דף קפח ע"ב – הזוהר הקדוש (כולל תרגום בעברית) ספר בראשית

אזהרה – אדם שלא מילא כרסו ש"ס ופוסקים אסור בלימוד לעומק של ספר הזוהר ומותר רק בגירסא (קריאה ללא ניסיון הבנה), כל תיאור של הקדוש ברוך, אינו אלא כוונה לסודות שמדברים בעולמות העליונים והשם יתברך אין לו גוף או דמות הגוף, לא גשמי ולא רוחני חס ושלום. התרגום איננו בא להסביר את הסודות שנמצאים בספר הזוהר.

לימוד הזוהר הקדוש מסוגל להרבה עניינים – ניתן לקרוא על כך כאן

—-

תָּא חֲזֵי, בְּגִין דְּאִיהִי יָדְעַת יְדִיעָה וְאִשְׁתַּדְּלַת בְּעִסְקָא דָא. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֲבַד סִיּוּעָא תַּמָּן בְּהַהוּא עוֹבָדָא וְאִתְעֲבְּרַת מִיָּד. וְכֹלָּא הֲוָה (דף קפח ע"ב) מִנֵּיהּ. וְאִי תֵימָא אַמַּאי לָא אַיְיתֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִינוּן בְּנִין מֵאִתְּתָא אוֹחֲרָא, אַמַּאי מִן דָּא. אֶלָּא וַדַּאי אִיהִי אִצְטְרִיכָא לְעוֹבָדָא דָא וְלָא אִתְּתָא אָחֳרָא.

{ בֹּא רְאֵה, מִשּׁוּם שֶׁהִיא יָדְעָה יְדִיעָה וְהִשְׁתַּדְּלָה בְּעֵסֶק זֶה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה שָׁם סִיּוּעַ בַּמַּעֲשֶׂה הַהוּא וּמִיָּד הִתְעַבְּרָה, וְהַכֹּל הָיָה מִמֶּנּוּ. וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה לֹא הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתָם בָּנִים מֵאִשָּׁה אַחֶרֶת? לָמָּה מִזּוֹ? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁהִיא הֻצְרְכָה לַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה וְלֹא אִשָּׁה אַחֶרֶת. }

תְּרֵין נְשִׁין הֲווּ דְּמִנַּיְיהוּ אִתְבְּנֵי זַרְעָא דִיהוּדָה, וְאֲתוּ מִנַּיְיהוּ דָּוִד מַלְכָּא וּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא וּמַלְכָּא מְשִׁיחָא. וְאִלֵּין תְּרֵין נְשִׁין דָּא כְּגַוְונָא דְּדָא, תָּמָר וְרוּת דְּמִיתוּ בַּעֲלַיְיהוּ בְּקַדְמִיתָא, וְאִינוּן אִשְׁתַּדְּלוּ לְעוֹבָדָא דָא.

{ שְׁתֵּי נָשִׁים הָיוּ שֶׁמֵּהֶן נִבְנָה הַזֶּרַע שֶׁל יְהוּדָה, וּבָאוּ מֵהֶן דָּוִד הַמֶּלֶךְ וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וּשְׁתֵּי הַנָּשִׁים הַלָּלוּ זוֹ כְּמוֹ זוֹ, תָּמָר וְרוּת שֶׁמֵּתוּ בַּעְלֵיהֶן בָּרִאשׁוֹנָה, וְהֵן הִשְׁתַּדְּלוּ לַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה. }

תָּמָר אִשְׁתַּדְּלַת לְגַבֵּי חָמוּהָ דְּאִיהוּ קָרִיב יַתִּיר לִבְנוֹי דְמִיתוּ. מַאי טַעְמָא אִיהִי אִשְׁתַּדְּלַת לְגַבֵּיהּ, דִּכְתִיב כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה וְהִיא לֹא נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה. וּבְגִין דָּא אִשְׁתַּדְּלַת בְּעוֹבָדָא דָא לְגַבֵּי חָמוּהָ.

{ תָּמָר הִשְׁתַּדְּלָה אֵצֶל חָמִיהָ, שֶׁהוּא יוֹתֵר קָרוֹב לְבָנָיו שֶׁמֵּתוּ. מָה הַטַּעַם הִיא הִשְׁתַּדְּלָה אֶצְלוֹ? שֶׁכָּתוּב כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה וְהִיא לֹא נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה, וּמִשּׁוּם זֶה הִשְׁתַּדְּלָה בַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֵצֶל חָמִיהָ. }

