אזהרה – אדם שלא מילא כרסו ש"ס ופוסקים אסור בלימוד לעומק של ספר הזוהר ומותר רק בגירסא (קריאה ללא ניסיון הבנה), כל תיאור של הקדוש ברוך, אינו אלא כוונה לסודות שמדברים בעולמות העליונים והשם יתברך אין לו גוף או דמות הגוף, לא גשמי ולא רוחני חס ושלום. התרגום איננו בא להסביר את הסודות שנמצאים בספר הזוהר.
לימוד הזוהר הקדוש מסוגל להרבה עניינים – ניתן לקרוא על כך כאן
—-
קָם סָבָא תְּלִיתָאָה וְאָמַר רַבִּי רַבִּי, הָא אֲנַן בַּעֲצֵי בְשָׂמִים מַבְדִּילִין, וְהָכָא אִיהִי לָא אָמְרַת אֶלָּא בַּתַּפּוּחִים, אֶלָּא אֲנַן מְבָרְכִין עַל עֲצֵי בְשָׂמִים בְּגִין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (שיר ז ט) וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים, וְלָא עוֹד אֶלָּא כָּל מִינֵי בְשָׂמִים אִינוּן טָבָאן לְבָרְכָא עֲלַיְיהוּ, וַאֲנַן דְּעָבְדִין בַּהֲדַס בְּגִין דְּאִית בֵּיהּ תְּלַת עַלִּין, דְּאִתְקְרִיאוּ תְּלַת הֲדַסִּים, דִּרְמִיזִין לִתְלַת אֲבָהָן, אֲבָל תְּרֵין נוּקְבִין דְּחוֹטָמָא אִינוּן לָקֳבֵל תְּרֵין תַּפּוּחִין דְּאִינוּן תְּרֵי נְבִיאֵי קְשׁוֹט, דִּי בְהוֹן עָתִיד לְאַפָּקָא רוּחָא דְקוּדְשָׁא דְאִיהוּ רַעִִיָא מְהֵימְנָא דִלְעִילָא, דְּבֵיהּ אִתְיַשְׁבַת נַפְשָׁא דִילָהּ, וּבְגִין דָּא אִיהִי אָמְרַת (שם ב ה) רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי (דף קמד ע"א) בְּלֵילְיָא דְשַׁבָּת אִתְּמַר (שיר ה ה) קַמְתִּי אֲנִי לִפְתּוֹחַ לְדוֹדִי בְשַׁבָּת, וְכַד נָפִיק שַׁבָּת אִתְּמַר (שם) וְדוֹדִי חָמַק עָבָר, וּבְהַהוּא זִמְנָא (שם) בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי, עַד דְּאוֹמֵינָא דִבְזִמְנָא דְיֵיתֵי זִמְנָא אַחֲרָא דְאוֹחִיד בִּידֵיהּ וְלָא אַשְׁבְּקִינֵיהּ לְמֵיזַל, כְּמָה דְאִתְּמַר (שם ג ד) אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ עַד שֶׁהֲבֵאתִיו אֶל בֵּית אִמִּי, דָא בֵי מַקְדְּשָׁא דִלְעִילָא, וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי דָא בֵי מַקְדְּשָׁא דִלְתַתָּא.
