לְבוּשׁ, וְנִתְתַּקֶּנֶת בּוֹ, וְעוֹלָה לְקָרְבָּן עַל יְדֵי מִיכָאֵל הַכֹּהֵן לַעֲמֹד תָּמִיד כָּל הַיָּמִים לִפְנֵי עַתִּיק הַיָּמִים. אַשְׁרֵי חֶלְקָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה הַזּוֹ שֶׁעוֹמֶדֶת וְזוֹכָה לָזֶה. }
—-
לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית לחצו כאן
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות התנא האלוקי – רבי שמעון בר יוחאי וכל התנאים והצדיקים שהיו שותפים בזוהר הקדוש.
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5