רוּת מִית בַּעֲלָהּ וּלְבָתַר אִשְׁתַּדְּלַת בְּעוֹבָדָא דָא לְגַבֵּיהּ דְּבֹעַז דִּכְתִיב, (רות ג) וַתְּגַל מַרְגְּלוֹתָיו וַתִּשְׁכָּב. וְאִשְׁתַּדְּלַת בַּהֲדֵיהּ וּלְבָתַר אוֹלִידַת לֵיהּ לְעוֹבֵד. וְאִי תֵימָא אַמַּאי לָא נָפִיק עוֹבֵד מֵאִתְּתָא אָחֳרָא, אֶלָּא וַדַּאי הִיא אִצְטְרִיכַת וְלָא אִתְּתָא אָחֳרָא. וּמִתְּרֵין אִלֵּין אִתְבְּנִי וְאִשְׁתַּכְלִיל זַרְעָא דִיהוּדָה, וְתַרְוַוְיְיהוּ בְּכַשְׁרוּת עָבְדוּ לְמֶעְבַּד טִיבוּ עִם אִינוּן מֵיתַיָיא לְאִתְתַּקְּנָא עַלְמָא לְבָתַר.

{ רוּת מֵת בַּעְלָהּ, וְאַחַר כָּךְ הִשְׁתַּדְּלָה בַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֵצֶל בֹּעַז, שֶׁכָּתוּב רות ג וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב, וְהִשְׁתַּדְּלָה עִמּוֹ, וְאַחַר כָּךְ הוֹלִידָה אֶת עוֹבֵד. וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה לֹא יָצָא עוֹבֵד מֵאִשָּׁה אַחֶרֶת? אֶלָּא וַדַּאי הִיא הֻצְרְכָה וְלֹא אִשָּׁה אַחֶרֶת. וּמִשְּׁתֵּי אֵלּוּ נִבְנָה וְנִתְקַן זַרְעוֹ שֶׁל יְהוּדָה, וּשְׁתֵּיהֶן עָשׂוּ בְּכַשְׁרוּת, לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם אוֹתָם הַמֵּתִים לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם לְאַחַר מִכֵּן. }

וְדָא הוּא כְּמָה דְאִתְּמָר (קהלת ד) וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ, דְּהָא כַּד הֲווּ חַיִּין בְּקַדְמִיתָא לָא הֲוָה בְּהוּ שְׁבָחָא (ז"ח ולבתר הוה בהו שבחא), וְתַרְוַויְיהוּ אִשְׁתַּדְּלוּ לְמֶעְבַּד טִיבוּ וּקְשׁוֹט עִם אִנּוּן מֵיתַיָיא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סִיֵּיעַ בְּהַהוּא עוֹבָדָא וְכֹלָּא הֲוָה כְּדְקָא יָאוֹת. זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא יְמָמָא וְלֵילְיָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (יהושע א) וְהָגִיתָ בוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶיךָ וְגו':

{ וְזְהִוּ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר קהלת ד וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁהָיוּ חַיִּים בַּהַתְחָלָה, לֹא הָיָה בָּהֶם שֶׁבַח ז"ח ואחר כך היה בהם שבח, וּשְׁתֵּיהֶן הִשְׁתַּדְּלוּ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד וֶאֱמֶת עִם אוֹתָם הַמֵּתִים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סִיַּע בְּאוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה וְהַכֹּל הָיָה כָּרָאוּי. אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר יהושע א וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךְ וְגוֹ'. }

וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרַיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר וְגו'. (מה כתיב לעיל ויכר יהודה ויאמר, איהו אמר לגבי אבוי הכר נא וגו', ועל דא ויכר יהודה. וכתיב והנה תאומים בבטנה. תאומין הוו מקדמת דנא אחין הוו. רבי חזקיה אמר, לא אשתמע הכי. אלא בנין אחרנין אתילידו. אמר רבי אבא, בגין כך אשתדלת לאשכחא אובדא דאתאביד. תא חזי מה כתיב, ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ. רמז הכא פריצותא קדמאה דפריץ ההוא דמית עליה משמע דכתיב פרצת עליך פריצותא בגין דאצטריכת לאטרחא למרך ובגין כך פריצותא תעביד בשאר עמין עובדי עבודת כוכבים ומזלות. ועל דא ויקרא את שמו פרץ. ולבתר דכל עובדא דיהודה אתמר דיהודה זבין ליה ליוסף. ואיהו גרים ליה לכל האי. דאי יהודה הוה אמר נהדר ליה לאבונא הוו עבדין ליה אחוי הס ועל דא נחתו ליה אחוי משלטנותא דעליהו. לבתר דאתגלי מאחוי ואתא עליה כל דא אהדר ואמר ויוסף הורד מצרימה) מַאי הוּרַד. דְּאִסְתַּכַּם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַהוּא עוֹבָדָא לְקַיְימָא גְזֵרָה דִילֵיהּ דִּגְזַר בֵּין הַבְּתָרִים דִּכְתִיב, (בראשית טו) יָדוֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ וְגו'. וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר לִסְטַר חֲטָאָה קָנָה לֵיהּ.

{ וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר וְגוֹ'. מה כתוב למעלה? ויכר יהודה ויאמר, הוא אמר לאביו הכר נא וגו', ועל כן ויכר יהודה, וכתוב והנה תאומים בבטנה, תאומים היו מקדם לכן אחים היו, רבי חזקיה אמר, לא כך נשמע, אלא בנים אחרים נולדו, אמר רבי אבא, משום כך השתדלה למצא האבדה שנאבדה בא ראה מה כתוב, ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מהפרצת עליך פרץ, רמז כאן התפרצות ראשונה שפרץ זה שמת עליו, ממשמע שכתוב פרצת עליך, התפרצות בגלל שהצטרכת להטריח לאדונך, ומשום כך התפרצות תעשה בשאר אמות עובדי עבודת כוכבים ומזלות, ועל זה ויקרא שמו פרץ, ולאחר שכל מעשה של יהודה נאמר שיהודה מכר לו ליוסף, והוא גרם לו לכל זה, שאם יהודה היה אומר נחזיר אותו לאבינו, היו עושים לו אחיו כך, ועל זה הורידו אותו אחיו משלטונו שעליהם, ולבסוף שגלה מאחיו ובא עליו כל זה, חזר ואמר ויוסף הורד מצרימה מַה זֶּה הוּרַד? שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה לְקַיֵּם אֶת הַגְּזֵרָה שֶׁלּוֹ שֶׁגָּזַר בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁכָּתוּב בראשית טו יָדוֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךְ וְגוֹ'. וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר, לְצַד הַחֵטְא קָנָה אוֹתוֹ. }

פָּתַח וְאָמַר, (איוב ט) הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם. תָּא חֲזֵי, שִׁבְעָה כֹּכְבַיָא עֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּרְקִיעָא, וְכָל רְקִיעָא וּרְקִיעָא אִית בֵּיהּ כַּמָּה שַׁמָּשִׁין מְמַנִּין לְשַׁמָּשָׁא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

{ פָּתַח וְאָמַר, איוב ט הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם. בֹּא רְאֵה, שִׁבְעָה כּוֹכָבִים עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָקִיעַ, וּבְכָל רָקִיעַ וְרָקִיעַ יֵשׁ כַּמָּה שַׁמָּשִׁים מְמֻנִּים לְשִׁמּוּשׁוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. }

בְּגִין דְּלֵית לָךְ שַׁמָּשָׁא אוֹ מְמַנָּא דְּלֵית לֵיהּ פּוּלְחָנָא וְשִׁמּוּשָׁא לְמָארֵיהּ, וְקָיְימֵי כָּל חַד וְחַד עַל הַהוּא שִׁמּוּשָׁא דְּאִתְפַּקְדָא בֵּיהּ, וְכָל חַד יָדַע עֲבִידְתֵּיהּ לְשַׁמָּשָׁא.

{ מִשּׁוּם שֶׁאֵין לְךְ שַׁמָּשׁ אוֹ מְמֻנֶּה שֶׁאֵין לוֹ עֲבוֹדָה וְשִׁמּוּשׁ לַאֲדוֹנוֹ, וְעוֹמְדִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד עַל אוֹתוֹ הַשִּׁמּוּשׁ שֶׁנִּתְמַנָּה בוֹ, וְכָל אֶחָד יוֹדֵעַ עֲבוֹדָתוֹ לְשַׁמֵּשׁ. }

מִנְּהוֹן מְשַׁמְּשֵׁי בִּשְׁלִיחוּתָא דְמָרֵיהוֹן וְאִתְפַּקְּדָן בְּעַלְמָא עַל כָּל עוֹבָדֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא, וּמִנְּהוֹן דְּקָא מְשַׁבְּחִין לֵיהּ וְאִינוּן (הא) אִתְפַּקְּדָן עַל שִׁירָתָא. וְאַף עַל גַּב דְּאִינוּן אִתְפַּקְּדָן בְּהַאי, לֵית לָךְ כָּל חֵילָא בִּשְׁמַיָיא וְכֹכָבִין וּמַזָּלֵי דְּכֻלְּהוּ לָא מְשַׁבְּחָן לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

{ מֵהֶם שֶׁמְּשַׁמְּשִׁים בִּשְׁלִיחוּת רִבּוֹנָם וּמֻפְקָדִים בָּעוֹלָם עַל כָּל מַעֲשֵׂי בְּנֵי הָאָדָם, וּמֵהֶם שֶׁמְּשַׁבְּחִים אוֹתוֹ, וְהֵם הרי מֻפְקָדִים עַל הַשִּׁירָה. וְאַף עַל גַּב שֶׁהֵם מֻפְקָדִים עַל זֶה, אֵין לְךְ כָּל חַיִל בַּשָּׁמַיִם וְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁכֻּלָּם לֹא מְשַׁבְּחִים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. }

—-

לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית לחצו כאן

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות התנא האלוקי – רבי שמעון בר יוחאי וכל התנאים והצדיקים שהיו שותפים בזוהר הקדוש.

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א  לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5