{ קָם זָקֵן שְׁלִישִׁי וְאָמַר: רַבִּי רַבִּי, הֲרֵי אָנוּ מַבְדִּילִים בַּעֲצֵי בְשָׂמִים, וְכָאן הִיא אֵינָהּ אוֹמֶרֶת אֶלָּא בַתַּפּוּחִים! אֶלָּא אָנוּ מְבָרְכִים עַל עֲצֵי בְשָׂמִים מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כָּל מִינֵי בְשָׂמִים הֵם טוֹבִים לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם, וְאָנוּ שֶׁעוֹשִׂים בַּהֲדַס, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה עָלִים, שֶׁנִּקְרְאוּ שְׁלֹשָׁה הֲדַסִּים, שֶׁרוֹמְזִים לִשְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, אֲבָל שְׁנֵי נִקְבֵי הַחֹטֶם הֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵי תַפּוּחִים, שֶׁהֵם שְׁנֵי נְבִיאֵי אֱמֶת, שֶׁבָּהֶם עֲתִידָה לָצֵאת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁבּוֹ מִתְיַשֶּׁבֶת נַפְשָׁהּ, וּמִשּׁוּם זֶה הִיא אוֹמֶרֶת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי. בְּלֵיל שַׁבָּת נֶאֱמַר קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי, בְּשַׁבָּת, וּכְשֶׁיּוֹצֵאת שַׁבָּת, נֶאֱמַר וְדוֹדִי חָמַק עָבָר, וּבְאוֹתוֹ זְמַן בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי, עַד שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי, שֶׁבִּזְמַן שֶׁיָּבֹא פַּעַם אַחֶרֶת, שֶׁאֹחַז בְּיָדוֹ וְלֹא אֶעֱזֹּב אוֹתוֹ לָלֶכֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ עַד שֶׁהֲבֵאתִיו אֶל בֵּית אִמִּי, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַעְלָה, וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַטָּה. }
וּבְזִמְנָא דַאֲחִיד בִּידֵיהּ בְּפוּרְקָנָא בַתְרַיְיתָא, לָא יְהֵא לִי כְזִמְנִין אוֹחֲרָנִין, דִּבְכָל פּוּרְקָנָא וּפוּרְקָנָא הֲוָה אָתֵי, וּלְבָתַר הֲוָה פָרַח מִנָּאִי, אֲבָל בְּפוּרְקָנָא בַתְרַיְיתָא אֲנָא אֲחִיד בֵּיהּ וְקָשִׁיר לֵיהּ בְּכַמָּה קְשִׁירִין דִּרְחִימוּ, דְלָא יָזוּז מִנָּאִי לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין, דִּבְכָל גָּלוּתָא וְגָלוּתָא הֲוָה אָזִיל מִנָּאִי, וַהֲוִינָא שָׁאִיל עֲלֵיהּ לְכָל עוֹבֵר וְשָׁב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם) כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, וְזִמְנִין לָא הֲוִינָא אַשְׁכַּח מָאן דְּיֵימָא לִי מִדֵּי מִנֵּיהּ, וַהֲוִינָא אוֹמֵי בְּגִינֵיהּ לְכָל בְּנֵי קַרְתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם ה ח) הִשְׁבַּעִִתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָםִ אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי, וְכַמָּה זִמְנִין (שם ג א) עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת דְּאִינוּן גָּלִיּוֹת, בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי וְלָא הֲוָה מָאן דְּיֵימָא לִי, עַד דְּאִיהוּ הֲוָה אָתֵי, וּכְעַן בְּגָלוּתָא בַתְרַיְיתָא בָּרַח דּוֹדִי בְכַעֲסָא סַגִּיא, וְשָׁאִילְנָא בְגִינֵיהּ וְלָא אַשְׁכַּחְנָא מָאן דְּיֵימָא לִי מִדֵּי, וּבְגִין דָּא אֲנָא אוֹמִינָא, דִבְזִמְנָא דְיֵיתֵי וַאֲחִידְנָא בִידוֹי דְּלָא יָזוּז מִנָּאִי, וַאֲנָא אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ אֲחַזְתִּיו בְּקִשּׁוּרָא דִּתְּפִלִּין דְּיָד, וְלֹא אַרְפֶּנּוּ בִתְפִלִּין דְּרֵישָׁא.
{ וּבִזְמַן שֶׁאֹחַז בְּיָדוֹ בַּגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה, זֶה לֹא יִהְיֶה לִי כְּמוֹ הַפְּעָמִים הָאֲחֵרוֹת, שֶׁבְּכָל גְּאֻלָּה וּגְאֻלָּה הָיָה בָא, וְאַחַר כָּךְ הָיָה פוֹרֵחַ מִמֶּנִּי, אֲבָל בַּגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה אֲנִי אֹחַז בּוֹ וְאֶקְשֹׁר אוֹתוֹ עִם כַּמָּה קְשָׁרִים שֶׁל אַהֲבָה שֶׁלֹּא יָזוּז מִמֶּנִּי לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, שֶׁבְּכָל גָּלוּת וְגָלוּת הָיָה הוֹלֵךְ מִמֶּנִּי, וְהָיִיתִי שׁוֹאֶלֶת עָלָיו אֶת כָּל עוֹבֵר וָשָׁב. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם עַד שֶׁמָּצָאתִי אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי. וְלִפְעָמִים לֹא הָיִיתִי מוֹצֵאת מִי שֶׁיֹּאמַר לִי מִמֶּנּוּ דָבָר, וְהָיִיתִי מַשְׁבִּיעָה בִּשְׁבִילוֹ אֶת כָּל בְּנֵי הַקִּרְיָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַםִ אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ, שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי, וְכַמָּה פְּעָמִים עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת, שֶׁהֵן הַגָּלֻיּוֹת, בִּקַּשְׁתִּי אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, וְלֹא הָיָה מִי שֶׁיֹּאמַר לִי, עַד שֶׁהוּא הָיָה בָא, וְכָעֵת בַּגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה בָּרַח דּוֹדִי בְּכַעַס רַב, וְשָׁאַלְתִּי בַּעֲבוּרוֹ, וְלֹא מָצָאתִי מִי שֶׁיֹּאמַר לִי דָבָר, וּמִשּׁוּם זֶה אֲנִי נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁבִּזְמַן שֶׁיָּבא וְאֹחַז בְּיָדָיו שֶׁלֹּא יָזוּז מִמֶּנִּי, וַאֲנִי אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ, אֲחַזְתִּיו – בְּקֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁל יָד, וְלֹא אַרְפֶּנּוּ – בִּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ. }
תָּא חֲזִי, דוֹדְהָא כַּד יֵתֵי לְגַבָּהּ, יֵימָא לְגַבֵּי תְּרֵין מְשִׁיחִין (שם ז יג) נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים דְּאִינוּן יִשְׂרָאֵל, דִּי בְהוֹן אִתְּמַר (ישעיה ה ז) כִּי כֶרֶם יהו"ה צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל, נִרְאֶה הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא בְהוֹן, הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים אִלֵּין אִינוּן דְּמַלְיָין מִצְוֹת כָּרִמּוֹן.
{ בֹּא וּרְאֵה, כְּשֶׁיָּבֹא דוֹדָהּ אֵלֶיהָ, יֹאמַר לִשְׁנֵי הַמְּשִׁיחִים נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים, שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּהֶם נֶאֱמַר כִּי כֶרֶם יהו"ה צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל, נִרְאֶה הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה בָּהֶם, הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים, אֵלּוּ אוֹתָם שֶׁמְּלֵאִים מִצְווֹת כָּרִמּוֹן. }
קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר סָבָא סָבָא, נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים, הָא אִית כְּרָמִים דְּלַאו אִינוּן יִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן (שיר א ו) דְשָׂמוּנִי נוֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי, וְאִינוּן עִרְבוּבְיָא דְעִרֶב רַב, דְּאִינוּן מְעוּרָבִין בְּהוֹן בְּיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, וּבְגִין דָּא כַד יֵיתֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא, אִיהוּ יֵימָא לְגַבָּהּ, נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים, נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן בְּהוֹן, דְּאִתְּמַר בָּהּ כִּי כֶרֶם יהו"ה צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל, הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים אִלֵּין וַדַּאי אִינוּן דְּמַלְיָין מִצְוֹת כָּרִמּוֹנִים, שָׁם אֶתֵּן אֶת דּוֹדַי לָךְ, אִלֵּין דְּאִינוּן רְחִימִין דִּילָךְ, תַּמָּן יְהִיבְנָא לוֹן לָךְ, (שיר ב יא) כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר שׁוּלְטָנוּ דִשְׁאָר מְמַנָּן דְאוּמִין, הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ שָׁלְטָנוּתָא דְעִרֶב רַב.
{ קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: זָקֵן זָקֵן, נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים, הֲרֵי יֵשׁ כְּרָמִים שֶׁאֵינָם יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁשָּׂמוּנִי נוֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי, וְהֵם הָעִרְבּוּבְיָה שֶׁל הָעֵרֶב רַב, שֶׁהֵם מְעֹרָבִים עִם יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, וּמִשּׁוּם זֶה, כְּשֶׁיָּבֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶל הַשְּׁכִינָה, הוּא יֹאמַר אֵלֶיהָ נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים, נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ כִּי כֶרֶם יהו"ה צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל, הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים, אֵלּוּ וַדַּאי אוֹתָם שֶׁמְּלֵאִים מִצְווֹת כָּרִמּוֹנִים, שָׁם אֶתֵּן אֶת דּוֹדַי לָךְ, אֵלּוּ שֶׁהֵם אוֹהֲבִים שֶׁלְּךְ, שָׁם נָתַתִּי אוֹתָם לְךְ, כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר – שִׁלְטוֹנָם שֶׁל שְׁאָר הַמְמֻנִּים שֶׁל הָעַמִּים, הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ – שִׁלְטוֹן הָעֵרֶב רַב. }
בְּהַהוּא זִמְנָא יֵימָא לְגַבָּהּ, (שיר ז א) שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית, בִּתְרֵי בָּתִּים דְּאִינוּן בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי לְתַתָּא, שׁוּבִי שׁוּבִי בְּבַיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי לְעִילָא, וְנֶחזֶה בָּךְ. דָּבָר אַחֵר, שׁוּבִי שׁוּבִי אַרְבַּע זִמְנִין, בְּאַרְבַּע אַתְוָון דִּילָהּ דְּאִינוּן אדנ"י, וְנֶחזֶה בָּךְ בְּאַרְבַּע אַתְוָון דִּילֵיהּ דְּאִינוּן יהו"ה, אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְגַבֵּי יִשְׂרָאֵל, אַרְבַּע זִמְנִין שׁוּבִי בִּשְׁכִינְתָּא בִּתְיוּבְתָּא, וְנֶחזֶה בָּךְ בְּאַרְבַּע כּוֹסוֹת דְּפוּרְקָנָא דְאִינוּן בַּפֶּסַח, דְּחַיָּיבִין בֵּיהּ יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁתֵּי אַרְבַּע כּוֹסוֹת, כְּגַוְונָא דְאַרְבַּע גְּאוּלוֹת, שׁוּבִי שׁוּבִי בְּאַרְבַּע יִחוּדִין (ס"א יסודין) דִּילָךְ, וְנֶחזֶה בָּךְ בְּאַרְבַּע חֵיוָון, וְנֶחזֶה בָּךְ בִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וּמִיָּד (דה"י א טז לא) יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יהו"ה מָלָךְ.
{ בְּאוֹתוֹ זְמַן יָבֹא אֵלֶיהָ, שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית, בִּשְׁנֵי בָתִּים, שֶׁהֵם בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי לְמַטָּה. שׁוּבִי שׁוּבִי – בְּבַיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי לְמַעְלָה – וְנֶחֱזֶה בָּךְ. דָּבָר אַחֵר, שׁוּבִי שׁוּבִי אַרְבַּע פְּעָמִים, בְּאַרְבַּע אוֹתִיּוֹתֶיהָ שֶׁהֵם אדנ"י, וְנֶחֱזֶה בָּךְ – בְּאַרְבַּע אוֹתִיּוֹתָיו שֶׁהֵם יהו"ה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶל יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע פְּעָמִים שׁוּבִי עִם הַשְּׁכִינָה בִּתְשׁוּבָה, וְנֶחֱזֶה בָּךְ – בְּאַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל הַגְּאֻלָּה שֶׁהֵם בְּפֶסַח, שֶׁחַיָּבִים בּוֹ יִשְׂרָאֵל לִשְׁתּוֹת אַרְבַּע כּוֹסוֹת, כְּמוֹ אַרְבַּע הַגְּאֻלּוֹת. שׁוּבִי שׁוּבִי בְּאַרְבָּעָה הַיִּחוּדִים היסודות שֶׁלָּךְ, וְנֶחֱזֶה בָּךְ – בְּאַרְבַּע חַיּוֹת, וְנֶחֱזֶה בָּךְ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וּמִיָּד יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יהו"ה מָלָךְ. }
—-
לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית לחצו כאן
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות התנא האלוקי – רבי שמעון בר יוחאי וכל התנאים והצדיקים שהיו שותפים בזוהר הקדוש.
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5